טוחנים מים: הדרך הארוכה של מס הבצורת
"היטל הבצורת", שאמור להיכנס לתוקפו בעוד יומיים, רק הולך ומסתבך. רשות המים פתחה בקמפיין ארצי - אך עשתה זאת לפני שהכנסת אישרה את החוק. בעיריות לא מעודכנים במספר הנפשות בכל משפחה - וגם לא ערוכים לגל של שינויים. ואילו המודעות שפורסמו לא מגלות לציבור שתיתכן גבייה רטרואקטיבית גם על חודש יוני
אך אף שבעיית הבצורת ידועה ומוכרזת זה שנים, ולמרות שבסוף החורף האחרון, בזכות גל גשמים מאוחרים, אף התברר שהבעיה חמורה פחות מכפי שחששו, מתבצע בכנסת מהלך חקיקה חפוז - כאילו מדובר באסון פתאומי שהתרחש.
בניסיון להתריע מבעוד מועד על העלאת התעריפים הקיצונית, פרסמה רשות המים בשבוע שעבר מודעות גדולות המברכות על הקנסות שיוטלו ב-1 ביולי. בכנסת התרעמו: לרשות אין כל סמכות להטיל את ההיטל ללא חוק שיחוקק על-ידי הכנסת. המסר היה ברור: הפרסומים הציגו את הכנסת כמריונטה של רשות המים ופקידי האוצר.
בשולי המודעות התפרסמה הערה באותיות זעירות המציינת שההיטל כפוף לאישור הכנסת - שטרם התקבל. במודעות שהתפרסמו למחרת כבר הוגדלו האותיות הקטנות. "אתם עושים צחוק מחברי הכנסת", אמר יו"ר ועדת הכספים משה גפני לאנשי האוצר ורשות המים, "הכנסת טרם חוקקה את החוק המתאים, והמודעות עוקפות את סמכותה".
אבל התחושה שמדובר במהלך חפוז, שתוכנן ברישול, לא נעוצה רק במודעות שפורסמו טרם זמנן. ככל שמתקרב מועד יישום החוק, נחשפות בעיות לא פשוטות, שעלולות להקשות על גביית ההיטל. ראשית, מתברר שהמודעות לא מסגירות את כל הפרטים, ועשויות להטעות את הציבור: במקרים לא מעטים יחול ההיטל לא רק על מים שנצרכו
ברשות ובאוצר מקווים לשכנע את חברי הכנסת שיש לקבוע תחולה רטרואקטיבית של החוק. כך החשבונות הראשונים שיישלחו במסגרת החוק שמקווה הממשלה לחוקק יישלחו כבר בתחילת אוגוסט - ויתייחסו לחודשים יוני-יולי. לרשויות לא תהיה אפשרות להבחין בין מים שנצרכו ביוני למים שנצרכו ביולי, וצרכנים רבים עלולים לשלם מחיר גבוה גם על מים שנצרכו בחודש שקדם לקריאת המודעות. ספק אם יש צרכנים המודעים לכך.
בתגובה אמר דובר רשות המים שמדובר במיעוט מקרב כלל הצרכנים, ובמקרים מסוימים יהיו צרכנים שהפגיעה בהם תהיה נמוכה או שכלל לא ייפגעו מהתחולה המוקדמת של ההיטל.
בנוסף, מתכנני החוק לא הביאו בחשבון את העול הכבד שיוטל למשל על נכים, שצורכים - מסיבות רפואיות והיגייניות - כמויות חריגות של מים. גם משפחות עניות ורבות-נפשות יתקשו במיוחד לשלוט ברמת השימוש שלהן במים, והחקיקה אינה מציעה כל פתרון לחריגים אלה.
בעיה אחרת היא שלעיריות אין מידע מדויק על מספר הנפשות שעל פי-הן יש לחשב את ההיטל. חלק גדול מהצרכנים הזכאים למכסת מים מוגדלת, מכיון שבביתם יותר מ-4 נפשות, לא טרחו עד כה לדווח על גודל המשפחה, מכיוון ש"תעריף ג", שנקבע בהתאם למספר הנפשות במשפחה, לא היה משמעותי עד כה כעת עשויות הרשויות המקומיות להתמודד עם גל גדול של פונים שיבקשו לשנות את רישום מספר הנפשות במשפחה ואף לבקש החזרים על היטלים שנגבו.
כל זאת לאחר שפורסם בעסקים כבר בשבוע שעבר כי תאגידי המים והרשויות המקומיות לא ערוכים לגבות את ההיטל "ב-1 ביולי אני צופה ביזיון", הזהיר יו"ר פורום תאגיד המים, דוד קוכמייסטר.
דוברו של גפני אמר אתמול כי בכוונת היו"ר לפעול על מנת שההיטל לא יוטל לפני שהחוק ייכנס לתוקפו. בתגובה מיהר לומר שני, כי אם ההיטל לא ייכנס לתוקפו ב-1 ביולי, אין טעם בהטלתו. הכוונה היא לחסוך בחודשי הקיץ שבהם יש מחסור במים. חיסכון בחורף לא יועיל.
בסיכום הדיון בסוף השבוע החליטה ועדת הכספים להקים ועדת משנה, שתתדיין עם אנשי האוצר ורשות המים על הקלות שונות בהחלטה. חברי הכנסת ינסו לפעול להקטנת ההיטל, הגדלת מכסת המים שאינה חייבת בהיטל, דחיית ביצוע ההחלטה והתחשבות בחריגים ובד משפחות במצוקה. ברשות המים מוכנים לדבר על הקלות שונות - אבל לא על ויתור או על דחייה במועד ההפעלה.
על-פי נתוני רשות המים, כשליש מהצרכנים חורגים ממכסת המים האמורה לשרת צרכנים רגילים. הרשות הקצתה צריכה של 15 מ"ק לאדם לחודש, ובכוונתם של הרשות ושל משרד האוצר לגבות היטל של 20 שקל על כל מ"ק (כ- 1,000 ליטר) מים - שייצרכו מעל ל-15 מ"ק אלה (הנתונים מתייחסים למשפחה של עד 4 נפשות, משפחות גדולות יותר יהיו זכאיות ל-3 מ"ק נוספים לחודש לכל נפש נוספת).
חריגה ממוצעת, של 2 מ"ק בחודש, תכניס למדינה היטלים בסך 240 מיליון שקל בשנה - מתוכם התחייב האוצר לשלם לעיריות 5% דמי גבייה, שיסתכמו ב-12 מיליון שקל. שני אמר לחברי הוועדה כי מדובר בקיצוץ של כ-10% בצריכה הביתית ושינוי יסודי בהרגלי החיים. "אם כל אחד יתקלח לא יותר מ-4 דקות , ניתן יהיה בקלות לעמוד במכסה", אמר דובר רשות המים.
אך גם זו הערכה ממעיטה: מבדיקה שערך ח"כ אורי מקלב עולה לדבריו ש-97% מהצרכנים ישלמו היטלי חריגה, ובוועדת הכספים הושמעו הערכות שהכנסות המדינה מההיטל צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל בשנה. ובניגוד לתשלומים הרגילים על המים, לא יחזור הכסף לצרכן באמצעות השקעות בצנרת ומהערכות ההפקה, אלא ייכנס לקופת האוצר ויסייע לסתימת החורים הגדולים בהכנסות המדינה ממסים.
נא להמתין לטעינת התגובות
