הטליבאן חזר לפקיסטן. יש ממה לדאוג
במקום לעסוק בשפעת החזירים, כדאי שתראו מה עושה הטליבאן בפקיסטן. וגם: מה בין אנטי-ציוני ואנטישמי
אז איך זה שהטליבאן הובס, ושנה לאחר מכן הוא זוכה לניצחון? ובכן, במהלך 2008 חזרו לוחמי הטליבאן והשלתטו למעשה על השטח. קצת הפחדות, קצת טרור, והם הפכו לאדוני המחוז. העימותים התחדשו.
לממשל המרכזי, בראשות נשיא פקיסטן, אסיף עלי זרדרי, קצת נמאס מהעימות. גם לממשלת הפרובינציה נמאס. ולכן, הוחלט על הסכם פיוס עם הטליבאן: החלת חוקי השריעה באזור סוואט, תמורת רגיעה, התפרקות מנשק והפסקת הלחימה.
כדאי להבהיר נקודה חשובה: בבחירות האחרונות במחוז רוב תושבי המחוז הצביעו למפלגה חילונית
(ANP). קואליציית הארגונים הדתיים (MMI) הובסה. אלא שרצון התושבים לחוד והמציאות בשטח לחוד. ממשלת המחוז והשלטון המרכזי בגדו בתושבים. חוקי השריעה נכפו עליהם. התמונה הראשונה שיצאה מהמחוז הייתה של נערה שהולקתה באכזריות. קטע הווידאו עורר מהומה בפקיסטן. הטליבאן אינו מתרגש מקטנות. הוא כבר הספיק לסגור מאות בתי ספר לבנות. מה פתאום שהן ישכילו. הובהר גם שלנשים אסור להן לצאת מהבית ללא ליווי בן משפחה. הכל בהתאם להסכם
אלא שרגיעה לא הושגה. לא רק שהטליבאן לא התפרק מנשקו, אלא שהוא החליט להרחיב את תחומי שליטתו, תוך פלישה לאזור בונר, מרחק של מאה קילומטר בלבד מהבירה איסלאמבאד. לאזור כולו הוזרמו מאות או אלפי לוחמים.
בשלב הזה הבין השלטון המרכזי שהטליבאן הופך לבעיה רצינית. הבנה קצת מאוחרת. שהרי ההסכם עם הטליבאן זכה לביקורת מוחצת, לא רק בעולם, אלא גם בתוך פקיסטן. השלטון המרכזי החליט לא להבליג. כוחות צבא נשלחו לאזור, ובימים אלה מתנהלים שם קרבות. הצבא הפקיסטני, שחלקים משירותי המודיעין שלו תומכים בטליבאן, מול כוחות הטליבאן. אין שום מידע מהימן על המתרחש שם. ההשתלטות הזוחלת של הטליבאן היא הרקע לדברי שר החוץ, אביגדור ליברמן, שפקיסטן הגרעינית עלולה להיות מסוכנת הרבה יותר מאיראן. זה יקרה אם הטליבאן ינצח.
הרוב בפקיסטן, כמו הרוב במחוז שהועבר לשליטת הטליבאן, אינו רוצה את שלטון השריעה, כריתת האברים וסקילת הנשים. אבל הרוב הזה מגמגם ועייף. ולכן פייסני. לוחמי הטליבאן, לעומת זאת, הרבה יותר מאורגנים ונחושים. הם ששים אלי קרב. יש כבר למעלה ממאה הרוגים, בתים הרוסים ואלפי פליטים. מצלמות אל-ג'זירה לא דיווחו עד כה על פשעי המלחמה, בעיקר של הטליבאן. הרי אין שם יהודים והציונים לא בעסק. הילדים ההרוגים או הפליטים אינם פלסטינים. והבתים ההרוסים אינם בעזה. אז זה לא ממש מעניין.
ייתכן, ייתכן מאוד, שהטליבאן יפסיד בקרבות על אזורים שמחוץ לאזור שעליו כבר הושגה הסכמת הממשלה על שליטתו. אלא שמחוז סוואט כבר שלו. השלטון המרכזי ויתר עליו. מנהיג החיזבאללה באזור, מולנה פזלולה, ביקש מלוחמיו לסגת מבונאר, כדי לחזור אליה. הוא הרי יודע להפוך את ההפסד בקרב לניצחון במערכה. זה כבר קרה בסוואט. זה בדיוק מה שעלול לקרות באזורים קרובים יותר לאיסלאמבאד. כדאי לנו להיות מודאגים. התוצאות עלולות לשנות את פני העולם.
ארה"ב, והיא אינה לבד בעניין הזה, עייפה גם היא. בדיוק כמו פקיסטן. המאבק במשטר האייתולות בטהרן, שמבקש, בדיוק כמו הטליבאן, לשים יד על נשק גרעיני, אינו קל.
עכשיו כועס ממשל אובמה על נשיא פקיסטן, משום שזה בחר להתפייס עם הטליבאן. מעניין. הרי זה בדיוק מה שעושה אובמה, במישור הגלובלי, מול איראן. הרי הוא נציג הכוחות העייפים במערב. הוא רוצה שלום ושלווה. לא עימות או מלחמה. גם הוא מעדיף להתפייס. גם הוא מסרב להבין שההתפייסות הזאת רק תגדיל את התיאבון. הוא שכח
אלא שאובמה עסוק עכשיו בהטפת מוסר לנשיא פקיסטן. הוא לא שם לב שהאחרון עושה בדיוק מה שהמערב לימד אותו, ואת מה שאובמה עושה בעצמו. הם התעייפו. המערב, אובמה, ועכשיו גם פקיסטן. כשהם יתעוררו, זה עלול להיות מאוחר. העולם החופשי ישלם את המחיר.
האם אנטי-ציונות ואנטישמיות חד הם? זה עניין ראוי לדיון. כל האנטישמים הם אנטי-ציונים. לא כל האנטי-ציונים הם אנטישמים. אבל הגבול הולך ונמחק. ההיגיון אותו היגיון. השיטה אותה שיטה: העמדת היהודים/ישראל/ציונים כסכנה לשלום העולם, דמוניזציה ודה-הומניזציה שלהם, תוך שימוש, פעמים רבות, לא תמיד, באותן טענות אנטישמיות, על שליטת היהודים/ציונים במדיה, בכלכלה, או בעולם בכלל. להלן דוגמה לטשטוש המוחלט של הגבול בין לבין.
"שישים ואחת שנים של כיבוש", נאמר בפתיח לסדרת הרצאות על "מדיניות הג'נוסייד של ישראל". הגוף המארגן הוא MSU, ארגון הסטודנטים המוסלמים של אוניברסיטת אירווין בקליפורניה. האם ייתכן שמדובר בכנס אנטישמי, בתוככי אוניברסיטה אמריקנית? האם זה עוד סממן של המערב העייף והרקוב, שהטליבאן משתלט עליו מבפנים? נבדוק.
אחד הדוברים בכנס הוא האימאם אמיר עבדול מליק עלי. האימאם הזה מפיץ דברי בלע בגנות שליטת הציונים בתקשורת האמריקנית, תומך בחיזבאללה ובחמאס, וחוזר כמו תוכי על הגיגי אחמדינג'אד, שגם בו הוא כמובן תומך. עבדול מליק גם השתתף בכנס שכותרתו "אמריקה במצור: האג'נדה הציונית המוסתרת" (שגם הוא אורגן על ידי MSU), וטען שהציונים עומדים מאחורי פיגועי התופת בארה"ב. לעיתים הוא אומר "רק" ציונים. לעיתים הוא אומר יהודים.
