המשפחות בג'לג'וליה: לא מבינים איך זה קרה
שבעה מבין שמונת החשודים ברצח אריק קרפ הם בני משפחתו של סבא מחמוד, שיושב בגינה שלו בכפר ולא מבין איזה שד נכנס בנכדים
באו מג'לג'וליה. רצו לבלות בתל אביב, בטיילת. קרפ ישב על ספסל עם אשתו ובתו. הם גרים ברמת אביב. הטיילת נמצאת מרחק הליכה מביתם.
על פי החשד, אחד הנערים, קטין, העיר הערה בנוגע לבת. קרפ הגיב. התפתחה קטטה. הקטין, אומרים, הזעיק את החברים שלו. אחר כך נמצאה הגופה של קרפ במים. איך הגיעה לשם? המשטרה לא יודעת.
רופאים שניתחו את הגופה אמרו שנמצאו עליה סימני אלימות קשים. קרפ, עוד לא בן 60, מת ממכות. ארובת העין שלו הייתה שבורה, דימום פנימי, שברים בגולגולת, דימומים תת-עוריים, חבלות ראש קשות, מכות יבשות ושריטות. לשרה, אשתו, שברו התוקפים את היד. לבת הילה הם ניפצו את המשקפיים. בתקשורת דיברו על לינץ'.
ביום שלישי בערב, ארבעה ימים אחר כך, פגשתי את אביו של הקטין. איש עסקים מצליח. אין רבב בעברו. גבר מרשים, נעים הליכות. מאז האירוע, לא התגלח ולא הלך לעבודה. פניו נפולים. הקטין הוא בנו הבכור. עוד לא בן 17. נולד אחרי שלוש הפלות וארבע שנות נישואים מלאות ציפייה. "טרגדיה", אמר האב על משפחת קרפ. "טרגדיה להם ולנו".
כל יום הוא עובר בכביש המקביל לטיילת. מעולם לא ירד לים, לא טייל ולא ישב על הספסלים. "אבל לא מזמן בניתי שם בניין", אמר. "הבניין שממול המקום בו קרה האירוע".
פחות מ-30 דקות נסיעה מפרידות בין ג'לג'וליה לתל אביב. מועצה מקומית, על גבול הקו הירוק. היישוב מוקף ביישובים יהודיים ובכבישים - כביש 6, כביש 44. יש בו כמעט 9,000 תושבים, אמר השבוע השייח' ג'אבר ג'אבר, ראש המועצה.
בין הצעירים העצורים, נמצא גם בן משפחה שלו. בן של בן דוד. 1,900 דונם , זה שטח השיפוט של המועצה. רק אלף מהם שטחי מגורים. יש צפיפות.
ל-3,000 בחורים בגילאי 30-20, אין מגרשים לבנייה. יש בית ספר תיכון אחד. "תיכון המדע והתרבות". כל החשודים
למשרד הפנים נוסעים לכפר סבא. הביטוח הלאומי בפתח תקווה. שם גם קונים בגדים. רוב התושבים קבלנים או פועלי בניין. עובדים מחוץ לג'לג'וליה. רעננה, כפר סבא, פתח תקווה, ראש העין ורמת השרון. יש בתים מוזנחים. חלונות שבורים, טיח נופל. זאת "ג'לג'וליה הישנה". יש גם שכונת וילות. מכוניות פאר.
בשבתות המשפחות יוצאות לפארק בכפר סבא. הצעירים נוסעים לטיילת של תל ברוך. לא מזמן נפתח ברחוב הראשי א-נור בית חולים סיעודי. מי שמגיע לכאן, אומרים, מקבל טיפול חמישה כוכבים. בשבתות, בבוקר, במאפייה בכניסה לכפר, תור ארוך של יהודים. באים לקנות פיתות. אין בתי קפה. החומוסיות בתוך הבתים. אסור למכור אלכוהול.
מעורבות התושבים בפעילות לאומנית כמעט ואין. גם לא באינתיפאדה. אבל מצאנו שם השבוע צלב קרס שמישהו צייר על אחד מפנסי התאורה ברחוב. יש 21 נשים יהודיות בג'לג'וליה, שנישאו למוסלמים וחיות בכפר.
הוותיקה שבהן, גרסיה, חיה בג'לג'וליה כמעט 50 שנה. גם הנכד שלה עצור בפרשה. תלמידים מג'לג'וליה מבקרים בבתי הספר של השכנים היהודים. גם היהודים באים לבקר בג'לג'וליה. המטרה: קירוב לבבות והעמקת הדו-קיום. השבוע, אחרי שהצעירים נתפסו בטיילת יחד עם עוד שתי צעירות יהודיות, דיברו בג'לג'וליה על דו-קיום שלילי.
בסך הכל נעצרו עשרה בפרשה. כולל הצעירות היהודיות. מבין שמונת הצעירים, שבעה בני משפחה אחת. חמולה בינונית. 200 איש בערך. המשפחה של הסבא, מחמוד, הגיעה לג'לג'וליה מאזור נווה ירק. עד 1948 אומר מחמוד, חיו כמו "בדואים". היו להם כבשים ופרות.
הם חיו, חמישה אחים, בפרדס. שניים מהאחים נפטרו בינתיים. לשלושה מהם, אחד כבר מנוח והאחר חי, שכן של מחמוד, יש נכדים שחשודים בפרשה. בפרדס גם הייתה החתונה של מחמוד. הוא התחתן עם חלימי, מכפר קאסם.
היא הייתה אז בת 14 בסך הכל. שלוש שנים היו "בחופש", לפני שנולדו הילדים. כי הכלה הייתה צעירה. ילדו חמישה בנים וחמש בנות. הבן הבכור עובד במועצת ג'לג'וליה. כשנולד, עברו לגור בג'לג'וליה ומאז לא זזו משם. יש ביניהם, בין הבנים של מחמוד, קבלנים מצליחים ואנשי עסקים. בן אחד עובד במוסך. מעולם לא הסתבכו בפלילים. לכולם יש עבודה קבועה. נחשבים "משפחה טובה".
מוחמד עבד בגננות, בסביון. עכשיו הוא פנסיונר, אבל הגינה שלו עדיין מטופחת. שושנים בוורוד ולבן. גרניום. תשע שנים היה אחראי על הגינון אצל פלאטו שרון, ציין השבוע. אולי זה יסייע לתקן את הרושם הקשה שיצרו נכדיו. כשהיו חאפלות בזמן הבחירות, מחמוד שמר בכניסה לבית. עם נשק. היו לו חמישה-שישה פועלים שעבדו תחתיו.
בשנות השבעים היה חבר מועצה בג'לג'וליה. היום הוא מ"זקני הכפר". משכין שלום. על מה שקרה נודע לו מהחדשות, ברדיו. "כמו פצצה נפלה בין בני המשפחה", הוא אומר. מי שיואשם בסופו של דבר, יהיה כנראה מהמשפחה. אז דוחים את זה, הוא אומר, "מגב לגב". מאמין שהכל מכתוב מלמעלה.
"מה שכתוב על המצח, זה האדם יראה". מכוון לגורל. "אם אחד הילדים עשה את זה, שישלם את המחיר. אם אני יכול לעזור למנוח שיחיה בחזרה, אני אמכור את הבית שלי. רק ייצא האדם למשפחתו. אבל אני לא יכול".
ביום חמישי בערב, יממה לפני האירוע, יצא מי שאחר כך זכה לכינוי "הקטין" לרוץ. הוא לקח איתו את הכלב שלו. רוטוויילר. בדרך נפח הכלב את נשמתו ומת. הקטין, סיפר לי אביו השבוע, אוהב חיות. היו לו ארנבות. גם תוכים. הוא חזר הביתה והסתגר בחדר שלו. "ילד רגיש", אמר האב. מאמין שבנו לא אשם.
