מבזקים

על מזרחיות ועל הונאה עצמית

הרמוניה יהודית ערבית מעולם לא הייתה. אם מישהו רוצה לשוב לעבר אדרבה; הוא יקבל בעיקר דיכוי ועוינות

בן דרור ימיני | 23/6/2009 4:15

לפני כשבועיים קיבלתי טלפון מישראלי המתגורר בפריז. הוא ביקש ממני להצטרף לעצומה שכותבים "בנות ובנים ישראלים להורים יוצאי ארצות ערב וארצות האיסלאם", המביעים תמיכה "ברוח החדשה שהציג הנשיא אובמה בקהיר".

"אבותינו ואמותינו", נאמר במנשר, "השתתפו במרקם החיים ותרמו רבות להתפתחות התרבות והאיזור. גם היום, תרבות ארצות האיסלאם, המזרח התיכון ותרבות ערב, הם חלק מזהותנו". קראתי ושפשפתי את עיניי.

אם רוח אובמה היא רוח השלום, אני בעד. אם רוח אובמה היא הונאה עצמית, אני נגד. אחדים מחותמי העצומה מסתובבים עם התואר העצמי "יהודים-ערבים". יהודים אף פעם לא הגדירו את עצמם כערבים, גם אם היו, פה ושם, חלק מהתנועות הלאומיות. היו יהודים מצרים ויהודים סורים ויהודים עיראקים, כמו יהודים פולנים. אבל לא היו יהודים ערבים. זו עוד פיקציה אנטי ציונית.

כך גם בעניין "שיתוף פעולה בין יהודים למוסלמים". היו איים קטנים של שיתוף פעולה. אבל האיים הללו היו יוצאים מן הכלל, שבוודאי לא העידו על הכלל. גם העובדה שבארצות האיסלאם לא הייתה שואה, לא אומרת שהייתה שם אהבת ישראל. במקרה הטוב היו תקופות של סובלנות. בדרך כלל, גם זה לא היה.

האירופאים הביאו יותר זכויות ליהודים

יש היום מספיק מחקרים היסטוריים שמפריכים את המיתוס של חיים משותפים. למעשה, תקופת הפריחה הבולטת ביותר של יהודים בארצות ערב הייתה בחסות הקולוניאליזם האירופי. כן, דווקא האירופים הללו, לא בדיוק אוהבי יהודים, הביאו איתם הרבה יותר זכויות ליהודים.

רבים מספרים על "שר האוצר היהודי בממשלת עיראק", כדוגמה לאותו דו קיום. נכון, היה שר אוצר יהודי. אבל הוא היה תחת השלטון הבריטי, שהעניק ליהודים קצת יותר זכויות. גם יהודי אלז'יר, צריך להזכיר, זכו לפריחה אדירה, דווקא בזכות השלטון הצרפתי. נכון שהשלטון הזה הביא איתו גם את האנטישמיות האירופית.

אלא שהאנטישמיות המוסלמית לא אפשרה ליהודים להרים ראש.

האנטישמיות האירופית הגיעה לאחר שהיהודים כבר זכו למימוש עצמי אדיר. גם במצרים, רוב הפריחה היהודית רשומה על שם השלטון הבריטי. לפניו היה מצב היהודים בכי רע. אחריו חזרו ההתנכלויות. והפרק היהודי הסתיים בגירוש הגדול, ב-1956.

גם לא ברור מהי אותה "מזרחיות" שאינטלקטואלים מסוימים שחתומים על העצומה מטיפים לה. הרי רובם הם אולטרה מערביים. או אולטרה אשכנזים. אין בהם שום דבר מזרחי. הרי המזרחיות של היום באה לידי ביטוי בעיקר בדיכוי נשים, ולא על ידי איזו אחווה או אהבה או סובלנות.

האמת קצת הפוכה

הרי ש"ס היא נציגת המזרחיות, והיא בהחלט נציגה אותנטית. היא העתק מושלם לתופעות דומות בארצות איסלאמיות, שיש בהן בעיקר שילוב של שמרנות, קיצוניות דתית, לאומנות ושנאת מערב. אז על מה בדיוק הם מדברים?

חלק מהחותמים על העצומה הם בעלי כוונות טובות. חלקם תמימים. חלקם אנטי ציונים מובהקים וידועים. איכשהו, הם חיברו עצומה שאולי נשלחה לאובמה. ההשפעה שלהם על החברה הישראלית שואפת לאפס.

אלא שבחוגים מסוימים, בעיקר באקדמיה המערבית, יש לקולות הללו ביקוש לא מבוטל. הם יוצרים את הרושם שישראל מתפרקת מבפנים, ועוד על בסיס אתני. התפרקות במסווה של אחווה וסולידריות.

שלום ואחווה הם מטרות ראויות. מותר וצריך לפעול להגשמתן. הבעיה היא בהונאה העצמית. השלום לא יגיע על ידי כך שנספר לעולם שליהודים ולערבים היה עבר משותף נפלא. האמת קצת הפוכה. השלום יגיע כאשר נדע להשתחרר מדפוסים של פעם, שהמאפיין העיקרי שלהם הוא דיכוי ועוינות. מי שמטפח את מה שהיה, ומעדיף לשקר את עצמו, מנציח את מה שהיה. בעיקר דיכוי ועוינות.