מה הקשר בין שופט לרשות השידור?
לפי הצעת חוק של השר הרצוג, ועדה בראשות שופט תמנה את המועצה שתנהל את רשות השידור. תהליך האימפריאליזם המשפטי מגיע לשיאים חדשים
השליטה האמיתית על השידור הציבורי, כבר שנים רבות, אינה של הגורמים הפוליטיים, אלא של "אנשי המקצוע". כלומר, עורכים ועיתונאים. אם רוב המנחים והפרשנים הם בעלי צבע פוליטי מסוים - זו הפרת חוק, אלא שבשם "חופש הביטוי" הברנז'ה מצויה מעל לחוק.
השר הממונה הקודם על רשות השידור, יצחק הרצוג, ביקש להכניס שינויים. הוא רצה להוכיח, כנראה לברנז'ה, שהוא הולך להעניק לה הרבה יותר ממה שכבר יש לה. לא שרשות השידור פעלה תחת עינם הפקוחה של קומיסרים פוליטיים, ולא שמישהו שם באמת הגביל את כוח הביטוי של "הדרג המקצועי", אבל זה תמיד טוב להוסיף עוד כוח לציבור הנאור, בעיקר אם הוא שולט כבר בתקשורת.
מה עשה הרצוג? הוא יזם הצעת חוק שמנטרלת את הגופים הייצוגיים לטובת "ועדה בראשות שופט". היא זו שתקבל סמכויות רבות ומוגזמות, למשל הסמכות למנות "מועצה ציבורית", שתפעל על תקן של דירקטוריון. שהרי אצלנו ככל שנוטלים סמכויות מנבחרי ציבור ומעבירים אותן לשופטים או לשופטים בדימוס, כך נוטים לקרוא להליך הזה "דמוקרטיזציה". אורווליאניזם בהתגלמותו.
כדאי לשים את מוקד המחלוקת על השולחן. השאלה היא, ככל שמדובר בכלי תקשורת ציבורי, מי ישלוט בו. האם הביטוי יהיה מונופול של הדרג המקצועי, בחסות ועדה בראשות שופט, או שמא הביטוי שייך לציבור כולו, שהרי מדובר בגוף שידור ציבורי - לא פרטי ולא מפלגתי ולא של קבוצת עיתונאים או עורכים עם אג'נדה משל עצמם.
לפי האסכולה שהשליטה עלינו את האקטיביזם השיפוטי והאנטי-דמוקרטי, צריך לצמצם כמה שיותר את סמכויות נציגי הציבור ונבחריו, שהרי הם נציגי העם או העמך, וצריך להרחיק את הברברים הללו מכל מוקד כוח. לכן ישראל המציאה חיה שאין כמותה בשום מקום בעולם. ישראבלוף לכל דבר ועניין. קוראים לו "ועדה בראשות שופט". זה עובד עם כל דבר. כך יש בתוכנו מי שמספחים לעצמם את התואר של נאורים ומתקדמים, ואפילו דמוקרטים, והתוצאה המעשית היא דיקטטורה של מיעוט "מקצועי".
מה בדיוק יתרונו של שופט בדימוס, שיעמוד בראש ועדה שתקבע את הרכב המועצה,
ישראל היא לא גן עדן לחופש הביטוי. ממש לא. ישראל היא גן עדן לבעלי עמדות מסוימות. רצוי מהמתחם של מרצ-עדאלה. הם זוכים לנפח הרבה יותר גדול מחלקם היחסי באוכלוסייה לא רק בתקשורת הפרטית, אלא גם בתקשורת הציבורית (מחקר מקיף של ד"ר אברהם גור מצביע על ההטיה). אם הצעת החוק תאושר, הבעיה תהיה הרבה יותר מעיקה. היא תגדיל את כוח הביטוי של אלה שכבר יש להם מונופול. במקום להרחיב את חופש הביטוי, באמצעות גוף המייצג קשת דעות, נקבל גוף "מקצועי", שברור מראש מי ישלוט בו.
ככל הידוע, השר החדש הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין, איננו איש מרצ. נקווה שהוא יהיה מספיק חזק כדי למנוע את הצעת החוק האווילית הזאת, שפוגעת בחופש הביטוי של הרבים, לטובת כוח הביטוי של מעטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