נמוך קומה. קצת יותר מ-1.60 מ'. עולה לכיתה י"ב. משפחה מבוססת, ובכל זאת, בחופשים הוא עבד בבניין. עוזר טפסן, מנקה, סבל. נחשב תלמיד טוב. חלומו הוא ללמוד רוקחות. "כל הזמן הוא רק שואל מה יהיה עם בית ספר", אומר אשר חן, עורך הדין שלו. היה הולך למועדון כושר בכפר סבא. היו לו חברים ערבים ויהודים. עד לפני כמה שבועות גם הייתה לו חברה יהודייה, מבוגרת ממנו, בת 18, מבת ים.
ביום שישי האחרון, בסביבות שמונה בערב, התלבש ויצא. פעם בשבוע הוא יוצא לבלות. אמר שהוא נוסע עם בן דוד שלו, רווק, להחליף את אחיו הנשוי בשמירה בחולון. עלה לרכב הגולף של הבן דוד ונסע. בסופו של דבר, שלושתם היו באירוע. גרסת הקטין היא שקרפ המנוח היה הראשון שפנה אליו.
הוא הסתכל באותו זמן על הים. לבד. אחרי שהמנוח זיהה מהמבטא שלו שהוא ערבי, אמר לו "עוף מכאן". וגם "ערבי מסריח". אז התחילה הקטטה. אז גם הצטרפו בני המשפחה האחרים. הקטין, אומר עורך דין חן, גם לפי המשטרה, לא היה שיכור. הוא לא שותה ולא מעשן. אמר שנתן לקרפ "מכה קטנה ברגל", וזה הכל. לדבריו, כשעזב את האירוע, קרפ עוד היה מסוגל לעמוד.
בשבת בבוקר חיפש את בנו. ביפו ובבת ים. בכפר קאסם ובחולון. רק בצהריים הודיעו לו מהמשטרה שנעצר. אז גם התחילו הדיבורים על "לינץ'" ו"ערבים". ניסיון להפוך את האירוע ללאומני. עיקר העבודה של אבי הקטין עם יהודים. פצעים שלא נסגרו אף פעם, נפתחו. "אני עשיתי טעות בחיים שלי", אמר השבוע. "נסעתי לאיטליה ב-81' ללמוד. אבל חזרתי מהר.
"לא מזמן הייתי בתחנת דלק שעומדת למכירה, בראשון לציון, עם מתווך. אמרתי איך קוראים לי. בסוף הפגישה, בעל התחנה שאל אותי שוב: 'לא קלטתי. איך קוראים לך?'. אין לי חזות מזרחית. אמרתי לו. הוא הסביר למתווך ש'אנחנו לא מוכרים לערבים'...".
בגינה בג'לג'וליה תרגם הסבא מחמוד פתגם מערבית: "אני גידלתי את הפרי כל העונה. באה ציפור, חטפה אותו וברחה". שניים מהעצורים בפרשה, ג' ומ', גדלו אצלו בבית. הם יתומים. אביהם נהרג בתאונת דרכים. אחר כך גם האמא, בתו של מחמוד, נפטרה. מחמוד קיבל את האחריות לילדים, לפני יותר מ-15 שנה.
אחד מהם, ג', 24, היום כבר נשוי. יש לו שני ילדים. בן ובת. גרים כולם אצל בן משפחה, בכפר. אשתו לא עובדת. לו אין מקצוע. "פועל בשוק". עד למקרה הוא עבד בבניין. קודם עבד אצל קרוב במוסך
למשך תקופת מה.
מ', הבן השני, סיים עכשיו תיכון. ילד עדין, אומר מחמוד. רצה להירשם לאוניברסיטה, אבל התלבט בין חשבונאות להוראה. בינתיים עבד בבניין. בחופש בילה בבריכה. בכפר סבא. הוא גר עדיין עם מחמוד. כל השנים, אמר הסבא, בגלל שהם לא הילדים שלו, היה עליהם מעקב של פקידת סעד. פעם בחודש הוא עצמו היה הולך לבית הספר, לראות מה מצבם בלימודים. אף פעם, אמר, לא היו תלונות. לא הסתבכו קודם.
