האלימות מתחילה בהפרטה ומסתיימת בהפרטה

מדינה שמתנערת מהאחריות על אזרחיה שלא תתפלא שהם הופכים לאלימים

יאיר טרצ'יצקי | 16/8/2009 12:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי כל פשע אלימות חמור מיד עולים הקולות בימין שקוראים להחמיר את הענישה נגד העבריינים. זאת הזדמנותם הטובה של אנשי ציבור אלימים להתבלט. חברי הכנסת מתחרים ביניהם מי יציע עונש חומר יותר, שלרוב ינוע בקשת האפשרויות שבין מאסר עולם לגזר דין מוות. לרגע הם לא ישאלו את עצמם האם יש קשר בין מדיניות ההפרטה שהם מקדמים לבין גילויי האלימות שהם מגנים. המתוחכמים שביניהם מבינים, אבל לא ממש איכפת להם.

ההפרטה אינה רק צעד של התייעלות, אלא גם נגזרת של תפיסת עולם מוצקה, שבבסיסה התנערות של המדינה מהאחריות על אזרחיה ועל אושרם. גישה זו באה לידי ביטוי באופן החד ביותר בהצהרת העצמאות של ארצות הברית, שמדגישה את זכותו של האדם לרדוף אחרי האושר, להבדיל למשל מהחירות, השוויון והאחווה שהפכו לסמל המהפכה הצרפתית. או אם לפשט זאת, המדינה הצרפתית תדאג לאושרו של האזרח ואילו האמריקאית תדאג לאפשר לו לרדוף אחרי האושר - יצליח או לא? זה כבר עניין שלו. נשמרת לו גם הזכות לגור מתחת לגשר.

אך לא מדובר רק בתפיסות עולם כלליות, אלא במדיניות שבאה לידי ביטוי במשולש פוליטיקה-חברה-כלכלה. ההבדל לרוב יבוא לידי ביטוי ביחס לזכויות העובדים ולשירותים החברתיים שהמדינה מעניקה, אם בכלל. אם בארצות הברית מדובר במדינת סעד, שדואגת לאזרח באופן מינימלי ורק בנקודות הקיצון - המודל המערב אירופאי לרוב שם דגש על שירותים חברתיים נרחבים ואיכותיים, שמוענקים לכל שכבות האוכלוסייה.

החברה הישראלית פוסעת בצעדי
ענק מהגישה המערב אירופאית על עבר הקפיטליזם הקיצוני של ארצות הברית. למעבר זה יתרונות וחסרונות - אפשר להסכים או להתנגד, אבל אסור להתעלם מהם. מדינה שמתנערת מהאחריות על אזרחיה, מאבדת גם חלק מהלגיטימציה שלה לבוא אליהם בדרישה מוסרית להתנהגות נורמטיבית, והיא נאלצת להסתפק בעיקר בחקיקה וענישה.

מדינה שמקצצת בתקציבי החינוך ומקבלת כאקסיומה מצב שבו 40 תלמידים לומדים בכיתה אחת, שלא תתפלא שהמורה אינו יכול להיות קשוב לצרכיהם ולזהות התהוות של התנהגות אלימה כשהיא רק בתחילתה. מדינה שהופכת את בתי הספר למפעלים להישגים וציונים ומייבשת תקציבית את תנועות הנוער, שלא תתפלא שהמטען הערכי של צעיריה דל. מדינה שמפקירה את הפנסיה, הבריאות והדיור של אזרחיה לכלכלת השוק, שלא תתפלא שהם מטמיעים את האמרה שהחזק שורד - הם גם שמעו את זה בהישרדות, במרוץ למיליון ובאח הגדול - ואחר כך מיישמים גישה קיצונית שלה בטיילת בתל אביב.

וכך המדינה ממשיכה להיאבק בתסמינים - גילויי האלימות הקיצוניים - אבל לא במחלה עצמה. כמו שזכותו של אותו אזרח ליהנות משירותים ציבוריים מתקדמים ואיכותיים אינה מעניינת את אותם אנשי ציבור אלימים, כך גם לא ממש מעניין אותם אם הוא יירקב בכלא לכל החיים או יוצא להורג בירייה אם יבצע פשע. רק נראה אותו מתקרב אליהם ליישוב, והמשטרה העירונית הפרטית כבר תטפל בו, ותדאג שהוא יגיע כמה שיותר מהר לכלא הפרטי של לב לבייב שבקרוב יתחיל לפעול. זה מתחיל בהפרטה ונגמר בהפרטה.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יאיר טרצ'יצקי

צילום:

עיתונאי, לשעבר עורך ערוץ חברה ב-nrg מעריב, כישרון שחמטאי מבוזבז ואוהד של הפועל חולון בכדורסל

לכל הטורים של יאיר טרצ'יצקי

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים