שינוי סביבתי לא ייצא מפה
בדיבורים ירוקים אנחנו אלופי העולם, המעשים טעונים שיפור. ולמרות זאת, השר גלעד ארדן בניגוד לקודמו, בא לעבוד. חבל שחבריו השרים הורסים לו
לא שהיינו זקוקים למאה ימי חסד כדי לדעת, אבל עכשיו כבר ברור שגם הממשלה הנוכחית היא קטסטרופה סביבתית. 12 הצעות חוק סביבתיות יזמו חברי הכנסת ביום הסביבה, עשר מתוכן דאגה הממשלה להוריד לטימיון. המאזן העגום מצטרף לכמה הצעות חוק - חלקן כאלה שהועברו מהקדנציה הקודמת - שהדלת נטרקה בפניהן בשבועות האחרונים.
הנה כמה מהנושאים שרק בשבועיים האחרונים הממשלה הבהירה שהיא לא מעוניינת לקדם: התקנת חסכמים במבני ציבור וממשל, התייעלות אנרגטית במבני ציבור, שימוש באופניים ככלי תחבורה יומיומי, חיוב חברות הסלולר לקבל היתר בנייה לפני התקנת אנטנות קטנות, קידום אנרגיות מתחדשות. כל אלה, ועוד כמה, הועלו כהצעות חוק פרטיות, והממשלה יירטה אותם.
הטיעון הקבוע של הממשלה במצבים כאלה - הנוכחית כמו הקודמת - הוא שחקיקה פרטית גורמת יותר נזק מתועלת. הרי אין טעם להעביר חוק בלי לוודא שקיימים מנגנונים שיכולים לאכוף, לתקצב וליישם אותו. עוד טענה ממוחזרת של הממשלה: אין צורך בהצעת החוק הפרטית, שהרי בקרוב, ממש בקרוב, נעלה הצעת חוק דומה משלנו. להצעת חוק שנתמכת על ידי הממשלה באמת צפוי עתיד יותר ורוד, רק שאת החוקים הסביבתיים של הממשלה עוד לא זכינו לראות. לממשלות בישראל יש נטייה לעבוד על הצעות חוק סביבתיות שנים ארוכות, ואז פתאום נגמרת הקדנציה - ומתברר שדבר לא קרה.
דוגמה טובה לפארסה הזו, ולצביעות של הפוליטיקאים, מספק החוק החשוב לעידוד תחבורת אופניים. בקדנציה הקודמת הוא עבר בכנסת בקריאה ראשונה ברוב מוחץ: יותר מ-60 ח"כים הצביעו
בלב המהומה, בין קואליציה לאופוזיציה, מנסה לתמרן השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. ארדן, בניגוד לקודמו, עובד בשיתוף פעולה עם חברי השדולה הסביבתית מהאופוזיציה, וגם מתח השבוע ביקורת על כמה מעמיתיו בממשלה ("יש שרים ופקידים שלא מבינים שתפקידם לדרוש מהציבור לחסוך בחשמל"). בתגובה למסכת דחיית החוקים הוא טען שמשרדו מתכוון להוביל מעתה את החקיקה הסביבתית ולא להיגרר אחרי יוזמות מבחוץ, כפי שקרה בשנים האחרונות. עושה רושם שארדן באמת רוצה לחולל שינוי, אבל נראה שחבריו לשולחן הממשלה נחושים להכשיל אותו.







נא להמתין לטעינת התגובות

