הנאומים האמיתיים של מנהיגינו
הכול על הנאומים האמיתיים של אולמרט, נתניהו ולבני. וגם: כמה הערות משמחות על הממשלה החדשה
תגידו אתם, איך אפשר לכתוב ב-1 באפריל (יום כתיבת המדור) משהו שיהיה אידיוטי יותר מהממשלה הכי שמנה ומיותרת במזרח התיכון? מה אפשר להגיד על מינוי כמו שר ללא תיק שיהיה אחראי לשירותים החשאיים מעבר לשם המינוי עצמו?
אגב, האם התיק הזה כולל את השירותים בדיזנגוף סנטר? הגיע הזמן שמישהו יעשה שם סדר.
מה עוד אפשר להגיד על השר שמחון?
בואו נתחיל עם סילבן, שעליו תמיד יש מה להגיד כדי להירגע מעט מהממשלה המפלצתית הזו.
הנה חמישה תיקים שהיו יכולים להציע לסילבן בזמן - ולגמור עניין:
1. השר לענייני למה סילבן שלום לא מקבל אף פעם הצעות טובות. מדובר במשרה מלאה לגמרי עם לא מעט נסיעות לחו"ל.
2. השר לענייני ראיונות בתקשורת של אשת השר סילבן שלום, ואם אפשר שהיא לא תתראיין עוד. מדובר בחצי משרה מסובכת, ויכול להיות שצריך עזרה מהשר הממונה על השירותים החשאיים.
3. השר לענייני עלבונות במזרח התיכון ומשנה לענייני
4. השר לענייני שאריות, שזה שר התק (מה שנשאר מתקשורת) שר הרוו (מה שנותר משר הרווחה) שר הלה (מה שנשאר משר הכלכלה) ושר המש, שזה מה שנשאר ממשרד המשפטים או ממשרד המישמיש, מה שיסכים מר סילבן לקבל עליו.
5. השר לענייני הגיע הזמן שסילבן שלום יבין את הרמז וילך הביתה. לא, סליחה, המדור מתנצל, אבל גם התיק הזה כבר נמסר למישהו אחר.
שמעתי השבוע בהתרגשות את נאומי ראש הממשלה היוצא, נאום הנכנס ונאום ראש האופוזיציה. אני רוצה ברשותכם להביא את הנוסח האמיתי של הנאומים, כלומר מה שהם באמת רצו להגיד, אבל לא היה להם נעים שתדעו מה הם באמת חושבים. הנה:
הנאום האמיתי של אולמרט:
אני הולך מכאן היום, מסתכל אחורה, ולא מבין איך פספסתי את זה. הייתי יכול להיות ראש ממשלה טוב כל כך! מה עבר לי בראש כשהסכמתי שעמיר פרץ יהיה שר ביטחון? למה האמנתי לרבע ממה שאהוד ברק מכר לי? ובעיקר למה לא הצלחתי להסתיר את כל הגנבות הקטנות שעשיתי לכאורה לפני שנהייתי ראש ממשלה? בשביל מה הייתי צריך לקחת את עליזה לחו"ל על חשבון יד ושם? מה היה לי רע לבד כמה ימים בניו יורק? והשאלה הכי גדולה - האם באמת הצלחתי לשכנע את העם שגלעד שליט חשוב מאוד? לי? האם הם קנו את זה?
הנה גם עכשיו אני מדבר על זה ומנסה לייצר לחלוחית בעין שמאל, אבל האם אני מצליח להעביר את המסר שכאילו אכפת לי?
על כל פנים, הייתי כאן שלוש שנים, הבאתי יופי של מלחמות, קברתי לא מעט חיילים, יכולתי יותר, אבל הפריעו אלה מווינוגרד, אני הולך לשנתיים, עורכי הדין היקרים שלי, שאתם תשלמו, יסדרו את כל השטויות האלה, ואני כבר חוזר, ואז אני מבטיח לשחרר את גלעד שליט. כן, גם לזה אני לא מתכוון, אבל אני נשמע אמין, נכון?
הנאום האמיתי של ראש הממשלה הנכנס:
ראשית, אני לא רוצה, אבל אני חייב בשביל הפרוטוקול להודות לאולמרט, שהיה ראש ממשלה נורא ואיום.
השאלה מבחינתי היא איך אצליח הפעם לא לחולל אסונות. זה לא פשוט כי אתם מכירים אותי ויודעים שאני מכה איומה בכל מישור אפשרי. נכון, אני מבריק יותר מכל האנשים שיושבים פה, אבל איכשהו אני לא מצליח ליישם את זה.
בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד לסילבן שהצליח השבוע להוכיח סופית שהוא מטומטם. תודה סילבן.
בנוגע לשטייניץ, אתם בטח מבינים שלא הייתה לי בררה והייתי חייב לתת משהו לחמור הנאמן הזה. מדובר באיש שיקפוץ בשבילי לתוך שרפה כדי להציל את שרה, אפילו שלא ביקשתי. אני שוב רוצה לאחל לראש הממשלה שיצליח להוכיח את חפותו, אפילו שמדובר בפושע מסוכן, אבל המעמד מחייב את זה.
אני רוצה להבטיח כאן לעם ישראל שאני הולך לבלות, כבר נעים לי מאוד, וכל השאר על הזין.
הנאום האמיתי של ציפי לבני, ראש האופוזיציה:
למה שארצה? אם הוא יצליח, מה יהיה אתי? למה שאני ארצה שאצליח? בשביל המדינה?
המדינה חשובה לי בדיוק כמו לשאר הנואמים לפניי, אז למה שאעמוד פה ואספר שאני רוצה שהוא יצליח?
אני רוצה שהממשלה הבאה תהיה כישלון ענקי כדי שיהיו מהר בחירות ואני אוכל סוף-סוף להיות ראש ממשלה.
אם כבר פוליטיקה אחרת, אז בואו נדבר אמת. אני לא סובלת את אולמרט, הלוואי שתוכח אשמתו כי הרי על זה הלכנו לבחירות, אני רוצה שביבי ייכשל או יידרס, וברק שניהם ביחד.
זהו, אני הולכת למדבר הפוליטי עם רוחמה אברהם ומופז, שזה לא פשוט, עצוב ומדכא. וגם לקחו לי את המרצדס.
הנאום האמיתי של כותב מדור זה:
שנים כתבתי נגד ביבי. האם אני רוצה, לטובת עם ישראל שהממשלה הזו תצליח? לא ממש. אני מזמן לא יודע מה זה טובת עם ישראל.
אני רואה עם שנמצא במשבר הכלכלי הגדול בתולדותיו, ומנגד מינויים של עשרות שרים מיותרים על חשבוננו. אני רואה שר חוץ שמטיף לגירוש ערבים שהולך לייצג אותי - אני לא רוצה שיצליח.
אני מקבל שר ביטחון שהרגע ביצע טבח איום בעזה, אין לי שום רצון שיצליח.
אני רואה מולי ראש ממשלה יהיר ואטום שמינה הרגע את לימור לבנת לשרת התרבות, שאין פחות תרבותי מזה, אין לי שום רצון שהוא יצליח.
הצלחה של הממשלה הזו לשיטתה הוא המשך הכיבוש, הגזענות, הבזבזנות והשחיתות. הצלחה של הממשלה הזו היא הישארותו של גלעד שליט בשבי עוד ימים ארוכים. הצלחה של הממשלה הזו היא התקפה קרובה על איראן, ואני מפחד גם מזה.
מה יהיה עם המדינה? מה שהיה הוא שיהיה. ולהתראות במקלט.
השבוע הושקה סדרה חדשה של אורלי וילנאי ושלי, שעניינה מחלת הסרטן. כמעט שנתיים עבדנו על הפרויקט הזה.
אתם, הצופים, כנראה אהבתם אותה כי היא מוקמה בראש טבלת הצפייה, אפילו יותר ממשדרי החדשות. לא הייתי מעולם בראש טבלת הרייטינג, ואני חייב לציין שבובליל השאיר פה המון לכלוך.
אתם אהבתם, אבל כמה מהביקורות שחטו אותנו. זכותם המלאה.
רק יש מבקרת אחת שהופכת להיות רשמית כוכבת המדור לתקופה הקרובה. מדובר באירוע ששמו גפי אמיר. סופרת כושלת, עיתונאית כושלת, שלאחרונה, לאחר שנכשלה בכל עבודה אחרת, נהייתה מבקרת טלוויזיה.
אז השבוע נולדה הפינה "כל מה שרצית לדעת על ג'יפה אמיר, שרצתה להיות אורלי קסטל בלום ונהייתה גפי אמיר".
מיטב היוצרים כבר הבטיחו להתארח כאן מדי שבוע כי אנחנו מסוגלים לקבל ביקורת, אבל נמאס לנו לשמוע אותה מאנשים ממורמרים שבאים ממקום של חוסר הצלחה מתמשך בכל דבר.
לימור לבנת לא תהיה שרת החינוך.
היא כן תהיה שרת התרבות, שזה גם לא תרבותי וגם קשה לי פיזית.
1. עכשיו, כשדודו מליץ הוא הזוכה של "האח הגדול", וביבי הוא ראש הממשלה, האם תרבות הכלום והריקנות ניצחה סופית?
2. הנה כמה הערות משמחות על הממשלה החדשה:
א. גדעון סער. המון תקווה יש במינוי הזה.
ב. גלעד ארדן. אותו כנ"ל. הוא היה צריך להיות שר התחבורה, אבל הוא מתאים מדי לתפקיד, אז נתנו את זה למישהו אחר.
ג. בוז'י הרצוג ממשיך להיות שר רווחה. משמח מאוד.
ד. מיקי איתן. תשואות לאיש הצנוע הזה שכבר ויתר על רכב, עוזרים ולשכה.
ה. זהו כרגע.
3. הפרסומת שמובטלים מבצעים אותה בקמפיין של "מחסני כמעט חינם" היא ההברקה הפרסומית הכי גדולה שהייתה כאן לאחרונה. אני אישית הולך לקנות שם השבוע.
4. אני לא יודע כמה מכם שמעו, אבל הכלב של מלך ירדן הוטס לישראל ונפטר כאן. אביגדור ליברמן לא השתתף בלוויה, אבל כן אמר שכל כלב ביג'י יומו.
5. אני רוצה לנחש שחבר הכנסת הטרי דניאל בן סימון, האיש שהתנגד לכניסה לממשלה והתלבט מיד אם להיות שר ומתמודד על ראשות סיעת העבודה בכנסת, הולך להיות חבר כנסת כושל ופתטי.
6. עצוב מאוד מה שקורה עם אסי דיין.
7. עברו 111 ימים מאז אמר כותב המדור הזה שהמלחמה היא טעות איומה של שני הצדדים לדורי דורות. לעולם לא נדע אם הוא צדק או לא.
פתרון לחידה: אין שר לעניינו של גלעד שליט. עם זאת, לאיש גם לא אכפת. שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
