זהו, אתה כבר לא יהודי
יוסי פקנהיים הוא בנו של פרופ' אמיל פקנהיים ז"ל, מגדולי התיאולוגים ביהדות. על אף שעלה לתורה והתחתן ברבנות, בגיל 29 החליטו הרבנים שיוסי, שהתגייר בהיותו ילד, אינו יהודי יותר
פקנהיים, שראה בעצמו יהודי לכל דבר, גילה יום בהיר אחד לפני שמונה חודשים שלא כולם חושבים כמוהו. זה קרה כשהגיע עם אשתו הראשונה לבית הדין הרבני בירושלים כדי להתגרש, והדיין סירב להכיר ביהדותו ובגיור שעבר.
"הבעל אינו גר ואינו יהודי כלל וכלל, ולכן לא צריך בכלל שיינתן גט", קבע הרב יששכר דב הגר במהלך הדיון. תגובתו של הרב הממה את פקנהיים. בעיקר לאור העובדה שכמה שנים קודם לכן, באותה רבנות בדיוק, אושר הגיור שלו כדת וכדין ואיפשר לו להתחתן בטקס אורתודוקסי כשר למהדרין.
לאחר לחצים שהפעיל עורך דינה של אשתו אישר הרב את הגט, אבל בתוספות קטנות. הוא סירב לרשום בתעודת הגירושים את הניסוח המקובל במקרה של גרים "יוסף בן אברהם אבינו", אלא רשם "יוסף המכונה יוסי הגר", וזאת , מכיוון "שאתה לא הולך בדרכו של אברהם, ולכן אינך שייך לעם היהודי". הרב אף קבע שהגיור של פקנהיים אינו מאושר ולמעשה הציב סימני שאלה בדבר יהדותו. פרט לעלבון הצורב, משמעות הדבר שאף רבנות מקומית בישראל לא תעז כעת לחתן את פקנהיים עם בת זוגו החדשה.
"במצב רגיל הייתי מתחתן שוב דרך הרבנות", אומר פקנהיים, אבל אז הבנתי איזה תוהו ובוהו הולך בארץ לגבי הגיור, ושאם אני לא מקיים מצוות כמו שהם רוצים וחי את חיי כמו שנראה להם, אז הגיור שלהם לא שווה בעיניהם. הבנתי שאם אני לא חרדי, אז אני לא יהודי כי אין משמעות לגיור שלי, ושלרבנים יש יכולת לקחת ממני את היהדות שלי ואת הזהות שלי".
יוסי הוא הצעיר בארבעת ילדיהם של אמיל ורוז פקנהיים, שבעת לידתו הייתה עדיין נוצרייה. כשמלאו לו שנתיים החלה אמו בתהליך גיור אורתודוקסי, ויוסי עצמו גויר על ידי בית דין אורתודוקסי בקנדה. במקביל, תכננה המשפחה את עלייתה לישראל, דבר שאב המשפחה ראה כערך עליון.
פרופ' פקנהיים, אחד מהוגי הדעות החשובים בנושא היהדות, הצליח להימלט ממחנה ריכוז ומאז נושא השואה לא הרפה ממנו. באחד ממאמריו המפורסמים עסק בשאלת האפשרות של אמונה באלוהים לאחר השואה. הוא הגיע למסקנה שאסור לתת להיטלר לנצח, ויש להמשיך לדבוק באמונה ובמצוות ושמדינת ישראל היא מקלטם של היהודים, כמו גם התנאי למניעתה של שואה שנייה.
"ההחלטה של הרבנות מנוגדת לכל השקפותיו של אבא שלי", אומר הבן בכאב, "הוא היה מתפלץ מהערעור על יהדותי. היה מחליף צבעים מתוך זעם ואומר לי שאין לי ברירה אלא להילחם למען עצמי ולמען הכלל. הוא היה חושב שהגישה הזו מייצרת פלגנות ובדלנות בניגוד מוחלט לאחדות היהדות, שאותה ביקש להנחיל לדורות הבאים, על אף ההבדלים בין הזרמים השונים ביהדות".
ברוח זו עלתה המשפחה לישראל בשנת 1982 והתיישבה בירושלים. פקנהיים מספר שהיה הילד היחיד בבית הספר שחבש כיפה, אלא שבעקבות מחלת האלצהיימר של אמו, ההקפדה על קיום המצוות בבית התרופפה ובבגרותו חזר בשאלה.
פקנהיים שירת במשרד התיאום והקישור בגזרת בית לחם, וזמן קצר לאחר שחרורו התחתן באישור הרבנות בירושלים. כשהגיעו בני הזוג קודם לכן לרבנות המקומית בירושלים וביקשו להינשא, הציג פקנהיים את תעודת הגיור שלו מבית הדין בקנדה. הרב יצחק אוחנה, עוזרו של הרב הראשי, הרב שלמה עמאר, אישר בכתב שהרב שגייר את פקנהיים מוכר על ידם, ועל סמך האישור הזה, הסכימו ברבנות לרשום את נישואיו. כשהגיע באוגוסט שעבר להתגרש, התברר לו, כאמור, שזה לא מספיק.
