משפט מסוכן: האם שכח בג"ץ את צביוננו?
ליברליזם "נאור" הוביל רבים משופטי בג"ץ להעדיף דמוקרטיה על ציונות. אם יחליטו נגד חוק האזרחות, מדובר בחיסול המדינה
והנה בשבוע שעבר, שעה שהתקשורת עוסקת בהרחבה בפרשת החייל החטוף גלעד שליט ופרשת הנשיא קצב, נדחק לקרן זווית דיון אותו קיים בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים בארבע עתירות, אשר קבלתן תהווה מימוש בפועל של התביעה למימוש "זכות השיבה". החדשות הרעות, מבחינת הציבור היהודי, הן כי קיימת אפשרות כי העתירות תתקבלנה. לא פחות.
ארבע העתירות אשר הוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה, המוקד להגנת הפרט וזהבה גלאון מבקשות לבטל תיקון לחוק האזרחות המגביל "איחוד משפחות" - לתוך מדינת ישראל - בין ערביי ישראל לבין פלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה ומספר מדינות אויב דוגמת איראן, סוריה ולבנון. תנועת "גדר לחיים", בראשות החתום מטה התייצבה לדיון בבג"ץ - לצד המדינה - בניסיון למנוע את קבלת העתירות.
חשוב להסביר כי המונח "איחוד משפחות" אינו מתייחס לאיחוד בני משפחה אשר נקרעו זה מזה ומבקשים לשוב ולהתאחד, אלא למצב שכיח בו ערבי/ה ישראלי/ת מבקרים בשטחים או במדינת אויב ומבקשים להתחתן עם תושב אותם אזורים, ולהביאם עימם לתוך מדינת ישראל (לעיתים קרובות ביחד עם בני משפחה נוספים).
"איחוד המשפחות" מבוצע כמעט תמיד לתוך מדינת ישראל וכמעט לעולם לא בכיוון ההפוך. לפיכך, אין זה מפתיע כי בדרך זו היגרו 130,000 פלסטינים מאז 1994 ועד 2003 לתוך מדינת ישראל וכבר השפיעו באופן דרמטי על האיזון הדמוגרפי העדין בין יהודים למוסלמים במדינה.
לאור זאת חוקקה הכנסת בשנת 2003 תיקון לחוק האזרחות המגביל את איחוד המשפחות וזאת בהתבסס על נימוקי ביטחון (בחמישית מהפיגועים המבוצעים על ידי ערביי ישראל מעורבים ערבים שהגיעו בדרך של איחוד משפחות לתוך ישראל). אולם, בלחץ בג"ץ שינתה הכנסת את הוראות החוק וצמצמה את ההגבלות כך שיחולו רק על גברים מתחת לגיל 35 ועל נשים מתחת לגיל 25.
במאמרו מה-19 במרס כתב במדור זה חגי אלעד כי חוק האזרחות הוא "חוק גזעני ופסול", שכן הוא מפלה את ערביי ישראל ביחס ליהודים בכך שהוא מונע מהם להתאחד (במדינת ישראל) עם אחיהם בשטחי יהודה שומרון ועזה, ובמדינות האויב.
יש להניח כי רוב מוחלט בציבור הישראלי סבור כי עמדתו של חגי אלעד הזויה ומנותקת לחלוטין מן המציאות, וכי אין לה כל סיכוי להתקבל בבג"ץ. אולם, למרבה התדהמה, עמדתו של אלעד היא העמדה המקובלת על חלק ניכר משופטי בג"ץ. ולראיה, בעתירה קודמת באותו עניין בדיוק הכריע בג"ץ בשנת 2006, ברוב דחוק של 6 מול 5 שופטים שלא לפסול את החוק. משמעות הדבר היא כי חמישה שופטים של בית המשפט העליון סברו כי חוק האזרחות הוא חוק גזעני ופסול, וכי אין למדינת ישראל כל סמכות להעדיף הגירה של יהודים לישראל על פני הגירה של ערבים.
