כף רגלי הירוקה: המשמעות הפחמנית של חיינו
הפחמן הדו-חמצני, הוא העיקרי מבין שלל גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. רוצים לתרום למאמץ העולמי ולעצור את שינויי האקלים? בקלות רבה ניתן לבדוק כמה פחמן אנחנו פולטים ואיך ניתן לצמצם את הכמות
- טעם החיים: כמה פחמן פולטת פחית קולה?
- פולטים ברשת: גם הגלישה באינטרנט פוגעת בסביבה
מתוך הבועה הקטנה בה אנו חיים נראה שאם יפרשו את כל האנשים על פני העולם, יהיה לכל אחד מהם מקום להתיישב. בעיית דיור כנראה לא תהיה. בחישוב זה אנחנו שוכחים ולא מביאים בחשבון שצריך גם למצוא מקום לשדות, לגידולי המזון, למפעלים, לשדות הנפט והגז שמספקים לנו אנרגיה, למכרות וליערות שמספקים לנו חומרי גלם, לאזורי המרעה של בעלי החיים ועוד.
כפי שאנחנו לא מחשבים את העלות האמיתית של מוצרים שאנחנו רוכשים (עלות הזיהום שנוצר בעת יצור האריזה של המוצר, עלות הזיהום שנוצר בעת השינוע של המוצר בעולם), אנחנו גם לא מחשבים את רוחב המדרך שלנו בעולם. את כל השטח שמזין אותנו במישרין כמו גודל הדירה שלנו, ובעקיפין כמו גודל השדה המכיל את שלל המזון אותו אנחנו אוכלים בשנה, למשל.
את מדד טביעת הרגל האקולוגית המציאו שני חוקרים קנדיים: ריס וווקרנג'ל (Rees and Wackernagel) ב-1990. הם התבססו על העובדה שניתן לכמת את המשאבים שאנחנו צורכים ואת הפסולת שאנחנו מייצרים, וגם ניתן להמיר את זה במידות של שטח. מאוחר יותר גם יוצר שאלון בו המירו את הנתון הראשוני בכמות הפחמן הדו-חמצני שאנו מייצרים, שנקרא טביעת רגל פחמנית - Carbon footprint.
הפחמן הדו-חמצני, הוא העיקרי מבין שלל גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ, וניתן לחשב כמה פחמן דו-חמצני כזה נפלט בכל פעולה שאנחנו עושים: בנסיעה, ביצור מוצרים, בגידול גידולים, בטיפול בפסולת של המוצרים, בטיפול בפסולת שלנו וכו'.
בעולם המערבי נראה שטביעות הרגליים גדולות פי כמה וכמה ממה שיכול השטח להכיל. כלומר אם כולם היו חיים כמו שרובנו חיים היה צריך יותר מכדור-ארץ אחד בשביל לספק את כל צרכינו הבסיסיים. רוב המדינות בעולם מנצלות פי שניים-שלושה שטח משאבים מהשטח שהן יכולות להציע לאזרחיהן.
מה עושים? שאלון להערכה של טביעת הרגל האקולוגית מטעם מכון השל יכול להיות נקודת פתיחה טובה. וכמובן יש עוד שאלונים ברשת כולם טובים ונותנים מושג מה אפשר לעשות בכדי להקטין את הטביעה (תרתי משמע). הנה דוגמה לשאלון נוסף רציני ויפה, ועוד אחד (כרגע רק לארה"ב ולאוסטרליה, אבל אפשר לנסות לשם השעשוע וההשוואה).
אחרי זה צריך פשוט לנסות ולעשות. מה למשל? לצמצם צריכה של מוצרים שבסוף אנחנו לא משתמשים בהם, לצמצם צריכה של מוצרים שיוצרו איפשהו בסוף העולם ושונעו מרחק רב מאוד, שהעלות של הנסיעה שלהם בעולם לא מגולמת במחיר שאנחנו משלמים אבל אנחנו מרגישים
בנוסף ניתן לחסוך במשאבי הטבע שאנחנו מנצלים באופן ישיר - מים, אנרגיה (גז, נפט, פחם) וכו'. למחזר את מה שבכל זאת נכנס אלינו הביתה. ובסופו של דבר, להשתמש בשכל הישר והמתחשב ולכלכל את צעדינו בתבונה, תוך ידיעה שמה שאנחנו צורכים, קונים, אוכלים, תופס הרבה יותר מקום ממה שנראה לעין.
הכותבת, אפרת לאור, מדריכה ומתעדת מסעות סביבתיים - בעלת הטור "נופש אקולוגי" בפורטל getgreen, המדריך הירוק הגדול והמקיף בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
