רק שאלה: הכלב לא מפסיק להתגרד
וטרינרית הבית, ד"ר סמדר טל, עונה לשאלות הגולשים. והשבוע, חשד לחסימת שתן אצל החתול וגירודים בלתי פוסקים אצל הכלב
זיהוי מחלות שתן בחתולים וכל בעיה שהיא במתן צרכים קשה ומורכבת כאשר החתול יוצא החוצה וגם נותן בחוץ את צרכיו. אולם, אין זאת סיבה לכך שהחתול יסבול מכל בעיה. כאשר חתול יוצא החוצה חשוב יותר מתמיד לקחת אותו לביקורים שגרתיים אצל הרופא הווטרינר. נוסף על הטיפולים השגורים מוטב לבצע לעתים בדיקות דם ובדיקות שתן כדי לאתר בעיות כבר בזמן התהוותן. באופן זה, אם ישנם סימנים לזיהום בדרכי השתן או נוכחות של קריסטלים בשתן ניתן להתחיל בטיפול לפני שחלה הידרדרות קלינית.
מומלץ להקפיד על תזונה נכונה. כדאי לתת מזונות איכותיים השומרים על איזון חומצה ומלחים בגוף ובמערכת השתן. יש לשמור על נגישות למים טריים ועידוד שתיית מים ע"י הרטבת המזון יכולים לסייע במניעת מחלות בדרכי השתן. אולם, יש לקחת בחשבון שהרטבת המזון עלולה לעודד מחלות בחלל הפה, ולעורר הרגל של אכילת מזון רטוב בלבד. ובכלל ככל שאיכות המזון גבוהה יותר בריאות החתול טובה יותר וכן פוחתים סיכויו לפתח בעיות בדרכי השתן.
עירנות ותשומת לב - נקודה זו היא אולי החשובה ביותר. חתול הסובל ממחלת שתן יראה לרוב סימנים מקדימים לנוכחות בעיה. שינויים בהתנהגות, במצב הרוח או בתאבון מחייבים בדיקה וטרינרית. לעיתים החתול מתחיל להטיל שתן או לסמן בשתן מקומות שונים או קבועים בבית (כגון שטיח מסויים או שמיכה מסויימת) – פעולה העלולה להתפרש כבעיה התנהגותית – אולם לעיתים הינה סימן לאי נוחות ודלקת בשלפוחית השתן.
בכל מקרה שבו רואים טפטופי שתן או דם מאזור הפין או כאשר החתול מתלקק באזור המפשעה במידה מוגברת יש לתת לכך את הדעת ולפנות לייעוץ וטרינרי. לעתים קרובות החתול יילל באופן חריג או יהיה חסר מנוחה. במקרים של חסימה מלאה החתול ידרדר מאוד ללא טיפול, ואכן במקרים מסוימים לא מבחינים בסימנים מקדימים והחתולים מגיעים לטיפול וטרינרי רק לאחר שהם כבר שוכבים על צדם ללא כוחות. אלה מקרי חירום המחייבים טיפול מיידי.
הכלב שלי בן שמונה, מאז שהיה קטן הוא סובל מגירודים. בעבר אף היו לו קרחות ורופאת עור המליצה על אוכל איפואלרגי, שלא פתר את הבעיה וכך גם טיפול נגד פרעושים שלא עזר. כיום הוא מגרד ונושך הן את כפות הרגליים והן מעל הזנב. בנוסף האוזניים שלו חמות ואדומות והוא נראה סובל ועצבני. מה לעשות?
השלב הראשון בטיפול בגרד ובאדמומיות הוא אבחון הסיבה או הסיבות לכך ובהמשך הטיפול בהן. כאשר כלבים סובלים מאלרגיות קשות, קשה לעתים למנוע את הגרד והאדמומיות גם בטיפול קפדני ומסור.
תופעות של גרד נפוצות למדי בקרב כלבים ובפרט בעונת הקיץ. האלרגיות הנפוצות ביותר הן אלרגיה לפרעושים וכן אלרגיה למזון כאשר אלרגיות לפרעושים מתבטאות בגרד שהוא עונתי יותר ואלרגיה למזון מתבטאת בגרד במשך כל השנה. כאשר נכשלים בטיפול בשתי האלרגיות הנ"ל צריך לשקול אבחנה של אלרגיית עור אטופית שמאופיינת גם היא בגרד ובאדמומיות של העור המחמירים לרוב בעונת האביב.
