טובת הילד לפני הכל
כאשר קיימת מדיניות עיוורת המבוססת על קביעה דוגמטית שאחד ההורים הוא ההורה המועדף בגלל מינו, המערכת מתעלמת מטובת הילדים. התוצאה לעיתים קטלנית: התעללות, הפקרות ורצח
אם הדיווחים על ההתעללות במקרה הספציפי הזה נכונים, אני מקווה שהאב החורג המתעלל ינמק בכלא לשארית חייו. אם גם האמא ידעה על מה שקורה, ונראה שהיא אכן ידעה, גם אותה צריך לשלוח לשנים ארוכות בכלא, על שלא הגנה על ילדיה.
השאלה המטרידה היא מדוע בכלל היו הילדים האומללים וחסרי הישע באותו בית עם המפלצת המתעללת. אם אנו כחברה רוצים להגן על ילדים מפני התעללות, עלינו לגבש מדיניות שתגן על הילדים ככל שרק ניתן ממצבי סיכון. אולם כאשר קיימת מדיניות עיוורת המבוססת על קביעה דוגמטית שאחד ההורים הוא ההורה המועדף בגלל מינו, ולא חשוב אם מדובר בהעדפת אמהות או בהעדפת אבות, המערכת מתעלמת מטובת הילדים.
חייבים להסיק את המסקנה והיא שבמקרים מסויימים לשלוח את הילדים אל בית האם – הוא לחרוץ את דינם להתעללות נוראה. כך, כפי הנראה, היה במקרה הזה. כך היה במקרה של "האמא המרעיבה". כך היה במקרה של "אמא טאליבן", ובמקרה של האמא מהכת של אליאור חן, ובמקרה של רוז פיזם, ובמקרה של האמא מנתיבות שקיימה יחסי מין עם ילדיה, ועוד ועוד מקרים.
חייבים להפנים את המסר: לא תמיד טוב לילדים לגור עם אמא שלהם. לא כל האמהות כשירות לגדל את ילדיהן. לפעמים האמא מתעללת בהם. ופעמים רבות, לא האמא מתעללת בילדים, אלא כמו במקרה הזה, וכמו במקרה של רוז פיזם, בן הזוג של האמא הוא שמתעלל בילדים.
למעשה, ממחקרים שנעשו באוניברסיטאות בחו"ל עלה כי ילדים הגדלים ללא נוכחות קבועה של אביהם הביולוגי חשופים יותר לסכנה של התעללות מינית מאשר ילדים הגדלים בנוכחות האב, ופעמים רבות ההתעללויות בילדים נעשות על ידי בן הזוג של האמא. מכך אין להסיק כי כל ה"אבות החורגים" פוגעים בילדי בנות זוגן. ממש לא. מרבית האבות החורגים מתפקדים כאבות נפלאים, והם והאמא הביולוגית מטפלים בילדים בצורה מסורה.
אך מה שחשוב הוא להיות עם יד על הדופק. אסור לעשות הכללות. רוב רובן של האמהות הן אמהות טובות. אך למרבה הצער יש יותר מדי אמהות מתעללות. אותו דבר נכון לגבי אבות חורגים, ואותו דבר נכון גם לגבי אבות ביולוגים. רובם אבות טובים, אך ביניהם מסתתרים גם אבות, או אבות חורגים, מפלצתיים. חובתנו כחברה להגן על הילדים, ופירוש הדבר הוא לא להניח כמובן מאליו שטובת הילדים לגדול בבית האמא.
הדבר
כמי שמתעסק בדיני משפחה, ראיתי יותר מדי פעמים כיצד בית המשפט למשפחה שולח את הילדים באופן אוטומטי לביתה של האם, גם כאשר דולקת יותר מנורת אזהרה אחת, לגבי מה שיקרה לילדים באותו בית.
כדי למנוע מקרים נוספים שבהם ילדים יעברו התעללויות, צריך להפנים שלא תמיד טוב לילדים לגדול בבית האם. על בית המשפט להפסיק לחתום בצורה אוטומטית כי הילדים יגדלו בבית האם. במקום זה, בית המשפט צריך להסתכל על כל ילד וילד, ולשאול את עצמו היכן יהיה טוב לילד הזה לגדול, ולקבל את האהבה והחום אליהם הוא זכאי.
הכותב, ד"ר עו"ד יואב מזא"ה, הוא מרצה לדיני משפחה בקריה האקדמית אונו, ועמית מחקר בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת אוקספורד
נא להמתין לטעינת התגובות
