ערוצי הנישה מזהירים: החבילה הצרה תקבור אותנו
הרפורמה בשוק התקשורת מחייבת את הוט ויס לספק חבילות בסיס-שלא כוללות את 50 הערוצים העצמאיים הפועלים כיום בישראל. בערוצים טוענים: אלפי עובדים יאבדו את מקום עבודתם-ולציבור לא יהיה מה לראות בטלוויזיה

החשש הוא, כי הרפורמה בשוק התקשורת-הכוללת גם חיוב של יס והוט להנהיג חבילות בסיס בנות ערוצים ספורים-תביא לאובדן של אלפי מקומות עבודה של המועסקים בערוצים העצמאיים.
עם הערוצים האלה נמנים גם ויוה, ערוץ הבידור הישראלי, ערוצי ילדים ופעוטות כמו בייבי, הופ וניקלודיאון, ערוץ הקבלה, ערוץ ההידברות, קארמה, בית, ערוץ האוכל ו ערוץ החיים הטובים.
הנחת היסוד היא, שברגע שהלקוחות יעברו לחבילה הבסיסית-שאמורה למנות כ-10 ערוצים-יתרחק ההיצע הרחב מהציבור. כך יופסק המימון ליתר הערוצים על הממיר, ואלה יצטרכו גם להשקיע יותר בשיווק עצמי ברגע שיהפכו לערוצים בתשלום, מה שעשוי להביא לקריסתם.
חברת דורי מדיה משווקת בישראל את הערוצים ויוה וויוה פלטינה. לדברי סמנכ"לית הערוצים של החברה, ליאורה ניר: "ב-10 השנים האחרונים מאז עלה ערוץ ויוה, קם סקטור עצמאי ופעיל שהפך להיות האחראי הברור על הפלורליזם במדינה, בניגוד לערוצים 2 ו-10. קיומה של חבילה צרה יהרוס את הסקטור הזה".
לדברי ניר, "היצע הערוצים-העומד היום על 45-50 ערוצים - יירד ל-20 ערוצים לכל היותר. מי שייפגעו מזה לא יהיו רק המשפחות של אותם עובדים שיאבדו את מקום עבודתם, אלא הציבור-שלא תהיה לו אפשרות בחירה".
על-פי החוק, שכבר עבר בקריאה ראשונה, לצד מעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית-הטלוויזיה הרב?ערוצית חויבה להציב חבילת בסיס עד לשנת 2012. החבילה אמורה לכלול את 5 הערוצים הבסיסיים -1, 2,10, 33 ו-99 ומספר ערוצים אחרים לבחירתה של הפלטפורמה.
ניר מסבירה, ש"השוק
"אותו מודל שניסחו נערי האוצר, שאומר שהגברת שרה לא צריכה לממן את ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק אם היא לא צופה בו, יביא לכך שבסופו של דבר לגברת שרה לא יהיה בכלל היצע בחירה בטלוויזיה. התמיכה בערוצים הפופולריים היא שמאפשרת את קיומם של ערוצי הנישה", היא אומרת, "אם רוצים תחרות חייבים לעדכן את המודלים כדי שהם יתקיימו. יש שווקים גדולים מהשוק הישראלי שלא הצליחו ליצור מצב שבו הפלטפורמות נותנות חבילות בסיס".
ניר טוענת, כי אחת הבעיות המשמעותיות העומדות בפני הערוצים העצמאיים היא שלערוץ אין כל מעמד חוקי ואף לא רגולטור שמפקח או אחראי לתכנים. מתוקף עובדה זו אף אחד גם לא שומר עליהם או מייצג אותם בפני החוק. "אף אחד לא נותן על זה את הדעת", היא אומרת.
בערוצים העצמאיים חוששים, כי העברת ההחלטה בחוק תיצור מצב מסוכן שעשוי לא להתאים לשוק. זאת בניגוד למצב שבו היה הרגולטור מפרסם המלצה או תקנה מחודשת. כיום, בשום מקום בעולם לא נהוג מצב שבו המדינה מחייבת את חברות הכבלים או הלוויין להנהיג חבילת בסיס.