הכינוי של לשכת רה"מ ליעלון: "בוגי ברח"
בלשכת נתניהו זועמים על השר, שמצדו מסתכל עליהם ורואה גן חיות. "זו לא חתונה קתולית", אמר למקורביו. "אני יכול תוך שנייה לא להיות כאן"
יעלון הופתע. זה חודשים ארוכים הוא מסביר לנתניהו כי לא יוכל לתת יד לחוק הקרקעות המוצע ברפורמה. הסוציאליסט משיכון הוותיקים של מפא"י בקריית חיים, בנו של דוד סמולינסקי, פועל הייצור מ"שמן" ומעריצו הגדול של דוד בן-גוריון, לא מוכן להעביר מאות אלפי דונמים מאדמת הלאום לידיים פרטיות, בלי שום אפשרות חזרה.
הוא רואה בזה גם בעיה ביטחונית לא פשוטה. לפני שנתיים, כך סיפר לנתניהו, הוא ביקש להצטרף כמשיב בעתירה לבג"ץ שהגיש ארגון עדאלה נגד קק"ל בנושא רכישת אדמות מדינה, יחד עם פרופ' ישראל אומן ודובי הלמן, שעבדו איתו במכון לאסטרטגיה ציונית.
"אני לא אהיה בהצבעה הזו", אמר יעלון לנתניהו. הדברים שלו התקבלו בשוויון נפש, כך סיפר. נתניהו ואנשיו היו בטוחים באותה שעה, כמה דקות לפני ההצבעה כי יש להם רוב. במהלך ההצבעה השמית, כזכור, החלו שרים וחברי כנסת נוספים להיעלם מאולם המליאה. התברר כי נתניהו ספר את השמות ולא את האנשים שלא היו מוכנים לחיות עם הפרטת קרקעות מסיבות אידיאולוגיות ודתיות. יעלון מהליכוד, שלי יחימוביץ' מהעבודה ודניאל הרשקוביץ מהבית היהודי התאחדו סביב ההתנגדות לסעיף 9 ברפורמה של נתניהו. הממשלה נאלצה למשוך את הצעות החוק בביזוי גדול.
נתניהו רתח מזעם, בעיקר על יעלון. מצד אחד, הוא הפך אותו לשותף סוד מדיני וביטחוני, חבר בשישיית השרים הקובעת. מצד שני הוא שכח שהביא אותו כדי שיפגין יושרה ויציג עמדות ערכיות עצמאיות. ביום שישי האחרון נפגשו השניים, לפני שנתניהו יצא לניחום אבלים עם רעייתו בביתו של השר יוסי פלד. השיחה הייתה קשה. נתניהו ביקש להבין מדוע יעלון יצא מהמליאה. יעלון חזר על ההסברים כי ההצבעה שלו הייתה עקרונית. ראש הממשלה היה נחוש להוכיח מנהיגות. לפי אחת הגרסאות הוא איים על יעלון בפיטורים אם יעמוד בסירובו.
ביום ראשון ישבו השניים שוב. יעלון העלה הצעת פשרה, שתוציא אותו בכבוד. לפי העסקה הוא יודיע בישיבת סיעת הליכוד שתתכנס למחרת, ביום שני, כי "סיכמתי עם ראש הממשלה שאחרי שיתקבל החוק יוכנסו שינויים ברפורמה". נתניהו ישמע ולא יגיב וכך העסק ייגמר. באה ישיבת הסיעה וראש הממשלה בחר להכיש את יעלון מול כולם, כאילו השיחה כלל לא התקיימה. "סליחה, זה לא מה שאמרתי", הגיב ראש הממשלה. "אני לא פוסל כלום. מי שרוצה שיבוא וינסה לשכנע אותי ואז אשקול. אבל הכל אחרי החקיקה".
יעלון כבש את פניו בקרקע. בעיטה כזו בפנים הוא לא ציפה לחטוף. הבכירים בליכוד גיחכו בסיפוק.
יעלון עצמו לא הבין, ועדיין לא מבין את נתניהו. ולא רק הוא. במהלך שלושת החודשים האחרונים חיפש ראש הממשלה עצמו אלטרנטיבה לסעיף 9 הבעייתי, שפירושו מכירת 800 אלף דונם לידיים פרטיות. לצורך העניין הוא הפעיל כמה מומחים, ביניהם את איש אמונו ח"כ כרמל שאמה מהליכוד, עורך דין ושמאי מקרקעין במקצועו. שאמה עבד על נוסחה שנקראת "חכירה צמיתה". הקרקעות לא יימכרו, אלא
לפני שלושה שבועות הזדמנו לארוחת ערב באילת ארבעה אנשים בעניין הזה בדיוק. נתניהו, שר התחבורה ישראל כ"ץ, שר האוצר שטייניץ וח"כ שאמה. "מה עם החכירה לזמן ארוך", שאל נתניהו את שאמה. "למה אתה שואל? ", התעניין שאמה. "אני חושב שזה רעיון מצוין", ענה נתניהו. שאמה נדהם. "אמרו לי אצלך שזה בעייתי". נתניהו קרא לאייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. "כל חברי הכנסת יתמכו בפתרון הזה. תקדמו את זה", הורה לו.