"אם לא הייתי מגדל אותם טוב, היו לוקחים לי אותם", אמר השבוע ובכה. "כואב לי עליהם יותר מאשר על הילדים שלי. כי פה יש לי אחריות. נתנו לי לשמור עליהם. זה לא משהו שאתה קונה ונשבר. כסף הולך, כסף חוזר. פה זה ילדים. ילד שאתה מגדל אותו בבוקר ובערב, מפנק אותו ודואג שיאכל וישתה ויהיה לו כסף, בסוף אתה הולך וזורק אותו לרחוב? לקחת אותו לבית סוהר, זה כמו לזרוק לרחוב. אני גידלתי אותם שיהיו ילדים טובים. בסוף אני מוסר אותם לבית סוהר? גידלתי אותם כדי שיחיו, לא בשביל שיקברו את החיים שלהם".
פ' היה הראשון מבין הצעירים ששחזר השבוע את מה שקרה בתל ברוך. כמה שעות אחר כך, ביום שני, לקחו את אמא שלו לבית חולים. היא חשה ברע. מאז המקרה לא אכלה וסירבה לשתות. שכבה במיטה עד שהתייבשה. היא אחת מחמש בנותיו של מחמוד. בעלה עובד בשמירה בסגולה. בבית העלמין בסגולה הובא קרפ למנוחות. כבר עשר שנים שהבעל עובד ככה. לילות. שומר על מכוניות יונדאי. פ' סיים עכשיו תיכון. עבד בבניין.
כמו בן הדוד, גם הוא נפש בבריכת השחייה בכפר סבא. פעם הצעירים היו עובדים במפעלים, הסביר מוחמד השבוע. אבל שם מקבלים רק 150-200 שקל. בבניין, עובדים קשה ומרוויחים 400-300 שקל. אז כל הצעירים רוצים לעבוד אצל הקבלנים.
אין שמות של רחובות בג'לג'וליה. רק מספרים. המרחק בין הבתים, אינו גדול. אחיו של מחמוד, המכונה עבד הזקן, גר בבית הצמוד אליו. יש להם קיר משותף. גם גינה משותפת. עכשיו בערבים יושבים בגינה הזו בני המשפחה ודנים בגורל הבנים. אנשי הכפר עולים לרגל. "לא מאמינים", אומרים כולם. "לא יכול להיות".
פעם אחת כבר הכה הגורל בבית משפחתו של הזקן. בנו, מ', נפגע בתאונת דרכים. מכונית עברה, והוא נחבט. זה היה לפני יותר מחמש שנים. מאז הוא הולך עם קביים. "מקלות", אומר מחמוד. נעצר עם הקביים, ואיתם עשה השבוע גם את השחזור. קרובים מספרים שמצבו הנפשי רעוע עוד מאז התאונה. הוא לא עובד. יושב בבית.
מ' היה עצור יחד עם אחיו א'. ביום רביעי א' שוחרר למעצר בית. חזר לג'לג'וליה. מלכתחילה, נחשד רק בשיבוש וסיוע להעלים ראיות. בני הדודים, אומרים במשטרה, קראו לו מהחוף שיבוא לעזור להם. הוא היה אז בבית. יש לו ארוסה, מכפר קאסם. השנה, הוא מתכנן להתחתן איתה. לבנות בית.
ביום שישי בערב נפגשו בטיילת בתל ברוך. חלקם נסעו יחד. אספו את הבנות, החיילת וחברתה הקטינה. הכירו אותן דרך האינטרנט. אתר מקושרים.
ההיכרות עם הבנות, הדגישו השבוע, גם בצד הערבי וגם בצד היהודי, לא הייתה על רקע רומנטי. את חלק מהעצורים ראו הבנות בפעם הראשונה באותו ערב.
אולי שתו כבר בפתח תקווה. אולי קנו את המשקאות רק בפיצוצייה, כבר בדרך לתל אביב. וודקה. הסתובבו בטיילת. יחד ולחוד. ככה הם נוהגים בדרך כלל. המגרש מלא מכוניות של צעירים מג'לג'וליה, אמרו לי השבוע.
מכאן ואילך יובאו הדברים בתמצית: בסביבות השעה שתים עשרה וחצי בלילה, התחיל האירוע עם קרפ. זה שהסתיים ברצח. מחקירת המשטרה עולה שאחרי ההתנפלות הראשונית על בני משפחת קרפ, הרעיה שרה והבת הילה הצליחו להימלט צפונה. הן הלכו להזעיק עזרה. קרפ, כנראה, ניסה להימלט דרומה. אבל התוקפים המשיכו לרדוף אחריו.
מהקטע שבו נמלטו האישה והבת ועד לקטע בו נמצאה הגופה ישנו נתק. כוחות ההצלה הגיעו למקום רק שלושת רבעי שעה אחרי תחילת האירוע. העצורים נמלטו למגרש החנייה ומשם ליער חורשים. סמוך
לג'לג'וליה. שם נעצרו. ניידות משטרה מילאו את הכפר. הגיעו עד ביתו של מחמוד. מה קרה, לא אמרו לו. רק חיפשו את הנכדים. אז התחילו הידיעות על התקיפה.
סיפרו שהנכדים הכו אדם למוות, שהיו שיכורים. "בושה", אמר מחמוד השבוע. אבל גם שהוא לא מאמין. "אני מדמיין איך אני יושב על כיסא והנכד נכנס הביתה", אמר. "אני שואל אותו: 'מ', איך בילית?' והוא אומר: 'הכל טוב'".
נודע לו שמ' הודה ששתה. "הוא אמר שראה את המקרה ולא יכול היה לקום. ראה שמרביצים וישב על ספסל. למה לא יכול לקום? כי היה שיכור. איפה השכל? הלך...".
בין החשודים שנעצרו נמצא גם פ'. קרוב משפחתו של השייח' ג'אבר ג'אבר, ראש מועצת ג'לג'וליה. בן בכור, בן 19. בדיוק סיים תיכון. תלמיד מצטיין. גאוות המשפחה. לפני המקרה עוד אמר שהוא מתכנן ללמוד רפואה. את החשודים האחרים הכיר מהכפר, אבל גם מבית ספר. כולם מכירים את כולם.
"כמו בן שלי", אמר עליו השייח' ג' אבר השבוע. כשפ' סיים את בית הספר היסודי, השייח הלך למסיבת הסיום שלו בבית הספר.
"הייתה הצגה", תיאר השבוע. "הוא היה השחקן הראשי. כל ההצגה הייתה באנגלית והוא דיבר מצוין. אני התרשמתי ממנו מאד. ילד שידבר אצלנו בשפה האנגלית בכיתה ו', זה מאד טוב, מצוין".
כל השבוע עסק השייח' ג'אבר בפרשת הרצח של קרפ ז"ל. ביום שלישי, הוציאה הרשות המקומית מכתב. השתתפות בצער המשפחה וגינוי של המעשה. יומיים אחר כך, ביום חמישי אחר הצהריים, פתחו בכניסה ליישוב את אוהל השלום, נגד האלימות. השייח', יחד עם הסב מחמוד ואביו של הקטין, החליטו לנסוע לבקר בבית משפחת קרפ. ניהלו מגעים עדינים לבדיקת אפשרות של ביקור כזה.
אחר כך עמל השייח' על כתיבת הדרשה השבועית שלו. בכל יום שישי הוא נושא את הדרשה במסגד במרכז הכפר. מסגד אל-בוכארי. כמעט אלף מתפללים מגיעים למסגד. אחת הדרשות הקשות שלו, אמר השייח'. נעזר בפסוקים מהקוראן, אבל גם במאמרים של הנביא מוחמד. בסוף כתב: "אני משתתף בצערה ובגורלה של משפחת קרפ. אנחנו מגנים את תופעת האלימות. צריך לטפל בה.
"הורים צריכים להיות קרובים לילדים שלהם. לדעת מה הם עושים. איפה הם ישנים בלילה. האמת היא קשה, אבל צריך להגיד אותה. אריק קרפ מת. אצלנו כתוב בקוראן ש'מי שהורג נפש אחת חפה מפשע, כאילו הרג עולם ומלואו...'".
נא להמתין לטעינת התגובות
