פולטים ברשת: גם הגלישה באינטרנט פוגעת בסביבה
לגלישה שלנו ברשת האינטרנט יש טביעת רגל פחמנית. כן, על פי מחקר חדש כל שנייה שאתם מבלים בעמוד הזה או בכל עמוד אחר ברשת גורמת לפליטת 20 מיליגרם של פחמן דו חמצני לאטמוספרה. ואתם אפילו לא הרגשתם. עסק ירוק

העיתון הבריטי סאנדיי טיימס דיווח השבוע על המחקר שנעשה בידי פיזיקאי מהרווארד בשם אלכס ויסנר-גרוס והחליט לתת נקודת ייחוס שכל בריטי יוכל להבין. העיתון הכריז כי על פי המחקר של ויסנר-גרוס כל שני חיפושים במנוע החיפוש של גוגל משתמשים בכמות אנרגיה דומה לזו שמשתמשים בה כשמרתיחים קומקום לעשות כוס תה. הדימוי הבריטי המהוגן כבר נשמע יותר מובן וגם קצת מפחיד לכל מי שיוצא לו להשתמש במנוע החיפוש של גוגל לפחות כמה פעמים ביום.
על פי הסאנדיי טיימס ההסבר של החוקר היה שעיקר הזיהום נגרם בגלל הדרך שבה פועלים החיפושים של גוגל – כשאתה מחפש משהו בגוגל, הבקשה שלך רצה במספר שרתים במקביל ואתה מקבל את המידע מהשרת ששולח ראשון את התוצאות. זו שיטה יעילה שמקטינה את זמן התגובה אבל מגדילה את צריכת האנרגיה. התוצאה – שבעה גרם של פחמן דו חמצני נפלטים כל פעם שאתם מחפשים משהו בגוגל. תכפילו בפעמיים (וקצת) וקיבלתם כוס תה (15 גרם פחמן דו חמצני).
ההשוואה נראתה מוצלחת למדי (מסדר הגודל של "שבע זיתים זה ביצה" של אריק איינשטין ממציצים) וגם זכתה לכיסוי נרחב בעולם. היתה רק בעיה אחת – ויסנר-גרוס, מחבר המחקר, טוען שהוא בכלל לא מזכיר את גוגל במחקר שלו. הוא הסביר ביום שני ל- TechNewsWorld כי "למחקר שלנו לא היה שום קשר עם גוגל. הפוקוס שלנו היה אך ורק על הרשת ככלל ומצאנו שבממוצע נפלטים 20 מיליגרם של פחמן דו חמצני לכל שניית ביקור באתר." ומה לגבי ההשוואה לכוס התה הוא נשאל והשיב "הם (הסאנדיי טיימס) עשו זאת. אין לי מושג מאיפה הם לקחו את הנתונים הללו".
גם התגובה של גוגל לא אחרה לבוא. כבר ביום ראשון נכתבה תגובה בבלוג הרשמי של גוגל שניסתה לעשות סדר בנתונים. על פי גוגל, חיפוש אחד של גוגל שווה ערך לפליטה של 0.2 גרם של פחמן דו חמצני, כלומר בדיוק כמו גלישה בכל אתר אחר. אם כי צריך לציין כי גוגל מתייחסים רק לאנרגיה שצורכים השרתים שלה ולא לזו שצורך המחשב האישי שלך בזמן החיפוש.
אז הסאנדיי טיימס אולי התרשלו קצת במלאכתם העיתונאית כשניסו כנראה מטעמי רייטינג להתלבש על גוגל, אבל המציאות שויסנר-גרוס מתאר במחקרו בעינה עומדת – לאינטרט יש טביעת רגל פחמנית והיא הולכת ותופסת תאוצה עם הגידול בנפח התעבורה ברשת.

כיום ההערכות מדברות על אחוז וחצי עד שני אחוזים שלהם אחראית תעשיית טכנולוגיית המידע (IT) מתוך כלל פליטות גזי החממה בעולם. רק לשם השוואה, מדובר בסדר גודל דומה לזה של כל תעשיית התעופה הגלובלית. מקורן של הפליטות הללו הוא באנרגיה שצורכים שני גורמים עיקריים – השרתים והמחשבים האישיים (החלוקה ביניהם היא די שווה פחות או יותר).
