חמץ כבר מכרתם?

רגע לפני שעוברים לקמח מצה – אתם מוזמנים למכור את שאריות החמץ דרכנו. nrg מעריב מזמין אתכם למכירת החמץ השנתית באמצעות האתר, בעזרת הרב דוד סתיו מ"צהר" שישמש שליח מצווה

nrg מעריב | 1/4/2009 17:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
nrg מעריב מזמין אתכם כבכל שנה למכור את החמץ, בסיועו של הרב דוד סתיו, חבר הנהלת ארגון רבני צהר.

המכירה חלה רק בתחומי הארץ, ומתבצעת דרך טופס שאתם ממלאים ומשיבים אלינו למייל. אנחנו נעביר את שטרי המכירה לרב סתיו, שישמש כשליח מצווה. מכירת החמץ תסתיים ביום שלישי (י"ג בניסן) בשעה 18:00 בערב.

לשליחת טופס מכירת החמץ לחצו כאן

מהו חמץ?

כל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, כוסמת, שעורה, שיבולת שועל, שיפון) שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה מעל שמונה עשרה דקות ללא לישה. גם המאכלים והמשקאות הנעשים ממינים אלה (בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, ופלים וכו') הם חמץ.

מה כולל איסור חמץ?

החמץ נאסר בכמה צורות: איסור אכילה, איסור ראיה, איסור בעצם המצאות ברשותו של האדם ואיסור הנאה (למשל להאכיל אותו בעלי חיים או חיות מחמד). כדי שלא ישהה אדם חמץ בפסח ברשותו - עליו למוכרו לגוי. אם עבר הפסח, והחמץ נותר ברשותו - נאסר החמץ באכילה ובהנאה אפילו לאחר הפסח. חמץ זה מוגדר כ"חמץ שעבר עליו הפסח".

מהו ביטול חמץ?

את החמץ אפשר לבטל ולהוציאו מרשותנו בשלוש דרכים:

 1. בביעורו מן העולם בשרפה, וזאת לאחר בדיקה יסודית בכל חלקי הבית.
2. בביטול בליבו והפקרתו מתוך גילוי רצון שאינו מעוניין עוד בחמץ.
 3. במכירתו לנוכרי.

אנו מקפידים לבטל את החמץ בכל שלוש הדרכים; כלומר: לנקות, לסלק ולשרוף את החמץ שאנו יודעים עליו. במקביל אנו מפקירים כל חמץ אחר שלא נתקלנו בו ושנמצא ברשותנו למרות שאיננו יודעים על כך.

מהי מכירת חמץ?

כיוון שהחמץ בפסח אסור באכילה ואסור להשאירו ברשות ישראל בפסח, הנהיגו חכמים, שיש למכור אותו לנוכרי ואז אף אם יראה חמץ בפסח קבעו חכמים שהאיסור הוא בראיית חמץ של ישראל ולא של גוי, או בלשון הגמרא: "שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של נוכרי ושל הפקר" (פסחים ה,י). לכן אדם, שברשותו מלאי חמץ, שביעורו גורם הפסד מרובה, או אם ברשותו תערובת חמץ, הוא יכול למכור את החמץ לנוכרי.

בארץ, הרבנות המקומית מוכרת

את החמץ לנוכרי לכל ימי הפסח. תוקפה של המכירה הזאת הוא משפטי לכל דבר: הנוכרי משלם עבור החמץ שהועבר אליו, ובמקביל מתחיב לשוב ולמוכרו בתום ימי הפסח לבעליו הקודמים. את המכירה עושה כל יהודי שיש ברשותו שיירי תערובת חמץ באמצעות חתימה על כתב הרשאה הנמצא בידי הרב המקומי ומציין את הכתובת ואת המקום שבו החמץ נמצא. כתב ההרשאה מסמיך את הרב להוציא את החמץ מרשותו ולמוכרו לנוכרי.

ההסבר באדיבות אתר צהר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים