מים מתוקים: מה לאייל קיציס ולחיסכון במים?
שרית חדד, בר רפאלי, נינט וקיציס מצטרפים לקמפיין של רשות המים. העלות: 20 מיליון שקל, וכבר נשמעו טענות על בזבוז. לא עוצר בירוק, חלק ב'
- לא עוצר בירוק, חלק א': סרט מלחמה
- לא עוצר בירוק, חלק ב': טבע כשר
איל קיציס בקמפיין רשות המים צילום: רענן כהן
ברשות המים משוכנעים שקמפיין החיסכון הקודם היה הצלחה גדולה-על פי נתוני הרשות הוא חסך למשק המים כמאה מיליון קוב-אבל מוטי שרף, יועץ התקשורת שעומד מאחרי הניסיון לשכנע אותנו שחבל על כל טיפה, חושב שהקמפיין השנה הוא אגוז קשה יותר: "האנשים שנרתמו לחיסכון בעקבות הקמפיין הקודם היו כאלה שיותר קלים לשכנוע, שמראש היתה להם מודעות גבוהה. בחודשים הקרובים אנחנו צריכים להגיע לקהלים נוספים, לגרום לאנשים שעד היום היו רחוקים מזה להפוך לחסכני מים. בשביל זה אנחנו צריכים קמפיין מאוד פופולרי".
הרצון לייצר באזז גרם לשרף לצאת לציד סלבריטאים. ההיענות הרחבה מעידה על כך שבעיית המים הפכה לבון טון. אשתקד הרשו לעצמם כמה כוכבני צמרת לנפנף את שרף כששמעו שהם מתבקשים לדגמן חיסכון במים. זה היה קטן עליהם. עכשיו המים הם כבר נושא לאומי, שלא בושה לעמוד בחזיתו.
הקמפיין יעלה 20 מיליון שקל, וכבר נשמעו טענות על בזבוז. יש בטענות האלה יותר משמץ דמגוגיה. קוב המים הזול ביותר הוא קוב שחוסכים. אם ב-20 מיליון שקל אפשר לחסוך מאה מיליון קוב-זו השקעה מצוינת. מאה מיליון קוב זו הכמות שמייצר מתקן התפלה גדול במשך שנה שלמה, ותשדירים בטלוויזיה, בניגוד למתקן התפלה, לא מייצרים זיהום אוויר בכמויות אדירות ולא צובעים את הים באדום.
רוב הסלבריטאים יופיעו כמעט בהתנדבות, ובכל זאת יש מקום לתהות אם אין מנוס מהשתלטות תרבות הפרצופים המוכרים גם על התחום הזה. מה לנינט ולמים? למה שאקבל ממנה עצות לחיסכון? למה לא לתת קרדיט לאינטליגנציה של הציבור ולהקדיש את התשדירים לטיפים ומידע? לא מוכרחים לגייס פרצופים אפורים מהאקדמיה, אפשר להסתפק באנשי תקשורת שמזוהים עם תכנים מעמיקים יותר. מה רע באילנה דיין, או בלונדון וקירשנבאום?
שריד חדד בצילומי התשדיר של רשות המים צילום: רענן כהן
שרף מודה שהוא חשב על הכיוון הזה, אבל "כל הבדיקות שעשינו הראו שאם אנחנו רוצים להגיע לכולם, לילדים ולנוער, אנחנו צריכים סלבס. גם בחו"ל דמויות כמו בונו ובראד פיט מובילות קמפיינים".
המסרים של הקמפיין יהיו פשוטים, שלא לומר פשטניים: הם יתמקדו במצבה העגום של הכינרת, הסמל המובהק למצוקת המים הישראלית. על אקוויפר
החוף וההר, גופים מסתוריים שאי אפשר לנסוע אליהם לסוף שבוע, לא תשמעו בתשדירים. הגשמים העזים של פברואר הקהו מעט את תחושת החירום בציבור, אומר שרף ("יש יומיים גשם, ואנשים אומרים לי 'אני קצת יותר רגוע עכשיו'"), אבל אחרי חמסין או שניים כולם ישכחו שהיה פה חורף ויתפנו לחסוך מים לקראת קיץ חם, ארוך ובכלל לא מגניב.
נא להמתין לטעינת התגובות