"זה פגע בי מאוד", אומר פקנהיים. "חשבתי שאני בא ומתגרש וזהו. לא חשבתי שמישהו בכלל יפקפק בזה. הייתי בשוק כשפתאום הרב בא ואמר לי שאני לא יהודי. אני הרי יהודי לפני כל דבר אחר. להיות יהודי זה אחד היסודות של הזהות שלי, ומאז שאני מכיר את עצמי אני חי כיהודי. פתאום בא אדם ואומר שהוא מחזיק ביהדות שלי ושהוא יכול לעשות עם זה כמעט מה שהוא רוצה. אני הרי יודע שאני יהודי ואני לא צריך אישור של אף אחד. לא יעלה על הדעת שממסד עם מונופול יתנהג כמו שהוא רוצה".
לפי ראות עיניהם, אם אתה לא שומר מצוות, הגיור שלך לא שווה.
"אחד הדברים שאני אוהב ביהדות היא העובדה שמקשים על מי שרוצה להצטרף לדת היהודית. אבל ברגע שהצטרפת, אתה יהודי וגמרנו, גם אם אתה לא שומר מצוות. הרב זרק ברגע אחד אלפי שנים של הלכה".
אף שפקנהיים גמר אומר להתחתן בחתונה רפורמית, הוא החליט לא לוותר והגיש השבוע ערעור על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים באמצעות עורכת הדין רות כרמי מהתנועה ליהדות מתקדמת. עו"ד כרמי טוענת בעתירה שהרב הגר הטיל ספק חמור בגיורו של פקנהיים בלי שהדבר היה בסמכותו, שהרי הנושא היה גירושיו מאשתו, ולא התקיים דיון מסודר ולא ניתנה לפקנהיים אפשרות להגיב על הדברים. בעתירה מבקש פקנהיים למחוק את הספקות לגבי גיורו במסמך הרשמי של גירושיו.
מצבה של מערכת הגיור בישראל הולך ומידרדר בשנים האחרונות. בעוד שבמערך הגיור במשרד ראש הממשלה בהנהגתו של הרב חיים דרוקמן וסגנו הרב משה קליין ניסו למצוא דרכים להקל על המתגיירים בלי לעבור על הלכות הגיור, הדיינים בבתי הדין המיוחדים לכך עושים הכל כדי להקשות עליהם. בין היתר, הם שואלים אותם שאלות הלכתיות נדירות, שולחים חוקרים פרטיים כדי לוודא שהמצוות נשמרות באדיקות ושהמתגיירות לבושות בחצאיות.
באחד מהמקרים המקוממים ביותר אחד הדיינים מנע מגיורת שנישאה לספורטאי עבר ידוע לקבל תעודת המרה המעידה על גיורה, לאחר שגלש באינטרנט וראה כיצד בעלים של אולם החתונות הצטלם איתה למזכרת תוך שהוא מניח עליה את זרועו. רק בעקבות לחץ שהופעל, בין היתר מצד מעריב, הוחלט לאשר את גיורה.
הרב קליין, משפטן המתמחה בנושא זה, ששימש בחמש השנים האחרונות כסגן ראש מערך הגיור, מודע לחומרת המצב. "לצערי, נושא הגיור במדינת ישראל, למרות מאמציו האינסופיים של כבוד הראשון לציון הרב עמאר, נמצאים במצב נורא", הוא אומר. "המערכת אינה מאירה פנים למתגיירים, אינה מקרבת אותם ופקידיה גורמים לסחבות אין קץ המנטרלות כל מוטיבציה להתחבר לעם היהודי.
"יש לא מעט רבנויות מקומיות, שברגע שהמתגייר מגיע למחלקת הנישואים מיד חושדים בו שתעודת ההמרה שברשותו אינה אמיתית ומרבים עליו דרישות וחקירות, על אף שהוא גר צדק לכל דבר ועניין. התנהלות זו, הנוגדת את ההלכה והחוק, תביא בסופו של דבר לכך שמתגיירים בעל כורחם יפנו למסגרות נישואים אלטרנטיביות, שלא על פי ההלכה. גם בבתי הדין הרבניים, בשעה שבעל תעודת המרה ייראה על פניו כחשוד באי יהדות, זה יביא לעיוות דין הן הלכתי והן חוקי כלפי אנשים שהם גרי צדק אמיתיים".
"סיפורו של יוסי ממחיש כיצד בתי הדין הרבניים הפכו כל גיור לגיור על תנאי, וכל גר צדק לגוי פוטנציאלי", אומר הרב גלעד קריב, "העובדה שמדובר בבנו של הוגה דעות חשוב, אשר הציג את המשכיות הקיום היהודי כציווי מרכזי העולה מן השואה, רק מחדדת את הקביעה שבתי הדין הרבניים לא רק פוגעים במתגיירים, אלא גם בנשמת אפו של העם היהודי ובעתידו. העם היהודי, המתאושש אט-אט מאסון השואה, פשוט אינו יכול להרשות לעצמו בתי דין רבניים הלוקחים לעצמם חירות להדוף יהודים אל מחוץ לגבולות העם היהודי. סופם של בתי דין מסוג זה שייהדפו הם בעצמם אל מחוץ לגבולות המחנה".
בתגובה לכתבה מסרה הנהלת בתי הדין הרבניים כי "במהלך בדיקת הגירושים של מר פקנהיים הועלתה הסברה שהגיור שלו לא נעשה כהלכה. אולם מכיוון שבית הדין נדרש לנושא הגירושים בלבד, הוא לא קיבל כל הכרעה בנושא הגיור וגם לא קבע ששמו יועבר לרשימת פסולי החיתון".
נא להמתין לטעינת התגובות
