הניצחון של דלומי: העם אמר את דברו
העם ורוני דלומי זכו בניצחון מרהיב מול חבר השופטים אליטיסטי. האם מדובר בתבוסה פוליטית נוספת של המחנה הנאור?
החבר'ה מהמחנה הפוליטי המתקדם לא אוהבים את זה ולא משלימים עם זה, ולכן הם נוחלים תבוסה אחר תבוסה פוליטית. זוכרים את תגובתו של יצחק בן אהרון, ממנהיגי השמאל , לאחר מהפך 1977: "העם טעה. כבו האורות במדינה". נזכיר עוד כי רבים מבכירי המחנה הנכון הוסיפו ואמרו שהמהפך אינו יותר מאשר "תאונת דרכים פוליטית", והמחנה הנכון עוד יחזור להוביל את העם והאומה. אלא, שלמגינת ליבם, העם המשיך במריו, והצביע ליכוד. חייבים להדגיש: האם הצביע לא בגלל אהבת האג'נדה הליכודית , אלא כי לא אהב הפטרוניזם האינטלקטואלי של האליטות.
ושוב, כיצד כל זה מתקשר לניצחון הדלומים על האוחובסקים, ולניצחון הימין על השמאל? תחרות כוכב נולד 7 נמשכה מספר חודשים. מדי שבוע עמדו נערים ונערות בפני הטריבונל האומנו-פוליטי, וחשו כיצד חבר השופטים מתעלל בנפשם הרכה, קבל עם ועולם. גם העם ראה זאת, והפעם החליט ללמד את השופטים פרק בהלכות נימוס דמוקרטי. ההתעללות העממית באוחובסקי ושות' החלה.
היה פשוט מעניין לראות איך העם הורג את מחנה השופטופוליטיים המתקדם בייסורים קשים. ממש כמו בפוליטיקה הלאומית שלנו, לא?!. מנהיגי השמאל אומרים "שמאלה", והעם הולך "ימינה". וכך מידי שבוע היו השופטים בהלם: למשל, הם הרי החליטו שחובי סטאר הוא הגדול מכולם, אז כיצד העם הטיפש מערער על בחירת השופטים ומדיח את האיש
"העם השתגע?, הלא חובי הוא אחד משלנו?", נאנקה הברנז'ה. רק עיוורים לא ראו את פרצופם האבל, עת החליט העם כי ראם ימשיך לשלבים מתקדמים ככל שניתן, וזאת בניגוד להצלפות האינטרנשיונאליות. וזה נשמע בערך כך: "ממתי מוכרי פלאפל קובעים בשבילנו את אופי התרבות הישראלית?! וואללה יופי, לא די שחברי המרכז של הליכוד ומוכרי החמוצים של שוק מחנה יהודה השתלטו על הפוליטיקה, ועכשיו גם הפלאפל והסחוג משתלטים על המוסיקה הישראלית?".
וכך זה נמשך שבוע אחר שבוע. הברנז'ה מחליטה כי בעלי הקעקועים, הפירסינג והנזמים באף, כולם "משלנו", יהיו הכוכבים הנולדים שיעלו לשלב הבא, והעם עושה להם דווקא: בוחר במורן מזוז. איזה עממית אחת.
העימות העממי בין כוחות הקידמה לכוחות העם הגיע לשיא עוצמתו במאבק הגמר, שנערך אמש. שופטי המחנה הנכון והמתקדם החליטו כי מיי פיינגולד היא הבשורה. הלא יש לה שיער צבוע, ועגילים במקומות הנכונים. וגם הופעה מרשימה, יש להודות.
אלא שמסעודה והעם לא הרפו גם במערכת בחירות זו: הם אהבו את הפשטות המחבקת של דלומי על הפוזה המגושמת של המחנה, הם אהבו את השם הישראלי: "רוני" על השם השיינקינאי המפולצן: "מיי". נכון, אפשר ואיכויותיה הקוליות של רוני אינן אולטימטיביות, אבל כאשר הברנז'ה הופכת את התחרות המבדחת הזו לעימות תרבותי – פוליטי, שלא תתפלא שהעם מצביע נגדה.
ולסיכום. סביר להניח כי כוכב נולד 7 לא תזכה אי פעם לקבל את האוסקר הישראלי הטלוויזיוני על תוכניות סוגה. אבל היא יכולה להביא תועלת לכמה פוליטיקאים אצלנו. בעיקר פוליטיקאים מהמחנה הנכון. עכשיו אולי הם יפנימו כי לא כדאי להחליף את העם. עדיף להתחבר אליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
