ביקור האפיפיור: בפעם הבאה אל תכניסו אותו

כמה תיקונים לנאום האפיפיור: היהודים לא "נהרגו" בגרמניה, אלא נרצחו. ושמותיהם כן נעלמו מהעולם, בניגוד לשם שלך, פאפא

גיא מרוז | 12/5/2009 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כבר יומיים אני מנסה להסתכל לך בלבן של העיניים, מר פאפא. אני מנסה לדעת אם התחושה שהייתה לי, על רוע מציף ובלתי נגמר שנשקף מעינייך, היא תחושה נכונה. אולי פספסתי משהו. אולי הייתה לי דעה קדומה כי בכל זאת מדובר בגרמני. מתברר שלא.

בכל דקה נוספת שלך בארץ הקודש אנחנו מגלים שהחינוך, הקצר אמנם, שקיבלת בהיטלר יוגנד, עשה את שלו. השמלה הלבנה והענקית שלך, השמלה הצחורה והבוהקת הזו מסנוורת אמנם מעט, אבל לא מצליחה להסתיר את חוסר הנשמה האלוקית וחוסר הרגישות בה בורכת. יכול להיות שבגרמנית זה נשמע אחרת, אבל בוא ננסה לדייק קצת בעובדות.

הקשבתי לנאום שלך אתמול ב"יד ושם" רוב קשב ויש לי כמה תיקונים. אני לא רוצה להיות זה שמביא את הבשורות הרעות, אבל כמעט אף יהודי לא "נהרג" בתקופת השואה. לעומת זאת, לא מעט מיליונים נרצחו בתקופה הנהדרת הזו. יכול להיות שיותר קל לך כגרמני לספר לנו כמה זה לא יפה שהמוני יהודים "נהרגו" אבל מה לעשות פאפא, הם לא נהרגו, המשפחה שלך ושל החברים של ההורים שלך רצחו אותם.

דווקא יש כמה גרמנים שנהרגו בתקופה הזו אבל מתברר שלא מספיק. מתברר שחלק מאלה ששרדו את שנות ה-30 העליזות בגרמניה הצליחו להתברג ולהגיע לתפקידים רמי דרג והשפעה עולמית. חבל...

קבל עוד תיקון, פאפא. אמרת שאפשר
להרוג, לחסל, אבל לעולם אי אפשר לקחת למישהו את שמו. אוקיי, זה היה משחק מילים יפה בהתחשב שהשנינות הזו נאמרה ב"יד ושם" אבל זה בלבול המוח הקתולי הכי גדול של העת החדשה. כן כן, השמות חרוטים בקירות, הם נאמרים כל שנה בטקסים מרשימים, אבל השמות שטענת שיישארו לעד הם שמות שאיש לא יזכור ואיש לא ייתן דעתו עליהם לעולם. ככה זה כשכל המשפחה "נהרגת" פאפא. גם השם הולך פייפן.

אבל כמה נעים זה לדבר על שמות בזמן שהגופות מוטלות לפניך, ואתה בכלל לא ידעת שזה מה שהחברים שלך עשו? כשאתה שיחקת "תופסת" בהיטלר יוגנד ורק התאמנת ב"איך להוציא ליהודי את העיניים בלי שהוא ירגיש" - החברים של ההורים שלך עשו שמות בהמוני שמות יהודים. אלה שכולנו מה זה נזכור. בטח, כל הזמן, מתוך שינה, שם אחרי שם.

מה שהכי עצוב בסיפור הזה זה שאת השם שלך דווקא כן יזכרו. זהו, אתה לתמיד. אתה עם הכחשת השואה, הכחשת ההומואים ושריפת הקונדומים שלך, אתה כאן לתמיד. יד, שמלה  ושם. חבל.

ומילה אחרונה לקברניטי היהודים המאוכזבים עד לעמקי נפשם הפצועה: לא נורא מר ריבלין, אין דבר כבוד הרב לאו. בסופו של יום מדובר באיש עם שמלה מצחיקה, אטימות ורוע בעיניים שהולך לישון כל לילה לבד כי הוא חושב שהוא אלוהים. פעם הבאה, אל תכניסו אותו הביתה.
בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים