ערביי ישראל מפריעים לו בנוף
שר הפנים שוב רוצה לשלול אזרחות מערבים בשם ביטחון המדינה. ליהודים כיגאל עמיר וטלי פחימה, הכלא מספיק
השופט יצחק זמיר קבע בפסק דינו באותה עתירה, כי שלילת אזרחות היא "צעד דרסטי וקיצוני" והזכיר מספר מדינות (כמו אנגליה, קנדה וגרמניה) שבהן לא ניתן כלל לשלול מאדם אזרחות מלידה, במיוחד אם כתוצאה מכך ייעשה האדם חסר אזרחות כלשהי.
לשר הפנים אלי ישי מזג פוליטי ותפיסת עולם אחרים מאלה של חיים רמון. למעשה, גישתו של השר ישי לעניין האזרחות שונה משל כל קודמיו: הוא שש לעשות שימוש בסמכות הנתונה בידו כדי לשלול אזרחות.
באופן לא מפתיע מגלה ישי נטייה להפעיל את כוחו זה אך ורק נגד אזרחים ישראלים ערבים. בשנת 2002 שלל את אזרחותם של שני ערבים ישראלים שעברו להתגורר בלבנון ובתחום הרשות הפלסטינית, ושלפי המידע שבידי ישראל היו מעורבים בפעולות טרור נגד ישראל.
באותה תקופה, שיאה של האינתיפאדה השנייה, יזם ישי מהלך שנועד להקפיא את הבקשות לאיחוד משפחות שמקורן במגזר הערבי. הוא גם הוביל את הניסיון לשלול את אזרחותו של עזמי בשארה (לפני שזה נמלט מהארץ).
עם היבחרו עתה לשר הפנים, מחדש ישי את פעלתנותו בתחום זה: שלשום הודיע על כוונתו לשלול את האזרחות מארבעה ערבים ישראליים, בנימוק שהם שוהים בחו"ל למעלה מעשרים שנה ומעורבים בפעילות המסכנת את ביטחון המדינה.
מהלכיו של השר ישי מעידים ששלילת האזרחות היא, בידיו, אמצעי פוליטי הבא לקדם את האג'נדה האידיאולוגית-מפלגתית שלו. לקודמיו בתפקיד הייתה השקפה פוליטית אחרת, שבגינה נמנעו מליזום שלילת אזרחות.
אפשר לגרוס שאין פסול בהפעלת שיקול פוליטי בנסיבות אלו: לכל פוליטיקאי יש מצע משלו ולכאורה
להיות אזרח פירושו להרגיש בבית במדינה שבה נולדת (או שאליה התקבלת). אם נשללה אזרחותך-נפגעו זכויות היסוד שלך באופן אנוש: איבדת את מעמדך, נפגמה זהותך, והפכת לאדם חסר הגנה. לא מעט אמנות בינלאומיות, חוקות, מגילות יסוד לאומיות, ופסקי דין במדינות הנאורות בעולם קיבעו את טיבה זה של האזרחות.
גם בית המשפט הישראלי, בערכאתו הגבוהה ביותר, קיבל עמדה זו (לדוגמה, השופט זמיר מצטט את נשיא ביהמ"ש העליון האמריקאי, ארל וורן: "אזרחות אינה רישיון שפג תוקפו בגלל התנהגות בלתי ראויה" ).
עתה בא השר ישי ומבקש להרוס את האדן הזה, שעליו, בין השאר, נשען האיזון העדין שביחסי יהודים וערבים בישראל. הוא אינו מפעיל את סמכותו לא נגד יגאל עמיר, לא נגד מרגלים יהודים שמסרו סודות לאויב, ואפילו לא נגד יהודים שנשפטו על שיתוף פעולה עם ארגוני הטרור הפלסטינים (טלי פחימה, לדוגמה).
אלי ישי, ועמו החברה הישראלית כולה, הסתפקו בהעמדת פחימה, עמיר ואחרים לדין ובהענשתם על פי החוק הפלילי. רק על אזרחים ערבים עבריינים מבקש שר הפנים להשית עונש נוסף: שלילת אזרחות.