בשל העיכוב בבג"ץ: מיליונים נזרקים על הכלא הפרטי
מזה ארבע שנים מתעכבים שופטי בג"ץ במתן החלטה בעתירה על הפרטת מתקני כליאה. בינתיים הושלמה בנייתו של המבנה הסמוך לבאר שבע ומיליוני שקלים מושקעים בו מדי חודש במשכורות, ציוד וטכנולוגיה. השופטת בייניש: זוהי שאלה כבדה, פסק הדין בהכנה
- מה כלכלי בהפרטת בתי הכלא?
כבר חודש ימים עומד בית הסוהר הפרטי החדש מוכן ומזומן לקבלת 800 אסירים. עשרות סוהרים שהוכשרו במיוחד מסתובבים בטלים ממעש בשכר מלא (שמשולם על ידי המדינה,( ציוד טכנולוגי יקר ערך אינו מופעל ואין אפשרות לבדוק את שמישותו בטרם תפוג תקופת ההרצה, והחלטה בבג"ץ אין.
ביוני השנה הגישה עו"ד יוכי גנסין, מנהלת תחום עניינים מנהליים בפרקליטות המדינה, בקשה בהליך נדיר ל"החשת מתן פסק דין" בבג"ץ האמור. הבקשה של עו"ד גנסין מקיפה 7 עמודים צפופים ובהם 27 סעיפים המתארים את גודל הנזק שנגרם לאוצר המדינה, למוניטין שלה, לאמינותה, וכמובן גם למצב שירות בתי הסוהר, בגלל עיכוב ההחלטה בבג"ץ.
ב-4 ביוני פירסמה הנשיאה דורית ביניש את ההחלטה: "השאלה העומדת להכרעה בעניין זה היא שאלה כבדה. פסק הדין מצוי בהכנה המתמשכת בהתאם לרצינות הסוגיה. יחד עם זאת בית המשפט מודע לצורך לסיים את הטיפול בעתירה בהקדם".
בפרקליטות, במשרד האוצר, במשרד לביטחון פנים ובשירות בתי הסוהר לא ידעו אם לצחוק או לבכות. מערכת בתי המשפט יצאה לפגרת הקיץ אתמול, והחלטה אין. "זאת שערוריה שאין כדוגמתה", אמר אתמול בכיר במערכת הממשלתית המכיר את הפרשה מקרוב. "כל מה שאנו מבקשים זו החלטה. לחיוב, לשלילה, אפשר אפילו לפרסם החלטה בלי נימוקים כרגע, הנימוקים יפורסמו בנפרד. אבל כל עוד אין החלטה, הכל תקוע. הכל עומד. בית הסוהר ריק. הסוהרים מובטלים. הם מתנדבים עכשיו
"הנזק לקופת המדינה אדיר. הזכיינים מקבלים מיליוני שקלים בחודש. הבנקים עצרו את ההלוואות. הליווי הפיננסי בספק. בכל העולם מבינים עכשיו שכשחותמים הסכם עם ממשלת ישראל, על סמך חוק שחוקקה הכנסת, אין לזה שום ערך. החוק חוקק בשנת .2004 והיום, חמש שנים אחרי, בג"ץ עוד לא החליט. חמש שנים של דיונים, תשעה שופטים, המונה דופק ובית המשפט מרשה לעצמו להמשיך להתמהמה על חשבון משלם המיסים".
העתירה לבג"ץ הוגשה רק במרץ ,2004 שנה שלמה אחרי שהחוק שאיפשר להקים בית סוהר פרטי אושר בכנסת. הגישו אותה שני סטודנטים למשפטים מאחת המכללות בארץ. ב-2006 הוגשה בקשה למתן צו על תנאי נגד המשך הקמת בית הסוהר, שהיה אז בשלבים ראשונים, אבל השופט ברק קבע שמכיוון שהליך הקמת בית הסוהר יימשך זמן רב, וההכרעה בעתירה תינתן הרבה לפני שהוא יושלם, "אין מקום להוצאת צו על תנאי כעת". על הבסיס הזה, נמשכה בניית בית הסוהר, שבהקמתו הושקעו בסביבות 200 מיליון שקל.
והנה, בית הסוהר הושלם. מאז ה-15 ביוני הוא עומד מוכן לגמרי, וגם ריק לגמרי. והנה פנו העותרים וביקשו עכשיו צו על תנאי נגד הפעלתו. עכשיו, הצו ניתן. במארס השנה, בהליך ששובר את שיא החוצפה, הוציא בג"ץ צו ביניים המונע את הפעלתו של בית הסוהר עד ההחלטה הסופית. "המשיבים", קבע בית המשפט העליון לצדק. "ידעו את הסיכון כשהחלו בעבודה".
זאת, אחרי ששלוש שנים קודם אותו בג"ץ איפשר להמשיך בעבודות תחת הקביעה שאין ספק שההחלטה הסופית תתקבל הרבה לפני שיושלמו. "אין אח ורע לזלזול הזה ולבעיטה הזו בכל עקרונות הצדק וההגיון", אמר אתמול מישהו מתוך המערכת, "זה פשוט לא מתקבל על הדעת. הם לא מחליטים, והמדינה משלמת את המחיר. במקרה הזה, מדובר במחיר יקר מאוד כל חודש".
הנה חלק מסעיפי הנזק אותם מתארת עו"ד גנסין בבקשה לבג"ץ שנדחתה בחודש שעבר: "הזמן שחלף מאז מתן צו הביניים והתקרבותו של המועד להפעלת בית הסוהר יצר מציאות משפטית חדשה, וככל שמצב זה נמשך יש בו כדי להסב נזקים כלכליים למדינה ולזכיין, הנאמדים במיליוני שקלים מדי חודש, לצד נזק משמעותי ומתמשך למערך הכליאה בישראל... במציאות שנוצרה, נוצר קושי ממשי להמשיך ולגייס מימון מטעם הבנק המלווה, מימון הנדרש לצורך השלמת ההקמה ושימור התשתית שהקים הזכיין במסגרת היערכותו להפעלת בית הסוהר.
"זולת המבנים גופם, שעמדו בפני השלמה במועד מתן צו הביניים, המדובר במצבת כח אדם שגוייס והוכשר בידי הזכיין, קבלני משנה וספקים שונים עמם התקשר הזכיין לצורך הפרוייקט, וכן מערכות תקשורת, אבטחה וכיו"ב, שהותקנו אך טרם הושמשו, במסגרת ההיערכות להפעלת בית הסוהר".
בכתב הבקשה, מפרטת עו"ד גנסין את הסכומים הפנטסטיים שעולה האופציה הזו למדינת ישראל שמשפה עכשיו את הזכיינים על כל הוצאותיהם. זה כולל 80 מאבטחי אסירים שהוכשרו הכשרה ארוכה ויקרה ועומדים כעת מובטלים ממעש, בנוסף ל-25 עובדי זכיין נוספים שנשכרו, עלות השכר הכוללת שלהם 800 אלף שקל בחודש.
עלויות תפעול שוטף של המתקן מגיעות לכ-110 אלף שקל בחודש. עלויות מימון וניהול בסך 700 אלף שקל בחודש. רק לשם שימור התשתית הקיימת, אומרת עו"ד גנסין, נדרשת כעת המדינה להוציא 2 מיליון שקלים בחודש. כולם מחכים להחלטת בג"ץ, שיושב על המדוכה, כזכור, כבר חמש שנים, כשבשנתיים האחרונות כמעט ולא קורה כלום. מחכים.
עו"ד גנסין מפרטת כי לצורך מימון הפרוייקט ניטלו מבנק לאומי הלוואות בסך 176 מיליון שקלים, בתוספת 34 מיליון הון עצמי של הזכיין. עלות המימון בגין הוצאות אלה היא כחצי מיליון שקל בחודש. הבנק מונע כעת הזרמת מימון נוסף בסך 25 מיליון שקלים, בהתאם לחוזה עם הזכיין, בגלל אי הוודאות. סכום נוסף של 3 מיליון שקלים הנדרש להשלמת ההיערכות נמנע אף הוא על ידי הבנק.
בנוסף: מערכות אבטחה, תקשורת וכו,' יקרות ביותר, שהותקנו בבית הסוהר, אמורות לעבור כעת תקופת הרצה במסגרתה תיבדק שמישותן.
המערכות לא הושמשו, כי בית הסוהר לא הופעל. תקופת ההרצה על פי החוזה תסתיים, ובכך ייגרם נזק גדול נוסף לזכיין, שייאלץ להשמיש את המערכות ולתקן תקלות, בבוא העת, על חשבונו. נזקים עקיפים רבים נוספים נגרמים לפרויקט עקב עזיבתם של ספקים ועובדים השרויים כעת בחוסר וודאות, אנשים שעזבו מקומות עבודה אחרים ומחפשים לעצמם עכשיו מקומות עבודה חלופיים עם ביטחון תעסוקתי.
כמו כן, נגרם "נזק משמעותי לתדמיתה הכלכלית של המדינה במיוחד בקשר לפרויקטים אחרים שתבקש המדינה לקדם בשיתוף המגזר הפרטי. הנזק עלול להיות חמור במיוחד בשל המימד הבינלאומי של הפרוייקט".
"למציאות אי הוודאות שנוצרה בתקופת הביניים נודעות השלכות רוחב על האטרקטיביות הכלכלית של מדינת ישראל, ובפרט בימים אלה כותבת עו"ד גנסין, "ועל נכונותם של משקיעים זרים ליטול חלק בפרויקטים משמעותיים אחרים שהמדינה מבקשת לקדם, לטובת האינטרס הציבורי, ובשיתוף המגזר הפרטי.
ניתן להניח כי משתתפים פוטנציאליים אלו, ובהם יזמים מקומיים ובינלאומיים, גורמים מממנים וכיו"ב, ידירו רגליהם מפרויקטים עתידיים של פיתוח תשתיות בישראל, מקום בו קיימת אי ודאות קיצונית באשר לגורל הפרוייקט, אפילו יצא מימושו לדרך. לא כל שכן, מקום שהמדובר בפרויקט שהתשתית המשפטית לקידומו עוגנה בחקיקה ראשית, ומצופה כי מרכיב הוודאות בו יהא חזק במיוחד".
עו"ד גנסין מתארת גם את מצבה של מערכת בתי הסוהר בארץ, הנזקקת בדחיפות לכל מקום כליאה אפשרי. דוחות שפורסמו לאחרונה מפרטים את התנאים הקשים, בסטנדרטים בינלאומיים, בהם מוחזקים האסירים בישראל. בית הסוהר החדש אמור להקל על הבעיה, אך כאמור, הוא עומד ריק וממתין להחלטה.
כל זה, כאמור, לא סייע למדינה בבקשתה, שלא לומר תחינתה בפני בג"ץ לזרז את מתן ההחלטה. שני סטודנטים למשפטים (אליהם הצטרפו אחר כך עותרים נוספים,( שהמתינו שנה אחרי קבלת החוק, הצליחו לתקוע מדינה שלמה חמש שנים תמימות, והסוף עדיין לא נראה באופק.
נא להמתין לטעינת התגובות
