גם נתניהו רואה בהתנחלויות מטרד
ראש הממשלה הציג בנאומו עמדה עקרונית, שמשמעותה היא קבלת הדרישה לפירוק התנחלויות. נותר עתה לקבוע את מחיר פינוין
אפשר לקבוע, בסבירות גבוהה, שגם אם האיומים על שלוות נפשם ואיכות חייהם של המתנחלים היו פחות דרמטיים - למשל, מפגע מעיק דוגמת שכנות קרובה ובלתי פוסקת למזבלה חשופה - הם היו מעדיפים לעבור למקום מגורים אחר.
ללמדנו שעקרון ההצמדות הבלתי מתפשרת לכאורה לאדמת המולדת וההסתמכות על הקושאן התנ"כי בהקשר זה, הם עניין יחסי. המציאות ואילוציה מציפים ערכים אחרים, המתחרים בעיקרון המקודש ולפעמים גם מכריעים אותו. כבר עתה מתכרסמת והולכת הלגיטימיות של מפעל ההתנחלות לא רק בעיני כלל החברה הישראלית, אלא גם בעיני מחנה הימין עצמו. לא זו בלבד שכל הסקרים מראים על השלמה גדלה והולכת של רוב הציבור בארץ עם הכורח לסגת לפחות מחלק מהגדה המערבית, אלא שבנימין נתניהו עצמו הציג, בנאומו האחרון, עמדה עקרונית שמשמעותה היא קבלת הדרישה לפירוק התנחלויות.
כאשר ראש הממשלה, שהוא, כזכור, מנהיג הליכוד, מצהיר על הכרתו במדינה פלסטינית על חלק מיהודה ושומרון, הוא מכיר מניה וביה באפשרות שחלק מהיישובים הישראליים הנוכחיים יאולצו למסור את שטחיהם למדינה הזו. כאשר הוא מתחייב לא לבנות יישובים
חדשים, לא להרחיב את גבולותיהם של יישובים קיימים, ולא להפקיע אדמות לצורכי פיתוח ישראליים, הוא מודה קבל עולם ומלואו שההתנחלויות הן מטרד, מיזם בלתי לגיטימי, שיש למצוא עתה דרכים למזער את נזקו.
נתניהו אינו לבד: כמעט כל ראשי הממשלות שקדמו לו התייחסו למפעל ההתנחלויות כמו אל בן ממזר ואפשרו את קיומו בעיקר באמצעות תמיכות חשאיות ונהלים סמויים. אריאל שרון נתן גושפנקה פומבית למעמדו המפוקפק של מפעל ההתנחלויות, בהחלטתו להרוס ולפנות את היישובים הישראליים ברצועת עזה ובצפון השומרון. היום תומכות גם מפלגות הימין, החברות בקואליציה, בעמדתו של נתניהו. למעשה, רק מיעוט קטן, בשוליים הלאומניים, מוסיף לדגול בתפיסה השוללת נסיגה כלשהי מהגדה המערבית וסירוב מוחלט לפינוי כלשהו של התנחלויות.
הואיל וזה המצב התודעתי, המשותף גם לימין הישראלי (ברובו), היחס המעשי של ממשלות ישראל להתנחלויות דוחק את המדינה למצב אבסורדי: אף שהרוב המוחלט של הישראלים ומנהיגיהם הנבחרים מכירים במעמסה שמטילות ההתנחלויות על המדינה ועל רווחתה, הם מוסיפים לקיים אותן ואף לטפח אותן. ההתנהלות הפרדוקסלית הזו מתאפשרת מסיבות ידועות שמיותר להרחיב עליהן את הדיבור (חשש הממשלות לדורותיהן להתעמת עם ציבור המתנחלים, הדחקת ההסתברות שיבוא יום ותקום מדינה פלסטינית, האמונה השחצנית שאפשר לתחמן את כל העולם כל הזמן), אבל הגיעה השעה להיחלץ ממנה.
לא מוצדק ולא חכם לאפשר להתנחלויות להמשיך להיות הגורם העיקרי המונע, בצד הישראלי של המתרס, את יישוב הסכסוך עם הפלסטינים. נאום נתניהו השבוע קבע מה הן ההתנחלויות לחברה הישראלית; נותר עתה לקבוע את מחיר פינוין.
נא להמתין לטעינת התגובות