עד כמה מסוכנת עמדת חלק ניכר משופטי בג"ץ יוכיחו הנתונים הבאים, המבוססים על מחקריו של פרופ' ארנון סופר, מבכירי הדמוגרפים של מדינת ישראל.
אם יבוטל חוק האזרחות ויתאפשר איחוד משפחות ללא הגבלה לתוך מדינת ישראל, ייכנסו
בתוך 40 שנה יתווספו כ- 1.5 מיליון פלסטינים בחסות החוק ושיעור הפלסטינים בקרב האוכלוסייה בישראל בגבולות 67 יעלה ל-41%. אם יחליטו שופטי בג"ץ לקבל את העתירות, ישיגו ערביי ישראל רוב בתוך מדינת ישראל של 51.5% בתוך 60 שנה בלבד. (יש הסבורים כי הדבר יתרחש מהר יותר, שכן ההתדרדרות הדמוגרפית תגרום לבריחת יהודים מישראל ולהפסקת העליה אליה).
משמעות נתונים אלו ברורה לכל אדם שעיניו בראשו. אם יסרב בג"ץ לדחות את העתירות וימשוך את ידיו מהתעסקות בנושא רגיש זה, ואם המדינה לא תתעשת ותמנע את "איחוד המשפחות" כליל (למעט מקרים הומניטריים) – מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה בעלת רוב ערבי בתוך שני דורות בלבד.
ואולם דומה כי חלק משופטי בג"ץ כלל אינם מבינים את חומרת הסכנה שבקבלת העתירות, שכן הם חיים ב"בועה" - בועת "הליברליזם האירופי הנאור", לפיו ערך השיוויון הוא ערך כמעט מוחלט ולפיו יש להעניק זכויות אדם מלאות, כמעט ללא הגבלה, גם למיעוטים בעלי שאיפות לאומיות המסכנות את מדינת האם.
ליברליזם "נאור" זה הוביל רבים משופטי בג"ץ להחליף את רעיון הציונות, המיושן והאנכרוניסטי לדידם, ברעיון חדש מבית מדרשו של הנשיא בדימוס אהרן ברק המכונה: "מדינת כל אזרחיה". אותם שופטים שכחו לחלוטין כי רבבות חיילים ואזרחים ישראלים קיפחו את חייהם במאבק להקמת מדינה יהודית במדינת ישראל, וכי מדינת ישראל נועדה להוות מקום מפלט לעם היהודי לאחר שואת יהודי אירופה, והם מוכנים כעת, באמצעות החלת עיקרון השיוויון האוניברסלי – לשנות את ציביונה של מדינת ישראל ולהופכה בתוך שני דורות בלבד למדינה בעלת רוב מוסלמי.
למי ששכח, כדאי לעיין שוב במסמך היסוד של מדינת ישראל – מגילת העצמאות. מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, דהיינו, קודם כל מדינה לעם היהודי ובכפוף לכך מדינה דמוקרטית. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המוגדרת במגילת העצמאות שלה כמדינה השייכת ללאום – דת, ולפיכך ניסיון להחיל את כללי המשפט הבינלאומי ולקבוע כי המדינה אינה רשאית "להפלות" בנושאי הגירת אוכלוסיה שאינה יהודית, מהווה לא רק חתירה חמורה תחת ביטחונה של האוכלוסיה היהודית בישראל, אלא הינה גם בבחינת ניתוח משפטי שגוי ומופרך מן היסוד.
העתירות המדוברות הן ללא ספק העתירות המסוכנות ביותר בתולדות המדינה. אם יתקבלו, יביא הדבר לחיסול הציונות ובהמשך להכחדת האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל.
הכותב הוא יו"ר תנועת "גדר לחיים", המנהלת מזה כשמונה שנים מאבק לשם הקמת גדר ההפרדה
נא להמתין לטעינת התגובות
