מחזור נייר - הדור הבא
ישראל חלשה במחזור נייר. לשם שינוי, אינטרסים כלכליים הם שיסייעו לתקן את המעוות. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': סורבה גופרית
- לא עוצר בירוק, חלק ג': יש הגורסים אחרת
אם להיות אופטימיים, בשנים הקרובות זה עומד להשתנות. לא בגלל שעם ישראל יעבור בבת אחת מהפך ירוק, וגם לא משום שהמשרד להגנת הסביבה או רשויות אחרות יהפכו את העולם במרדף אחר כל פיסת נייר לא ממוחזרת. זה יקרה בגלל האינטרס הכספי: חברת "נייר חדרה", ענקית הנייר ששולטת בשוק בישראל, השקיעה מאות מיליוני דולרים ברכישת מכונת ענק חדשה-זו בעצם לא מכונה, אלא פס ייצור בגודל של יישוב קטן-שכדי להאכיל אותה, וכדי שתהיה רווחית ותצדיק את ההשקעה, היא זקוקה לנייר. המון נייר. כפליים נייר מכפי שנאסף וממוחזר עד כה בישראל.
לכן נייר חדרה וחברת הבת שלה "אמניר", ששולטת בענף מחזור הנייר, הציבו יעד: 50 אחוז של מחזור נייר בישראל בתוך שנתיים. וכשתאגיד כזה דוחף בכל עוצמתו, יש סיכוי לא רע שזה יקרה. זה נשמע מקומם-שוב בעלי ההון מרוויחים-אבל הפעם מדובר ב-Win-Win: ככל שיגדל הרווח של נייר חדרה, כך יפחת הנזק לסביבה. הפסולת שלנו, היא הבוננזה שלהם.
פסולת נייר וקרטון אמנם אינה רעילה כמו אגפים אחרים בעולם האשפה, אבל היא תופסת שטח עצום: בעוד היא מהווה כ-22 אחוז ממשקל הפסולת הביתית בישראל, הנפח שהיא תופסת מגיע לכ-33 אחוז. המשמעות-נייר שלא ממוחזר סותם את אתרי ההטמנה בקצב מהיר יותר מכל סוג אחר של פסולת. שלא לדבר על כך שכל פיסת נייר ממוחזרת מחליפה עץ, או לפחות ענף, שנכרת ביערות הגשם.
המשק הישראלי מייצר כמיליון טון בשנה פסולת נייר, מתוכם נאספים למחזור כ-260 אלף. 210 אלף טון אוספת "אמניר", 50 אלף הנותרים נאספים על ידי ק.מ.מ וכמה חברות נוספות. מכונות המחזור האדירות הופכות את פסולת הנייר לעשרות מוצרים שימושיים: ניירות טואלט, פתקיות משרד, מכסים של חמגשיות, מארזי קרטון. מי אמר שעם עיתונים ישנים אפשר רק לעטוף דגים? זהו מקרה לא שגרתי שבו התעשייה והסביבה מרגישות טוב יחד. עכשיו רוצים ב"נייר חדרה" להעמיק את הקשר.
לעובדה שישראל עדיין משתרכת בתחתית טבלת מחזור הנייר של המערב יש שתי סיבות עיקריות: נגישות ומודעות. בכל מקום שבו התקרבו הפחים הכחולים אל בתי התושבים, הם התמלאו במהירות. עם ישראל לא יסחוב נייר למרחקים-מה עוד
בחודשים הבאים ובשנים הקרובות אנחנו אמורים לעמוד מול מתקפת מידע שתבהיר לנו שמחזור נייר כולל את כל-אבל כל!-מה שעשוי מנייר: אריזות של משחת שיניים (180 טון נייר בשנה), קרטונים של דגני בוקר (3,000 טון נייר), תבניות ביצים (4,000 טון נייר), עטיפות של מגני יום לנשים (115 טון לשנה), מארזי קמח וסוכר, הגליל הפנימי של נייר הטואלט, וכמובן המחברות, חוברות העבודה וספרי הלימוד שאבד עליהם הכלח (ובתנאי שאי אפשר להעביר אותם לשנתונים הבאים).
בימים אלה יצאו לשוק עשרה מיליון מחברות של "דפרון" שעל גבן מוטבע סמל המחזור - בתקווה שאולי ההורים והילדים יזכרו להשליך אותן לפח עם הצבע הנכון בגמר השימוש. אפשר כבר לדמיין את סיסמת הקמפיין שירקח קופירייטר יצירתי: "המורים ממחזרים את החומר-אתם תמחזרו את המחברות". העיקר שהמכונה עם הטכנולוגיה הפינית, שכבר נחתה בחדרה ותתחיל לרוץ בחורף הקרוב, לא תעבוד על ריק.
נא להמתין לטעינת התגובות