הגורם לאלרגיית עור אטופית הוא אלרגנים (חלקיקים מזעריים) הנישאים באוויר והמעוררים תגובה אלרגית בחיה. אלרגנים נפוצים כוללים אבקנים, קשקשת ומרכיבים של דשא, עצים ובדים. אולם, כל חלקיק הנישא באוויר יכול להיות אלרגן לחיה מסוימת.
דלקת עור אטופית מאופיינת לרוב בגרד עונתי. עם הזמן העונה שבה החיה מתגרדת נעשית "ארוכה" יותר, עד שלבסוף היא מתגרדת כמעט כל השנה. מאפייני הגירוד מופיעים לרוב כבר בגיל צעיר (1-3 שנים). גירוד של אלרגיה
הטיפול בכלבים כולל מתן קורטיקוסטרואידים במינונים יורדים ובתכיפות יורדת באמצעות כדורים ובחתולים ניתן לטפל לעתים בזריקות קורטיקוסטרואידים אשר פעילות לזמן רב יותר. הבעיות עולות כאשר החיה זקוקה לטיפול מתמשך בסטרואידים משום שלאלו תופעות לוואי רבות הכוללות דיכוי חיסוני, עייפות מוגברות, שתייה מרובה והשתנה מרובה ותאבון מוגבר. במקרים שבהם כלב זקוק ליותר משתי זריקות סטרואידליות בשנה או לטיפול פומי בסטרואידים במשך יותר מארבעה חודשים בשנה מוטב לשקול אבחון מעמיק יותר, טיפולים חלופיים, הפנייה למומחה או המשך טיפול סטרואידלי במקביל לניטור צמוד (בדיקות דם שנתיות ובדיקות שתן בכל רבעון). חתולים עמידים יותר מכלבים לתופעות הלוואי של הסטרואידים, אולם גם בהם טיפול ממושך ותכוף צריך להיעשות בזהירות.
אנטיהיסטמינים - תרופות אלה הרבה יותר בטוחות מתרופות סטרואידליות, אולם רק כ-10%- 20% מהכלבים ומהחתולים מגיבים להם. חיסרון נוסף בחתולים הוא שהמתן פומי וניתן לפעמים פעמיים ביום. שימוש באנטיהיסטמינים עם סטרואידים יכול לאפשר לעתים הפחתה של המינון הסטרואידלי השגרתי.
חומצות שומן חיוניות וויטמינים ומינרלים - תוספים של חומצות שומן חיוניות (כגון אומגה 3), וויטמינים (כגון ויטמין E) מינרלים (כגון אבץ) ומזונות רפואיים המכילים אותן מסייעים בהפחתת תהליכי דלקת ובחידוש העור.
מזונות היפואלרגיים – קיימים ומיוצרים במיוחד לטיפול להפחתת גירוי ואלרגיה בכלבים וחתולים רגישים. ובשילוב עם טיפולים נוספים עשויים להפחית משמעותית את תופעת הגירוי, הפצעים והגירוד. גם כאן על הוטרינר להתאים את המזון המתאים לכלבכם.
שימוש טופיקלי - מגוון תכשירים ותרחיצים אשר שמים ישירות על העור יכולים לעזור. במקרים קשים יש להשתמש בהם לפחות שלוש פעמים בשבוע לקבלת תוצאות. יש להוועץ בוטרינר לגבי סוג טיפול או שמפו המתאים לחיית המחמד שלכם.
בדיקות אלרגיה והפחתת רגישות אלרגית - בדומה לאנשים ניתן לבצע בדיקות אלרגיה בכלבים וחתולים. בדיקות אלה מותאמות לאזור המזרח התיכון ופשוטות מאוד לביצוע, והטיפול בזריקות נגד אלרגיה עוזר ב 50% עד 80% מהמקרים. במקרים שבהם נשללו אלרגיות למזון או לפרעושים והטיפול בסטרואידים תכוף וממושך מומלץ לשקול גם ביצוע בדיקות אלו, וטיפול מתאים.
ציקלוספורין - תרופה חדשה יחסית ודי יקרה שיכולה לצמצם משמעותית את הצורך בטיפול סטרואידלי בכלבים. התרופה משנה את התגובה הלא נורמלית של מערכת החיסון הקיימת באלרגיה אטופית.
ד"ר סמדר טל הינה ווטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