דובר נוסף הוא חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גלאווי, שידוע בעיקר כמי שבמשך שנים תמך בסדאם חוסיין, והואשם בכך שמומן על ידי סדאם, ובימים אלה הוא תומך קולני של החמאס, החיזבאללה ופיגועי הטרור באפגניסטן ובעיראק.
זה נכון שכמעט כל הנפגעים הם מוסלמים, אבל כך מפרש גלאווי את הנאמנות המתקדמת שלו למוסלמים: הוא תומך רק באיסלאם הרצחני. כמקובל בקרב כוחות הקדמה, שגלאווי הוא עוד גידול פרא שלהם, כל איסלאם אחר פסול בעיניו. לאחרונה מנעה ממשלת קנדה את כניסתו של גלאווי, משום תמיכתו בטרור. גלאווי, כמו אחיו לדעה, מדבר על שליטת "הציונים" בתקשורת. חביב שכמותו. ציונים. לא יהודים. בכנס בקליפורניה הוא יהיה אורח כבוד.
כדאי לשים לב לנקודה חשובה. האנטישמים מדברים על שליטת היהודים בכלכלה העולמית, בתקשורת העולמית, ועוד. הזהירים, שמעמידים פנים כאנטי-ציונים בלבד, אומרים את אותם דברים בדיוק, אך מחליפים את המילה יהודים בציונים. כאלה הם רבים מחברי ופעילי האיסלאם הרדיקלי והשמאל הקיצוני, דוגמת עבדול מליק וגלאווי. האם זה הופך אותם לפחות אנטישמים? נדמה שהשאלה מיותרת.
אלא שכאן לא מסתיימת רשימת המרצים המכובדת בכנס על הג'נוסייד. עד יום שלישי, נכלל ברשימה שמו של עוד אורח כבוד. גדעון לוי. הוא היה אמור לדבר על הממשלה החדשה בישראל, שאינה שונה מהקודמת. השם שלו, כמו של עוד יהודייה צעירה, פרו-פלסטינית ואנטי-ישראלית, היו אמורים להעניק לכנס כזה לגיטימציה. תמיד היו יהודים במצעד השנאה לישראל.
כדאי להבהיר משהו. גדעון לוי איננו אנטישמי. החשיפה שלו על פגעי הכיבוש היא לגיטימית. עדיפה ישראל שיש בה את גדעון לוי, מאשר ישראל שבה אסור לו לדבר. אבל נדמה שעצם הנכונות להופיע בפני גוף איסלאמיסטי, שמעודד דוברים אנטישמיים, שהופך אותם לגיבוריו - היא חצייה של קו אדום. זה הקו שהיה אמור להבדיל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. אצל עבדול מליק וגלאווי זה ברור שאין גבול. גדעון לוי, במקרה דנן, כנראה התעשת. שמו הוסר מרשימת המרצים. זה ייאמר לזכותו.
אבל אל דאגה. תמיד יהיו יהודים במסע השנאה לישראל. לא רק היהודייה המתקדמת שתופיע בכנס, או מישהו מרבני נטורי-קרתא, שמופיעים בשמחה בפורומים כאלה. רק לפני שבועות אחדים היה שם ג'ף הלפר, יהודי וישראלי, לשעבר מרצה באוניברסיטת בן-גוריון.
זה אותו הלפר שלפני חודשים רבים היה "הישראלי הראשון" שהצטרף לספינת השנאה שהפליגה לעזה. אני לא מזדהה עם החמאס, הוא ניסה לטעון אז. ממש לא. הוא רק מזדהה עם כל גוף שמזדהה עם החמאס. הלפר אנטישמי? נדמה שצריך להאזין לדברים שאמר האיש באותו כנס, כדי להבהיר את התשובה.
ובכן, הלפר הסביר למאזיניו, שהיום יש בפלסטין חמישים אחוז ערבים וחמישים אחוז יהודים (שקר), ושכאשר ישובו הפלסטינים (אצלו זו עובדה שאין להתווכח עליה), הם יהיו רוב. ולכן, הסביר הלפר, אין הצדקה לפתרון של שתי מדינות על בסיס קווי 67', משום שהללו מעניקים 78% מהשטח ליהודים, ורק 22% לפלסטינים.
