בג"ץ אסר על בית ספר חרדי להפלות עדתית
בעקבות עתירתה של עמותת נוער כהלכה, בג"ץ פרסם צו ובו דרישה גורפת להסיר כל סממן של אפליה במוסד בית יעקב שבהתנחלות עמנואל

בכך קיבלו השופטים את עתירתה של עמותת נוער כהלכה, באמצעות עו"ד ד"ר אביעד הכהן, נגד האפליה בבית הספר. כדי להביע את מורת רוחם מהתנהלות משרד החינוך ומרכז החינוך העצמאי, הטילו עליהם השופטים לשלם הוצאות שכר טרחתם של פרקליטי העותרים בסכום כולל וחריג בגובהו, על סך 75 אלף שקל, מתוכם ישלם משרד החינוך 15 אלף שקל ואת השאר ישלם מרכז החינוך העצמאי.
השופט לוי קבע, כי המקרה חושף מציאות קשה באשר למידת הקפדתו של זרם החינוך המוכר שאינו רשמי לקיים את זכויותיהם לשוויון של תלמידיו. "אין לי אלא להצר על כך שמגזרים שונים מסתייעים בזכותם לחינוך מגזרי לצורך העמקת האפליה בחברה הישראלית", ציין.
השופטת ארבל קראה למשרד החינוך להבטיח קיום מדיניות שיוויונית, תוך שימוש בכל האמצעים למיגור התופעה, ללא מורא. השופט מלצר קבע כי בצד הפגיעה בזכות לחינוך ובזכות לשוויון, יש כאן גריעה מזכות חוקתית מפורשת, הזכות לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בית הספר היסודי לבנות בית יעקב הוא מוסד "מוכר שאינו רשמי" לחינוך התורני. הארגון, שמפעיל ומנהל אותו הוא מרכז החינוך העצמאי, הנתון לפיקוח משרד החינוך. בשנת 2007 בוצעו שינויים משמעותיים בבית הספר: המבנה נחצה לשניים על ידי הקמת מחיצות וכניסות נפרדות. חצר המשחקים פוצלה אף היא לשניים, באמצעות יריעת בד וגדר הפרדה, וכך גם חדר המורות.
למעשה, הוקם בית ספר חדש לצד בית הספר הקיים: שעות הלימוד, ההפסקות והתלבושת האחידה שונו כדי להבחין בין אוכלוסיית התלמידות, ממוצא אשכנזי, שרובן למד בבית הספר החדש, לבין אוכלוסיית התלמידות, ממוצא ספרדי, שרובן למד בבית הספר הקיים.
בעקבות תלונות של הורים לתלמידות ממוצא ספרדי על אפליית בנותיהם לרעה, הורתה מנכ"לית משרד החינוך דאז, שלומית עמיחי, למרכז החינוך העצמאי לבטל את ההפרדה בבית הספר והזהירה שאם לא יעשה כן היא תשקול לבטל
עו"ד בס מצא כי היוזמה להפרדה באה מצד הורים המשתייכים לפלג חסידי מתבדל בתוך היישוב, ברובם הורים לתלמידות ממוצא אשכנזי. הוא ציין כי חסידים רבים אינם מעוניינים לחשוף את בנותיהם לאורח החיים המודרני, שאינו תואם את הלכות הצניעות המחמירות שהם נוהגים על פיהן. לכן הם ביקשו להפריד את בנותיהם מחברותיהן, ממוצא ספרדי, מחשש ש"תיחשפנה לתכנים בלתי הולמים".
מרכז החינוך העצמאי הסכים לדרישתם אך הציע לפתוח שתי מגמות נפרדות, האחת "חסידית" והשנייה "כללית". אולם, בית הספר פוצל למעשה לשניים, והדבר התבטא בתלבושת לתלמידות, בניהול ובהפרדה בחצר המשחקים ואף בחדר המורים. למרות שמהלך זה נעשה ללא אישורו, ובניגוד להנחיותיו, של מרכז החינוך העצמאי, הוא לא עשה דבר למנוע זאת.
עו"ד בס קבע כי בכך פוצל בית הספר לשני בתי ספר נפרדים, "שלא כראוי ותוך פגיעה בהוראות החוק ובסדרי מנהל תקינים". אולם, הוא הדגיש כי המהלך לא נעשה מתוך כוונה להפלות בין התלמידות על רקע עדתי. זאת, אף שההתפלגות העדתית בין שני בתי הספר הייתה ברורה: בבית הספר הוותיק היו 23% בנות ממוצא אשכנזי, ואילו בבית הספר החדש היה שיעורן 73%. לפיכך הוא המליץ שמשרד החינוך יסתפק בצעדי אכיפה נגד יוזמי הפיצול ומבצעיו בשל "הפרת חובת הדיווח", אך לא בשל אפליה.
בשלב זה עתרה לבג"ץ עמותת נוער כהלכה, הנאבקת נגד אפליה עדתית בישיבות ובתי ספר חרדיים, והיא השיגה צו על תנאי נגד משרד החינוך, המוסד ומרכז החינוך. הצו הורה למשרד החינוך לנמק מדוע לא יקיים פיקוח ממשי ויעיל עליהם, ומדוע לא יתנה את התמיכה בהם בקיום הוראות החוק נגד אפליה. כמו כן הוא נדרש לנמק מדוע לא יקבע שכל התלמידות זכאיות ללמוד תחת מסגרת אחת, ולא תחת מסך מפריד המבוסס על הפרדה עדתית פסולה.
השופט אדמונד לוי אשר קיבל את העתירה קבע כי בנות המגזר החסידי הופרדו מחברותיהן הספרדיות, וכי שני האגפים הנפרדים "אופיינו בפילוח אוכלוסיה שאינו מקרי, המצביע כאלף עדים על כוונתם המפלה של יוזמי ההפרדה". לא מדובר, הוא הדגיש, במגמה נפרדת ללימודים חסידיים אלא ב"ניסיון להפריד בין פלחי אוכלוסיה על בסיס עדתי, וזאת באצטלה של שוני תרבותי".
לוי הוסיף כי הערמת הקשיים בפני תלמידות ממוצא ספרדי בקבלה למגמה החסידית נועדה "לשרת תכלית פסולה של סגירת דלתות המגמה החסידית בפני תלמידות בנות העדה הספרדית אך משום מוצאן". בכך נפגעה קשות זכותן לשוויון. השופטת ארבל הצטרפה לדעתו והדגישה כי זכותה של קהילה לחינוך מגזרי על בסיס שונות דתית אינה משחררת אותה מחובת השוויון.
"ההחלטה של בג"ץ מהווה ציון דרך במאבק לביעור תופעות האפליה במערכת החינוך בכלל, ובחינוך החרדי בפרט", אמר עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, אשר ייצג את העותרים יחד עם עו"ד ישעיהו אברהם, אמר בתגובה:
יואב ללום, מנכ"ל עמותת "נוער כהלכה", ואחד העותרים: "לא ניתן להמשיך את האפרטהייד במערכת החינוך החרדית. החלטת בג"ץ היא שלב חשוב במיגור האפליה החמורה בחינוך החרדי הנעשית בעיקר על רקע עדתי, כשהיא מוסווית ב'שיקולים פדגוגיים'".