העליון: רשות הרישוי לא יכולה לשלול רישיון
ביהמ"ש העליון דחה עתירה של רשות הרישוי שהסתמכה על פקודת תעבורה, לפיה היא תקבע מסוכנות נהג. "אין לה הכלים", קבעו השופטים
רשות הרישוי ביקשה לעשות שימוש בסעיף זה נגד עברייני תנועה סדרתיים, מאחר ששיטת הניקוד הקיימת אינה נותנת מענה לסכנה הנגרמת מצד נהגים כאלה.
בסעיף 56 לפקודת התעבורה כתוב: "אם הייתה רשות הרישוי משוכנעת על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רישיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך או שבעל רישיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, היא רשאית בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, לפסלו מלהחזיק ברישיון נהיגה".
בהסתמך על סעיף זה, זימנה הרשות מספר נהגים, שצברו עבירות תעבורה רבות, לשימועים בפניה ופסלה את רישיונותיהם לתקופות של בין שלוש עד עשר שנים. בשני מקרים אישרו בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי בתל אביב את פסילת רישיונותיהם של נהגים אלה, אך הפחיתו את תקופות הפסילה מחמש שנים לעשרה חודשים במקרה אחד ול-15 חודשים במקרה אחר. שני הנהגים ערערו לבית המשפט העליון.
במקביל, דחו בתי משפט לתעבורה והמחוזי בירושלים את פסילת הרישיונות של תשעה נהגים אחרים בנימוק שהמדיניות החדשה פוגעת בזכויותיהם ללא בסיס חוקי מתאים ובניגוד למדיניות עד כה, עליה הסתמכו הנהגים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן לפסול את הרישיונות על סמך קריטריון בודד של מספר הרשעות לנהג. לטענתם, בכמה מקרים רק מיעוט העברות סיכנו באמת את הציבור.
אולם ברשות הרישוי לא נכנעו, והחליטו לערער לבית המשפט העליון, שהתבקש לפסוק במחלוקת בין בתי המשפט. בדיון בעליון קבעו השופטים, אדמונד לוי, סלים ג'ובראן ויורם דנצינגר, כי יש לדחות את ערעור המדינה
לטענת השופט ג'ובראן, "רשות הרישוי לא יכולה להחליט לפסול את רישיונו של נהג, על פי סמכותה בסעיף 56 ללא אמות המידה וכללים ברורים. במצב כזה החלטותיה חוטאות בחוסר שוויון ולעיתים בשרירותיות ונוגדות את כללי המנהל התקין".
עוד הוא אמר כי "ללא כללים ברורים שינחו אותה, לא יכולה הרשות להשתמש בסעיף זה על פי שיקול דעתה. רק לאחר שיקבעו כללים אובייקטיביים, ענייניים וברורים, היא תוכל לממש את סמכותה בחוק ולפעול על פי מתחם שיקול הדעת אשר התווה לה המחוקק".
להמחשת אופן פעולתה הלקוי של הרשות, הצביע השופט על כך כי לפקידי רשות הרישוי שישבו בשימועים לנהגים, לא היו כללים כלשהם שהנחו אותם כיצד להפעיל את שיקול דעתם. כלומר, באילו נתונים מתוך עברו התעבורתי של הנהג יש להתחשב יותר או פחות, מה משקל נסיבותיו האישיות ולכמה זמן ייפסל הרישיון. "כל אשר היה לפני פקידי רשות הרישוי היה גיליון הרשעותיו של הנהג והידיעה כי הוא מצוי ברשימה של נהגים מסוכנים אשר גובשה בידי אגף התנועה במשטרת ישראל", אמר.
השופטים המליצו לרשות לשאול להסגרת הנושא, לכל הפחות בתקנות, אם לא בחקיקה ראשית. הם הדגישו כי ראוי ששר התחבורה ישתמש בסמכותו ויפעל להתקנת תקנות, לצורך הפעלת סעיף 56 לפקודת התעבורה, רק כך לדבריהם, ניתן יהיה למנוע טענות על פגיעה בזכויות יסוד של הנהגים שרישיונותיהם נפסלו.
בהתייחסו לקטל בכבישי ישראל, קבע השופט גו'בראן כי "רצונה של ראשות הרישוי לנסות ולמצוא דרכים חדשות להתמודד עם תופעה עגומה זו ראוי לשבח, וכולנו תקווה כי ניסיונותיה יצלחו בסופו של יום. עם זאת, המטרה אינה מקדשת את האמצעים וככל פעולה של הרשות המנהלית, המאבק בתאונות הדרכים - ובכלל זה הטיפול בנהגים המסכנים את הציבור- חייב להיעשות לפי כללי המנהל התקין, ותוך הקפדה על ההגינות, סבירות והעדר שרירותיות ואפליה".
נא להמתין לטעינת התגובות