היוזמה הסעודית, שדורשת נסיגה ישראלית מלאה ללא תנאי, היא בכלל מזימה. לפי הלפר מדובר בתוכנית של העריצים הערביים במדינות השכנות, שמבקשים להפוך את ישראל לכוח צבאי אזורי, שיסייע להם להנציח את משטרי העריצות שלהם. אף מילה על זכות השיבה, שכלולה באותה יוזמה, שתביא לחיסול ישראל. זה הרי לא מתאים לפנטזיה של הלפר.
והמצעד נמשך. לפי הלפר, מפלגת אביגדור ליברמן קוראת לטרנספר של ערביי ישראל. האמנם? ליברמן אף פעם לא קרא לטרנספר. להפך. ליברמן תומך בטרנספר של יהודים, כדי לאפשר הקמת מדינה פלסטינית. כל המפלגות בישראל, לפי הלפר, ולא רק ליברמן, חותרות להשלמת הגירוש של 48'. בישראל, הסביר הלפר, לא קוראים לזה "טיהור אתני" אלא "טרנספר".
ומהו תהליך אנאפוליס? הקמת בנטוסטנים (מדינות החסות לשחורים במשטר האפרטהייד של דרום אפריקה), על 15% מפלסטין. אלא שלצורך הגשמת תוכנית כזאת יש צורך במשתף פעולה. בדיוק כמו משתפי הפעולה עם המשטר הלבן בדרום אפריקה, שהקים את הבנטוסטנים. "קלבורטור", מפיו של הלפר, נשמע גרוע מבוגד. ומיהו האיש הרע הזה, שמוכר את הפלסטינים ומשרת את מזימת השעבוד? אבו-מאזן.
נכון שאבו-מאזן לא הסכים לשום הצעת שלום, גם לא ל-96% מהשטח, והוא אף פעם לא ויתר על זכות השיבה, אבל זה לא חשוב. העובדות לא יבלבלו את הלפר. כדי להשלים את התמונה, מסביר הלפר שהמבצע בעזה לא היה בגלל הרקטות, אלא משום ששהחמאס מתנגד למזימת הבנטוסטנים של קונדוליסה רייס, אבו-מאזן וישראל.
סיום הדברים היה מהמם. הלפר טען שיש בעולם אוכלוסיות עודפות, שהקפיטליזם העולמי אינו מעוניין בהן. אלה אוכלוסיות העניים, המהגרים הלא חוקיים, האסירים, אפריקה כולה ועוד. העולם אינו זקוק לאוכלוסיות הללו. הן אינן משרתות את המפלצת הקפיטליסטית. כאן נכנס תפקידה של ישראל. היא זו שמספקת לעולם מודל של העלמת האוכלוסיות הללו בתוככי מחסן. וישראל מייצאת את המודל הזה לרחבי העולם. בשירות הקפיטליזם העולמי. טענה שהופכת את מחברי הפרוטוקולים של זקני ציון להרבה יותר שפויים.
אל-קעידה והחמאס, צריך לחזור ולומר, אינם זקוקים לתועמלנים. יש להם שלוחות באקדמיה המערבית שמבצעות עבורם את העבודה. פנטזיה תעמולתית שכזאת, בשירות גופים שמכריזים על רצונם בהשמדת ישראל, אפילו דוברי החמאס ואל-קאעידה לא היו ממציאים.
האם תואם-אחמדינג'אד ושונא ישראל, שמפיץ רעל ושקרים מהסוג האנטישמי, שתומך בחמאס, ראוי ללמד באוניברסיטה ישראלית, ולחיות על חשבון משלמי המסים? עד כה התשובה של הח"מ הייתה - כן, גם אם בחריקת שיניים. המקרה של ג'ף הלפר מחייב עיון מחדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
