חמאס מצפה לתום דיוני ארה"ב סוריה
השקט ביישובי הדרום הוא תולדה של המתנה לתוצאות ביקור נתניהו בוושינגטון וסיום דיאלוג ארה"ב עם סוריה ואיראן
רואי השחורות יצטטו את אמירתו של ראש השב"כ לגבי כמות חומר הנפץ שנכנסה לרצועה מאז סיום המבצע, ויזכירו שבחודשי הרגיעה הקודמת נצבר רוב הנשק ארוך הטווח, שפגע מאוחר יותר באשקלון ובבאר שבע. בעלי הההשקפה ההפוכה יגידו, שהשקט מוכיח שלא כמות האמצעים קובעת, אלא המוטיבציה והתועלת.
אנשי ציפי לבני יזכירו שהיא התנגדה לשאיפתו של אהוד ברק להגיע להסדרה חצי רשמית עם החמאס, ויטענו שהשקט הנוכחי מוכיח שלא היה בה צורך; מקורבי ברק יטענו שהדבר היחיד שלא הושג הוא מניעת ההברחות, עליה הופקדה לבני.
כולם צודקים, כמובן. אין ספק שהמכה שהנחיתה ישראל על הרצועה בראשית השנה יצרה הרתעה של ממש (ונניח כרגע לוויכוח אם נדרשו לכך 17 ימי לחימה, והאם לא הועבר המסר ביעילות כבר בימים הראשונים).
מנגד, אין גם ספק שאם ירגיש החמאס שיש תועלת בחידוש הירי, לא יהסס לחזור לכך - והפעלת הכוח הישראלית המאסיבית, שנזקיה עדיין מהדהדים בעולם, תקשה על מהדורה חוזרת של "עופרת יצוקה". הבעיה היא בעצם המחשבה כאילו מעשה ישראלי כזה או אחר ישים באחת סוף לאיום הקסאמים על הדרום. אשליית ההכרעה הזו מלווה אותנו כבר שנים, וטרם נגמלנו ממנה.
יישובי הנגב המערבי הרוויחו הזכות ליהנות מהשקט
רק מעטים במערכת הישראלית - הרמטכ"ל אשכנזי הוא אולי הבולט שבהם בסיטואציה הנוכחית - מתייחסים לכל פעולה כאל בעלת אפקט זמני ומוגבל. הציבור, והפוליטיקאים בעקבותיו, ממשיך לחפש את הנצחון, למרות שזה אינו בר השגה במציאות הנוכחית.
הפרשנות הסבירה ביותר למצב הנוכחי טמונה בהסתכלות רחבה יותר מאשר "הרבצנו להם, וזה עזר". האזור כולו, מהמשענות של חמאס בטהרן ובביירות ועד לקהיר וירושלים, מחכה להתבהרות התמונה: לתוצאותיו של ביקור נתניהו בוושינגטון, וחשוב מזה למה שיעלה הדיאלוג המחודש
בין ארצות הברית לאיראן וסוריה.
עזה זקוקה לזמן כדי ללקק את פצעיה, לישראל אין אינטרס משלה לחמם - מעטים זוכרים, אבל הסיבוב שהוביל ל"עופרת יצוקה" התחיל מפעולה צה"לית בתוך שטח הרצועה. שום דבר מהותי לא השתנה, שום הכרעה לא הושגה ולא הייתה יכולה להיות מושגת.
יישובי הנגב המערבי הרוויחו בסבל ודם את הזכות ליהנות מן הרגיעה הנוכחית ולמצות אותה עד תומה. מי שדיבר או חשב על "שינוי המצב בדרום", כפי שהובטח בהגדרות המעורפלות של המטרות ב"עופרת יצוקה", הישלה את עצמו ואותנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