אחת הבעיות העיקריות של השרתים והמחשבים היא שחלק ניכר מהאנרגיה שהם צורכים בכלל לא הולכת לתפעול שלהם אלא למנוע את ההתחממות שלהם. על פי הערכות על כל קילו-וואט שעה של אנרגיה שנדרש לתפעול מרכז מידע, נדרש 0.3-0.7 קילו-וואט שעה נוסף (ויש הטוענים שאפילו יותר) בכדי לקרר את השרתים. מאמצים שונים נעשים על ידי התעשייה להקטין את צריכת האנרגיה של השרתים על
באוקטובר האחרון פרסמה גוגל נתונים לגבי היעילות של מרכזי המידע שלה. גוגל משתמשת במדד הקרוי "אפקטיביות שימוש בחשמל" (PUE) המודד את היחס שבין סך האנרגיה שנצרכת על ידי מרכז המידע לבין סך האנרגיה שנצרך על ידי ציוד ה-IT. יחס של 2 מראה שעל כל וואט שנדרש לתפעול הציוד, וואט נוסף נדרש לקירור ולהעברת הכוח לציוד. על פי הערכות המשרד האמריקאי לאיכות הסביבה, ב-2006 עמד הממוצע של ה-PUE למרכזי מידע על 2 או גבוה מכך. גוגל פירסמה כי הממוצע שלה עומד על 1.13 בלבד. היא עושה זאת בין היתר על ידי שימוש בטכניקות קירור מתקדמות יחסית כמו שימוש בתהליכי אידוי לקירור השרתים במקום במזגנים או מאווררים.
גוגל עובדת קשה לא רק בניסיון להגדיל את היעילות של חוות השרתים שלה, אלא גם בחיפוש מקורות אנרגיה חלופיים עבורם, כאלו שיהיו ידידותיים לסביבה וגם זולים יותר. בקיץ האחרון היא השיקה פרויקט שמטרתו פיתוח אנרגיה חלופית (RE) שתהיה זולה יותר מפחם (C), שמהווה כיום כמחצית ממקורות אספקת האנרגיה לחוות השרתים. הפרוייקט מתמקד בשורה של אנרגיות נקיות, כולל פיתוח של מערכות גיאו-תרמיות מתקדמות כפי שניתן לראות בסירטון (שאחד הכוכבים שלו הוא אגב שר האנרגיה החדש).
ומה לגבי הצרכנים שגולשים באינטרנט? ובכן, ברור שהשימוש באינטרנט איננו הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית, אבל הוא בהחלט גורם לצריכת חשמל לא מועטה של המחשב. צריך עם זאת לציין ולסייג שישנם מקרים מסוימים שבהם החלופה לאינטרט הרבה יותר בזבזנית מבחינת צריכת אנרגיה – לדוגמא, תשלום קנס באמצעות הרשת במקום משלוח של התשלום בדואר, רכישת מוצר באינטרנט במקום לנסוע לחנות רחוקה ולקנות אותו שם ואפילו קריאה של עיתון ברשת שנחשבת לידידותית יותר לסביבה מקריאת העיתון מנייר.
הצרכנים יכולים כמובן לצמצם את צריכת האנרגיה של המחשב שלהם. צעדים פשוטים כמו כיבוי המחשב בלילה ושימוש במצב שינה כאשר המחשב אינו פעיל 15-25 דקות יכולים לחסוך למשתמש (האמריקאי) כמעט אלף קילו וואט שעה וכ-147 דולר בשנה. השאלה היא כמובן האם התמריץ הכספי הזה מספיק או שנדרש כאן תמריץ יותר משמעותי כדי להניע את הצרכן לפעול באופן יותר ידידותי לסביבה. דוגמא למודל תמרוץ אקסטרה שכזה אפשר למצוא בקנדה שם החל ארגון בשם CANARIE בתוכנית פיילוט באוטאווה שמספקת אינטרט מהיר בחינם לצרכנים שמקטינים את צריכת האנרגיה שלהם.
כמובן שגם לחברות ישנה נגיעה בצד של הצרכנים ולא רק של השרתים. הכוונה היא לייצור ופיתוח מחשבים יעילים יותר וחסכוניים יותר בצריכת האנרגיה שלהם.
אין ספק שהתעבורה האינטרנטית רק תלך ותגדל ככל שמהפכת טכנולוגיית המידע תתבסס גם במדינות מתפתחות ומחשבים יהפכו ליותר ויותר זמינים למאות מיליונים ומיליארדי משתמשים נוספים. אני חושב שמי שבעיקר ישא בעול ויטרח לשפר את הביצועים מבחינת צריכת האנרגיה של השרתים והמחשבים אלו הן החברות בתחום. התמריץ שלהן יהיה בעיקרו כלכלי וילך ויתחזק ככל שנראה רגולציה ששמה תג מחיר על פליטות פחמן דו חמצני.
כבר היום, גם ללא רגולציה, מדובר בחלק משמעותי של הוצאות התשתית של חברות כדוגמת גוגל ולכן יותר מתמיד יש להן תמריץ לפעול בכדי לפלוט פחות ולהרוויח יותר. בסופו של דבר, גם אם חיפוש בגוגל לא שווה לחצי כוס תה, עדיין חשוב לגוגל לשמר אותו כיצרן רווחים ולעשות כל מאמץ למזער את תפקידו כיצרן של גזי חממה.