"אין בעיה", אמר גבאי. כמה ימים יחלפו והרעיון המצוין של נתניהו הפך בעיני אנשי לשכתו רעיון עוועים. שאמה התבקש לרדת מהעניין. בימים האחרונים עובדים אהוד ברק, יעלון, שר המשפטים יעקב נאמן, שאמה עצמו ואחרים שוב על הנוסחה הזו שפעם נפסלה, לקראת ההצבעה החוזרת בקריאה השנייה והשלישית ביום שני הקרוב. הסיכוי שנתניהו יסכים לוותר הוא קלוש. מבחינתו מדובר כבר בפרינציפ. "מי שלא יהיה איתו, יעוף", מבטיחים מקורביו.
כך או כך, הלשכה של נתניהו נראית ליעלון לפעמים מוטרפת. גן חיות. הוא נראה להם איש מוזר, בוק, שלא תמיד מוצאים אותו ברגעים המכריעים. בוגי ברח, מכנים אותו. לצורך ההמחשה מספרים על הפעם ההיא, אחרי הנאום של נתניהו באוניברסיטת בר-אילן ב-14 ביוני, כשיעלון התבקש לרוץ לאולפני ערוץ 2 בנווה אילן.
יעלון, אומרים, חש אי נוחות ולא עלה בסוף לשידור. הוא סיפר שהגיע לאולפנים, אבל לא פתחו לו את השער, ולכן הסתובב ושב על עקביו. הגרסה שמסר יעלון שונה. הוא סייע לנתניהו לכתוב את הנאום ואפילו תכנן להגיע לבר אילן. בדרך התברר לו שהוא יהיה השר היחיד באולם. הוא החליט לנסוע לביתו במודיעין ולראות את הנאום בטלוויזיה. בדרך טילפן חפץ וביקש ממנו לנסוע לערוץ 2. הוא הסכים, אבל אז אמרו לו שלימור לבנת כבר שם. יעלון עשה פרסה ונסע הביתה.
יעלון אומר למקורביו כי הלשכה של נתניהו מבזה את ראש הממשלה. הוא לא יכול לשכוח את מסיבת העיתונאים הבהולה אחרי שקדימה הפיצה את הסטיקר "100 ימים , אפס הישגים". קשה לו לקלוט את סגנון הלחץ והאיומים שנוקטים אנשי נתניהו אחרי כישלון ההצבעה על הקרקעות וסביב חוק מופז. "מה הם עושים כל היום", שואל יעלון. "הם רק אומרים לנתניהו 'תראה את השר הזה, תראה את חבר הכנסת הזה, תרמוס אותו, תשפיל אותו'. מבלבלים לו את המוח, 'תוכיח שאתה חזק'. מה אתה, ראש ממשלה או בריון פוליטי?".
יעלון אומר לאנשיו כי הוא לא רוצה את ראש הממשלה מוחלש. להפך. הוא מרוצה משיתוף הפעולה עד עכשיו ולא רוצה לקלקל. בתחילת השבוע הציגו אותו העיתונים כמי שהתקפל בפני האיומים של נתניהו. הוא יודע שהוא יצא רע. לדבריו, הוא לא התקפל ולא ויתר על העקרונות שלו. גם אם לא תימצא הנוסחה הגואלת עד יום שני והוא יתבקש להצביע בעד סעיף 9, הוא יתבע במקביל כינוס של ועדת שרים שתכניס שינויים בחוק. אחרת הוא שוב לא יהיה במליאה.
"אני תוך שנייה יכול לא להיות כאן", אומר יעלון לעוזריו, ומניף את גב היד במהירות כלפי מעלה. "אני לא פוליטיקאי מקצועי. ביקשו אותי, היססתי, והחלטתי לבוא ולעזור למדינה. אין לי שום בעיה להגיד שלום וללכת. לא באתי לעשות כאן קריירה. יש לי הרבה מה לעשות. אפילו לא ארגיש את המעבר לחיים אחרים".
אהוד ברק ומתן וילנאי מכירים מצוין את בוגי יעלון. וילנאי ויעלון חולקים דעה משותפת, שלילית במיוחד, על שאול מופז, שעוד נחזור אליו בהמשך. שניהם חושבים שמופז עשה להם מעשה נבלה. וילנאי חושב שהוא גנב לו את תפקיד הרמטכ"ל. יעלון משוכנע שהוא עזר להדיח אותו מתפקיד הרמטכ"ל. מה ברק חושב על יעלון? בישיבת סיעת העבודה שלשום (ג') סיפר וילנאי כי הוא לא נמצא במפלגת העבודה במקרה. "יכולתי להיות היום בליכוד. נתניהו הציע לי להיות אצלו שר ביטחון", סיפר וילנאי. "טוב שאתה כאן, מתן", הגיב ברק במאור פנים. "אם לא היית איתנו, היינו מקבלים את בוגי".
ארבע שעות ישבה סיעת העבודה על הרפורמה בחוק הקרקעות. סעיף 9 המפורסם מזעזע גם אותה ומחיש את פילוגה. הסעיף הזה מקפל בתוכו את מהות הקיום הפוליטי והחברתי של המפלגה הזו. ביום רביעי, אחרי שתם ולא נשלם הפיליבסטר של קדימה על חוק מופז והכנסת יצאה לצום תשעה באב, צבאו עשרות קיבוצניקים, אנשי הנוער העובד והלומד ופעילי איכות הסביבה על הקומה החמישית במשכן. הם תבעו מחברי הכנסת של העבודה להתנגד בכל הכוח להפרטת הקרקעות. "איך אתם מעיזים למכור את המדינה", צעקו הפעילים לעבר חברי הכנסת. "אין לכם שום ערכים? למה שנעבוד בשבילכם בבחירות?".
עשר דקות אחרי שהחלה הישיבה הסוערת הגיעו לקומה החמישית שלושה, אופיר פינס, איתן כבל ועמיר פרץ. הדרמה היתה גדולה. סיעת העבודה מפולגת דה-פקטו בין שני מחנות שאין שום קשר ביניהם. רק פעם אחת מאז הבחירות התכנסה הסיעה בהרכבה המלא. בהתחלה הייתה תחושה של איחוד מחודש. "אילו יכולתי הייתי רוקד על השולחן", אמר יו"ר הסיעה דניאל בן-סימון. בסוף הדיון הסתבר כי מפלגת העבודה מסוכסכת הרבה יותר ממה שחשבנו, האנשים בה רחוקים זה מזה ובן-סימון עצמו עשוי להתפטר מראשות הסיעה ולחפש לו בקרוב "אופק פוליטי חדש", כדבריו.
הסיפור מתחיל מלמעלה. אחרי הפיאסקו בשבוע שעבר וההצבעה שכשלה טילפן ראש הממשלה נתניהו לברק. יו"ר העבודה שהה בחופשה פרטית באירלנד עם רעייתו, ואפילו צילם בדבלין את ביתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של השר יצחק הרצוג. ברק התחייב לנתניהו שכל שרי העבודה שנעדרו מהאולם יופיעו ביום שני ויצביעו בעד הרפורמה, על פי ההסכם הקואליציוני.
בישיבת הסיעה ביקש ברק לשים פרופורציות. "אנחנו לא בשלטון. קחו בחשבון שאנחנו לא יכולים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים עם 13 מנדטים. בואו נוציא את מה שאפשר". "אם נפסיק את המריבות ונהיה ביחד נחזור לשלטון", הוסיף ברק. עבור ח"כ שלי יחימוביץ' זה היה יותר מדי. "רגע, זה הפתרון שלך? לחזור לשלטון? זה חזות הכל? איפה הדרך?, איפה המאבק על עקרונות? ", היא שאלה. "אל תפריעי לי", תבע ברק. "אני אפריע לך", התעקשה יחימוביץ'. "תשתקי", התעקש ברק. "החוק הזה הוא לא הדבר היחידי שאת לא מבינה בו". "אני אגיד מה שאני רוצה", זעמה יחימוביץ'.
היו"ר בן-סימון ביקש להוציא את יחימוביץ' מהסיעה, אבל בתקנון המפלגה אין סעיף כזה. ברק כמעט הפך את השולחן. "תכבדי לפחות את יו"ר הסיעה שלך. את משפילה אותו", הוא ביקש. "מפלגה היא לא דבר קדוש", אמרה יחימוביץ' אחרי ישיבת הסיעה, ואולי תקעה עוד מסמר בארון המתים הסוציאליסטי. "אם יחימוביץ' היתה פלסטינית היא הייתה בטח בג'יהאד האיסלאמי", אמר אחד המשתתפים בדיון.
בן-סימון, מתברר, לא מוצא את עצמו בתוך ההמולה הזו. בפוליטיקה המקומית הוא אחת הדמויות הטראגיות. רק לפני 13 חודשים הוא הצטרף למפלגת העבודה, והיום תובעים ממנו להצטרף לארבעת המורדים ולפרק אותה כליל. הלחץ עליו אדיר. השבוע הגיעו לחדרו בכנסת שניים מראשי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, ותבעו ממנו לפרוש מיד. בן-סימון איבד שליטה. "אתם צעירים אימפוטנטים. לא הצלחתם להרים את המפלגה. מה אתם רוצים ממני", הוא צעק. "אני עובד מבפנים. מנסה להשפיע על הממשלה עם ברק והשרים האחרים".
המשמרת לא השתכנעה. "באתי לעשות מהלך פוליטי, אבל גיליתי מפלגה בעייתית", סיפר בן-סימון השבוע. "הסיעה היא גיהינום במונחים פוליטיים. אני כל כך עצבני על הכאוס הזה. על חוסר היכולת לנהל ויכוח. יש כאן שני מחנות שלא אומרים שלום זה לזה והעוינות נמשכת. הכל החל ברגע שהמפלגה החליטה להצטרף לממשלה. עבור האנשים הללו זה מעשה בלתי נסבל. מבחינת יולי תמיר נתניהו הוא ראש הטליבאן. אני חוזר ואומר, אני לא חתמתי קבע במפלגה הזו".
בן-סימון עצמו הפך בחודשים האחרונים לחסיד של בנימין נתניהו. בימיו כעיתונאי הוא ראה בו את שורש הרע. גם את הפריימריז שלו הוא בנה על האיבה לנתניהו וכל מה שהוא מייצג. "כל מה שכתבתי עליו היה נכון", אומר בן-סימון. "הוא ריסק את השכבות החלשות. הוא חמס את ההמונים. הוא עבד על מנהיגי עולם. הוא טירפד הסכמי שלום שהוא עצמו חתם עליהם. הוא תיעב את האליטות והיה ראש ממשלה חסר אחריות שסולק בצורה חסרת רחמים. הוא שנא את העניים והיה עבד נרצע של האלפיון העליון. הוא האיש שלקח 25 אחוז מקצבת הביטוח של אמא שלי".
והיום הפכת למעריץ שלו. מה קרה?
"זה אדם אחר. פחות יהיר. בוגר יותר. אחראי יותר. בשל יותר להיות ראש ממשלה. זה האיש שגיליתי. שמעתי את הנאום הראשון שלו בכנסת. הוא דיבר בצורה יוצאת דופן והכה על חטאי העבר. נאום בר-אילן היה מבחינתי השיא. ראיתי אצלו רצון לפעול לטובת הכלל. פעם הוא היה מתווכח עם כל אחד. מין וכחנות נרגנת כזו. עשיתי קריירה על גבו. היום אני הולך לצדו ולא מתנצל".
אני שומע אותך ולא מאמין. נתניהו הקפיטליסט ואתה הסוציאליסט האדוק.
"אני אומר לך, הוא גילה מחדש את הצרכים האמיתיים של ישראל. גם בתחום המדיני וגם בכלכלי. הוא נשאר קפיטליסט, אבל קפיטליסט עם חמלה. זה נתניהו מודל 2009. אולי שתיתי יותר מדי, אולי אני בתוך פטה מורגנה, אבל שיניתי את דעתי עליו. מותר לאדם לשנות את דעתו אם המציאות משתנה".
המציאות משתנה? הוא יקדם תהליך מדיני רציני?
"ועוד איך. נתניהו עומד בפני צומת היסטורי. הוא יפנה מאחזים. הוא יקפיא התנחלויות. הוא יקדם את הקמת המדינה הפלסטינית כפי שאיש לא עשה לפניו. אני לוקח ברצינות את נאום בר אילן. לא סתם הייתי שם. הייתי איתו גם בשיחה עם סרקוזי. הוא הבטיח שיעשה היסטוריה".
נו , אתה רוצה לעזוב את מפלגת העבודה? עכשיו יש לך גם כתובת חדשה.
"אני לא אצטרף לליכוד, זה בטוח. זו עדיין מפלגת ימין".
אז איפה תהיה?
"מוקדם להעריך. אני עדיין מכוון את ה-ג'י-פי-אס".
נא להמתין לטעינת התגובות
