גם קצינים מועדים, הם עדיין בני אדם
המסר לקצינים צעירים מפסק הדין של תא"ל תמיר הוא כי לא כדאי להצטיין. אם תמעד מעידה כלשהיא, תקבל עונש ללא כל יחס
- תא"ל תמיר אינו יכול להמשיך לפקד על חיילים. דעה
אך לא הכל מכירים את מסירותו הרבה ומקצועיותו כקצין קרבי מעולה, שמסר נפשו מנגד מאות פעמים, בלחימה אמיתית בחזיתות השונות של מדינת ישראל - החל בצפון וכלה בדרום. לא הכל יודעים את האיש ואת שיחו, את ענוותנותו, את אהבת הארץ שלו, את אהבת חייליו ומפקדי היחידות שעליהם פיקד. לא הכל יודעים כמה האיש דרש מעצמו והקפיד על צניעות מרבית וחסך מעצמו ומביתו זמן רב כשהוא תורם את כולו לעם ישראל.
אנחנו, משפחת אייזמן, הכרנו.
כשבננו היקר, צבי-יהודה (ציקי) נהרג בתאונה במהלך שירותו, ליווה אותנו צ'יקו תמיר בכל הדרך הכואבת והמייסרת. תמך, עודד, הקשיב. אך לא רק בעת האסון, למחרתו או בשנה הראשונה. מאז, מדי שנה, הוא מגיע לביתנו, ויושב עימנו שעות כדי להשתתף באבלנו. "תגיד, ציקו" שאלתי אותו פעם, "אין לך חיילים לדאוג להם, משפחה לבלות איתה? איך אתה יושב איתנו כל-כך הרבה שעות?!". צי'קו ענה ברצינות תהומית: "חייל שלי שנהרג – הוא חייל שלי לנצח".
בשיחות הארוכות שהיו לי עמו, גיליתי אדם ערכי שאוהב את העם ונזהר בכבוד האדם באשר הוא. דרישותיו מהאנשים שסביבו הם להכיר בצרכי עם ישראל, ולהתמסר בלי פוזות ובלי גבהות לב. כך דרש מעצמו - וכך חנך את פקודיו.
האם ירדנו כולנו מהפסים?
צ'יקו גדל כאדם ערכי בקבוץ ויצא ממנו כאשר הוא מכיר את כל רובדי העם היושב בציון וער לכל בעיותיו. דווקא משום כך אהב את חטיבת גולני הכוללת בתוכה את כל עם ישראל, בנה חטיבה זו והוסיף לה הרבה משלו. כל זה מלמד מי הוא האיש, מה שיחו ולאן השקיע את כל כוחותיו.
פרטי התאונה ידועים. אין ויכוח שלא קרה נזק לאף אדם. קרה כאן מקרה שלא היה צריך לקרות בפרטי הדיווח. לא האם דווח או לא - אלא האם הדיווח היה מלא ונכון. האשמות בדבר אי דווח אמת הן שגויות ומוגזמות, וגם אם בית המשפט החליט להחמיר בהם, אין זה מן הראוי.
האם היה נכון לוּ נקנס רמטכ"ל על חציית כביש כהולך רגל באור אדום עד כדי סילוקו מהצבא? האם ירדנו כולנו מהפסים להעדיף נוקדנות משפטית על פני מהות ערכית?
אסור
להעניש אדם בכישלון רק למען שילמדו אחרים מעונש זה. אין זה הוגן, ואין שום יושר בהתנהלות שכזו. רק הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. נשאיר לו את המידה הזו.
בעוד כחודשיים יפתח מחזור חדש של קצינים בבה"ד 1. המסר לצוערים החדשים מפסק הדין של תא"ל תמיר כי לא כדאי להצטיין. אם תמעד מעידה כל שהיא, תקבל עונש ללא כל יחס.
הורדה בדרגה ברמה כזאת ניתנה בעבר לשלושה מפקדים שעברו עברות חמורות בהרבה. אבל אפילו קצינים שגרמו למות חיילים ברשלנות לא נענשו במידה חמורה כזו. האם לכך ייקרא צדק?
אסור היה לבית הדין להתעלם מכל העשייה הנפלאה של האיש המורם מעם. בלי לקרא תיגר על בית הדין הצבאי, יש לערער על פסק הדין או לחון את תא"ל תמיר, ולתת לו להמשיך ולשרת את העם.
הכותב הוא אב שכול, מחנך וראש רשתות האולפנות והישיבות התיכוניות "צביה" ו"נֹעם"
נא להמתין לטעינת התגובות
