תפוחי אדמה לוהטים בפתחו של בית המשפט העליון

שלושה תיקים ציבוריים טעונים מונחים להכרעת בפני ההרכב החדש של בית המשפט העליון: הפרטת בתי הסוהר, חוק האזרחות וחוק טל

סוזי נבות | 26/8/2009 12:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תם הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון. בסופו של יום, השותפות והפשרה הכריעו. הבחירה השבוע, פה אחד, בשופטים פוגלמן, עמית והנדל-גם אם תוך ויתור על הנוהג של המינוי הזמני-היא בחירה מקצועית, איכותית ונטולת גוון פוליטי. הישג לוועדה כולה. כעת מכסת 15 השופטים של בית המשפט העליון מלאה. השאלה היא כמובן אם הרכבו של בית המשפט העליון משקף את פני החברה הישראלית. נדמה שלכל אחד דעה אחרת בעניין זה. אגב, ועדה בראשותו של פרופ' יצחק זמיר קבעה בשנת 2001 כי "כאשר הרמה המקצועית והתכונות האישיות קיימות במידה הנדרשת, יש לתת משקל גם לעקרון השיקוף החברתי". העיקרון של "שיקוף" נועד לחזק את אמון הציבור בבית המשפט העליון, בייחוד בכל הנוגע לשאלות בעלות משמעות ערכית, המובאות בפניו.

אין ספק כי איוש התקנים יסייע בעומס הקיים בבית המשפט העליון. אלא שהעליון עומד בפני הכרעה בתיקים מעניינים במיוחד בתחום הציבורי-חוקתי, בכובעו כבג"ץ: העתירה לביטול החוק המתיר את הפרטת בתי סוהר בישראל, העתירה לביטול החוק הדוחה את גיוסם של בחורי הישיבות והעתירה לביטול התיקון לחוק האזרחות, האוסר על איחוד משפחות עם פלסטינים.

שלוש העתירות מבקשות מבג"ץ לבטל חוקים של הכנסת. סמכות זו לא מעוגנת כיום בחוקי היסוד. בית המשפט העליון למד על סמכותו לבטל חוקים, בעקבות חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם משנת 1992, במסגרת מה שכונה "המהפכה החוקתית". מאז 1992 ביטל בית המשפט העליון חוקים של הכנסת (בעיקר סעיפי חוק) במקרים בודדים בלבד.

סיבוב נוסף

לשניים מן התיקים (גיוס בחורי הישיבות וחוק האזרחות) זהו סיבוב נוסף בבית המשפט העליון. בשנת 2006 אישר רוב דחוק של שישה שופטים נגד דעתם של חמישה את התיקון לחוק האזרחות, המונע מערביי ישראל הנישאים לתושבי השטחים להביא את בני ובנות הזוג לחיי משפחה בישראל. העותרים נגד החוק טענו כי החוק מפלה ופוגע קשות בזכות לחיי משפחה ובשוויון. מנגד, טוענת המדינה כי החוק מתחייב לאור המצב הביטחוני וכי ההסדר נועד להגן על המדינה. גם השופטים שאישרו את החוק הציעו לערוך בו שינויים. בינתיים, האריכה הכנסת את תוקפו של החוק שוב-עם כמה שינויים - ומכאן העתירה הנוספת.

חוק דחיית שירותם של בחורי הישיבות (המכונה "חוק טל" ) עבר מסלול דומה. החוק הקובע הסדר מיוחד בכל הנוגע לדחיית שירות הביטחון של

תלמידי ישיבות אושר בעליון ברוב של שמונה נגד אחד, למרות הפגיעה הקשה בכבוד האדם ובעקרון השוויון. השופטים קבעו כי לא ניתן עדיין לקבל הכרעה באשר למידתיות החוק, משום שלא ניתנה להסדר שבחוק (המאפשר לתלמיד ישיבה לצאת ל"שנת הכרעה" שבסיומה נדרש להחליט אם לחזור ללימודים בישיבה או להתגייס לצה"ל) "הזדמנות ראויה" להגשים את מטרותיו. השופטים הציעו לכנסת להמתין לחלוף חמש השנים מאז נחקק החוק ואז לבחון את הגשמתו הלכה למעשה.

התיק המתיר הפרטת בתי סוהר, הממתין לפסק דין זה כמה שנים, מעורר אף הוא שאלות חוקתיות קשות, ביניהן עד כמה יכולה מדינה להפריט את "עצמה" ואת השירותים הבסיסיים שהיא מחויבת לספק לאזרחיה. נותר לאחל בהצלחה לשופטים החדשים. ימים לא קלים ותיקים לא קלים מחכים להם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

סוזי נבות

צילום:

מרצה למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים המסלול האקדמי המכללה למנהל

לכל הטורים של סוזי נבות

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים