לעבודה! הציבור כמה למפלגה חברתית בארץ
העבודה לא קוראת את המפה הפוליטית: הציבור מעוניין במפלגה שתילחם על זכויות עובדים ונגד הפרטות, אבל מקבל 3 מפלגות נאו-ליברליות
מפלגת העבודה (ואולי גם מפלגת הבית היהודי) היא כיום המפלגה היחידה שיש לה בוחרים ממשיים, שאינם מזדהים עם המפלגה בשל ההשתלטות של נורמות אינטרסנטיות ברמה האישית על סדר היום המפלגתי. פירוש הדבר הוא אחד: אם מפלגת העבודה הייתה נאמנה לערכיה שלה ובהם מחויבות כוללת לעתיד היהודי בצירוף מחויבות חברתית ותרבותית רחבה, היא הייתה כיום מפלגה גדולה.
בשדרות הרחבות של החברה הישראלית מבעבעים געגועים עמוקים למנהיגים הנאמנים לעם ולאזרחים הישראלים ככלל, על חשבון הנאמנות המתמשכת של פוליטיקאים רבים מדי לאינטרסים הצרים של אליטת ההון הישראלית. ההצבעה של רבים מחברי הכנסת של תנועת העבודה למען החוק המתיר להפריט חלק ממערך הקרקעות של המדינה מעידה כי הם אינם מחוברים לשדרות הרחבות של הציבור, ואינם מבינים בשל כך את כוחם שלהם.
אם אהוד ברק היה בוחר להתנגד לחוק הנ"ל, בנימין נתניהו לא היה מרחיק אותו ואת מפלגתו מן הממשלה, שכן הוא זקוק למפלגת העבודה כאוויר לנשימה פוליטית במגרש האסטרטגי, הבינלאומי והלאומי כאחד. לכן, ההחלטה של ברק לאפשר לחוק הזה לעבור מעידה כי הוא איננו מבין את כוחו שלו בשדה הציבורי הישראלי הרחב.
לא סתם יחימוביץ' גורפת אהדה ציבורית עצומה
הציבור חפץ במנהיגים עם עמוד שדרה ערכי. זו הסיבה שבגללה נהנית חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מאהדה ציבורית עצומה, שתתורגם מן הסתם בעתיד הפוליטי למעמד ולמנדטים. נכונותה ללחום למען הערכים שהיא מאמינה בהם, גם במחיר אי השתתפותה בממשלת נתניהו, מעידה כי היא מבינה את החשבון הפוליטי ארוך הטווח וכי היא מעדיפה אותו על חשבון פוליטי קצר מועד, שבו כהונה בממשלה שקולה כנגד עמידה על ערכים העומדים ביסוד חיינו.
כאמור, תנועת העבודה איננה קוראת את המפה הפוליטית. הציבור מחפש מפלגה סוציאל-דמוקרטית, הנלחמת על זכויות העובדים, נגד הפרטות פרועות, ופועלת למען חינוך, השכלה אקדמית, רווחה ותרבות לכל דורש. במקום
זה, הציבור מקבל עוד מפלגה ניאו-ליברלית, שכמותה הוא מוצא גם בקדימה, וגם - במידה רבה - בליכוד.
אם מישהו יתעורר ויבין את הסיטואציה הפוליטית ההזויה שבה אנו מצויים, שבה יש לנו שלוש מפלגות ניאו-ליברליות, ואפילו לא מפלגה סוציאל-דמוקרטית אחת, אולי מערכת הבחירות הבאה תיראה קצת אחרת.
למפלגת העבודה יש היכולת להיות אלטרנטיבה של ממש לתרבות הכלכלית והערכית השלטת. לשם כך עליה לנער את האבק מעל לספרים הציוניים היסודיים שכתבו גדולי סופריה, לעזוב את הקשר האינטימי עם אצולת הממון הישראלית, ולצאת לקרב על דמותה, ערכיה ועתידה של החברה בישראל. אז, למרבה ההפתעה, היא תסתמן מחדש כהבטחה פוליטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
