חיים באקווריום רב קומות

חלון לבריזה של הים? לא למי שעובד במגדלים של תל אביב. זה מאוד הייטקי ומודרני, אבל זה בעיקר מטומטם - סביבתית, כלכלית ואנושית. לא עוצר בירוק, חלק ג'

סופ
אביב לביא | 3/7/2009 18:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
בניין אטום.  355 יום בשנה, נגזר על האנשים העובדים בו לנשום אוויר מזגנים מלאכותי
בניין אטום. 355 יום בשנה, נגזר על האנשים העובדים בו לנשום אוויר מזגנים מלאכותי צילום: SXC
 לא מזמן הזדמנתי לפגישה במגדל משרדים מהודר בלב תל אביב. הנוף מהקומה ה-17 היה מרשים, האוויר קצת פחות: המזגן אולי רק לטעמי, לא הורגש מספיק, וביקשתי לפתוח חלון. מי צריך מיזוג כשאפשר להתבשם בבריזה שמנשבת עשרות מטרים מעל פני הרחוב?

אלא שמארחיי נאלצו לאכזב אותי: אי אפשר לפתוח חלון, משום שהחלונות אינם מהסוג הנפתח. הבניין בעל קירות הזכוכית הוא בעצם אקווריום.

בקיץ, בחורף, 365 יום בשנה, נגזר על האנשים העובדים בו לנשום אוויר מזגנים מלאכותי.

זה מאוד הייטקי ומודרני, אבל זה בעיקר מטומטם-סביבתית, כלכלית ואנושית: הרי בישראל, בוודאי בקומות כה גבוהות, מזג האוויר מזמין ישיבה עם חלון פתוח ברוב ימות השנה.

בלי חימום, בלי קירור, בלי לזהם ובלי לשלם. שלא לדבר על המספר הדמיוני של ימי עבודה שהמשק מפסיד בגלל שעובדים מבלים מהבוקר עד הערב בחדרים אטומים ומחליפים חיידקים במרץ.

- לא עוצר בירוק, חלק א': מצחצחים חרבות
- לא עוצר בירוק, חלק ב': לפשפש במעשינו

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים