הקרב על נחל יתלה: תרגיל סתימת הפיות של רכבת ישראל

המאבק בדרך לסלילת קו הרכבת המהיר לירושלים מגיע לקו הגמר. הוועדה לנושאים תכנונים תקיים היום דיון בנושא דרך הגישה לנחל, שעלולה להפוך אזור שלם של טבע פראי למשטח בטון. הניסיון של הרכבת למנוע מהגורמים הסביבתיים להשתתף בדיון נכשל. ההיגיון, בינתיים, ניצח

אביב לביא | 9/6/2009 8:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשחברי הולנת"ע - הוועדה לנושאים תכנונים עקרוניים - יתכנסו היום (ג') לדיון הכמעט אחרון בעתידה של הרכבת המהירה לירושלים (או לתל אביב, תלוי מאיפה מסתכלים), ספק אם תשרה על חדר הישיבות אווירה ידידותית. בין אנשי הרכבת לארגוני הסביבה שוררים חילוקי דעות חריפים באשר לתוואי הרצוי של המסילה, אלא שבימים האחרונים, בחסות תרגיל משונה שניסתה הרכבת לבצע מאחרי הקלעים, המחלוקות העקרוניות הפכו לדם רע.
נחל יתלה
נחל יתלה צילום: עמיר בלבן החברה להגנת הטבע


הוויכוח על תוואי המסילה, על קצה המזלג, נסב על מטרים ספורים בהרי ירושלים. המסילה אמורה להיכנס לתוך ההר באזור פארק קנדה, ולצאת מהמנהרה במבואות הבירה. לפי תוכניות הרכבת, היא אמורה לעלות על פני הקרקע פעם אחת בדרך-בקניון היפהפה של נחל יתלה. לטענת אנשי הסביבה, כדי לבנות גשר של 150 מטר מעל הקניון, יהיה צורך להפוך אזור שלם של טבע פראי למשטח בטון עם דרכי גישה ונזק שאין ממנו חזרה. כל מה שצריך זה להוריד את תוואי המסילה בכמה מטרים, ולהשאיר אותה מתחת לאדמה.

הרכבת מסרבת, בטענה שתכנון מחודש יגרום לעיכוב נוסף בלוחות הזמנים ולייקור העלויות. הוויכוח עומד בעינו, ובדיוק בשביל להכריע בוויכוחים כאלה קיימת הולנת"ע. אלא שלפני מספר ימים פנו פרקליטי הרכבת ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה בדרישה חסרת תקדים: לאסור על השתתפותם בוועדה של כל החברים שמזוהים כמתנגדים לתוואי שמציעה הרכבת. אכן, דמוקרטיה במיטבה. משפטן שעיין בתוכן המכתב העיר שרק דבר אחד חסר בו: תביעה לאסור על המשתתפים בדיון להגיע בחולצות ירוקות.
ניגוד עניינים סביבתי

ברשימת הנפסלים של הרכבת הופיעו כמעט מחצית מחברי הוועדה: נציגי ארגוני הסביבה, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, קק"ל. סה"כ 5 מתוך 17. הטיעון: כל אלה נגועים בניגוד עניינים. זו כנראה הפעם הראשונה שמשרד החקלאות מואשם בקידום האינטרס הסביבתי.

עיון בפנייה המלומדת של הרכבת חושף פרשנות מעוותת למושג "ניגוד עניינים": כשאדם מנוע מלשבת בוועדה מקומית בדיון על היתר הבנייה שלו, של שכנו או של קרוב משפחתו-זהו מינהל תקין; אבל כשמדובר בוועדות שדנות בנושאים ציבוריים עקרוניים, מלכתחילה הנציגים נבחרו כדי לבטא את קשת הדעות בציבור.

כשנציג המשרד להגנת הסביבה מציג בולנת"ע את עמדתו הוא מגשים את שליחותו הציבורית, וכשנציג רשות הטבע והגנים מצביע נגד עמדת הרכבת הוא לא דואג

לניפוח חשבון הבנק שלו, אלא לקידום הערכים שכדי להגן עליהם ניתן המנדט לרשות הטבע והגנים.

מצד שני, אולי הרכבת מציעה הסתכלות חדשה על דרך קבלת ההחלטות במדינה: ענייני ביטחון יוכרעו בוועדות שמהן ימודר כל מי שמבין משהו בביטחון, סוגיות כלכליות ילובנו בלי אנשי כספים ונושאים הקשורים לרכבת-בלי הרכבת. כך יובטח טוהר המידות המושלם. באשר לתבונה, זה כבר סיפור אחר.

לפחות בכל הנוגע לדיון שיתקיים היום, נהגו במשרד הפנים בשכל בריא. אתמול בבוקר העביר מזכיר הולנת"ע לכל הגופים הרלוונטיים הודעה קורקטית: "כל חברי הוועדה יוכלו להיות נוכחים בישיבה".

ההצבעה המכרעת תתקיים באחת הישיבות הקרובות, ועד אז יש למשפטנים מכל הצדדים מספיק זמן כדי לצחצח חרבות, בתקווה שגם אז קול ההיגיון ינצח.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים