סרט מלחמה: האחים עופר נגד מיקי רוזנטל
ההחלטה של משפחת עופר להפיק סרט תשובה ל"שיטת השקשוקה" היא ניסיון בעייתי לשנות את כללי המשחק. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': מים מתוקים
- לא עוצר בירוק, חלק ג': טבע כשר

לפני מספר חודשים הגיע אדם לכמה מערכות תקשורת כדי להציע את מרכולתו המצולמת: תמונות המתעדות את מיקי רוזנטל-שאז הגיש פינה על תאונות דרכים בחדשות 10, שבמסגרתה לכד נהגים סוררים-מבצע לכאורה עבירות תנועה. האיש טען שהוא פועל מטעם עצמו, ללא קשר למשפחת עופר, והציע לחשוף את ערוותו של רוזנטל: מצד אחד מטיף לזהירות בדרכים, מצד שני משתולל בכבישים.
הערוצים השונים סירבו לשדר את הסרטים. לא בגלל שכיסו על ישבנו של קולגה, אלא משום שהחומרים היו קלושים: ראו שם את רוזנטל חוצה נתיב בלי לאותת, או משהו כזה. למען הסר ספק, לא ידוע על קשר כלשהו בין האיש שהשחית את זמנו במעקב אחרי רוזנטל למשפחת עופר. בני המשפחה, מצדם, עסוקים בהכנות לקראת שידור סרטו של רוזנטל בערוץ 1, הערוץ היחיד שהסכים (בכפוף לכמה שינויים) להעניק לו זמן מסך. המשפחה, דווח השבוע, שוקדת על הפקת סרט נגדי, שנציגיה מקווים שישודר בעקבות "שיטת השקשוקה".
תוכנו של הסרט שמור בינתיים בסוד. רונן צור, יועץ התקשורת של משפחת עופר, הסכים השבוע לומר לי רק ש"כרגע הסרט נמצא תחת חיסיון מסוים", וש "הכוונה היא שהוא ישודר אחרי 'שיטת השקשוקה'".
בכירים בערוץ 1 מבהירים שעדיין לא הושגה הסכמה על שידור סרט-נגד-סרט. ההחלטה, הם אומרים, תתקבל בקרוב. ובדיוק בנקודת הזמן הזו חשוב לומר: שידורו של סרט כזה יהיה מעשה אנטי עיתונאי מובהק, הנפת דגל אתי לבן של הערוץ הציבורי, דווקא בערב שאמור להיות הפגנת הכוח והעצמאות העיתונאית שלו.
קברניטי ערוץ 1 צריכים לבדוק בשבע עיניים את "שיטת השקשוקה": אם הם סבורים שהוא עומד בקריטריונים עיתונאיים, שהוא מנומק דיו ויעמוד בתביעה משפטית אפשרית-שישדרו אותו; אם לא-שלא ישדרו, ובלבד שימציאו לציבור נימוק משכנע.
אבל ברגע שהחליטו לשדר, המשמעות היא שהם רואים בסרט יצירה עיתונאית ראויה, והתגובה על מסמך עיתונאי צריכה לבוא באחד משלושה אופנים: תגובה בגוף הסרט (בני משפחת עופר דחו את פניותיו של רוזנטל), תגובה כתובה שתופיע על המסך או-החלופה הראויה ביותר-דיון שייערך באולפן בסיום ההקרנה שבו יפרוש נציג המשפחה את השגותיו על הסרט. זה ראוי, זה הוגן, ואם נציג המשפחה יתעמת עם רוזנטל, זה אפילו יהיה מעניין.
להקרין סרט-מטעם על תקן תגובה, זה כבר לא חלק מההליך העיתונאי המקובל. זוהי פרסומת, ופרסומות יש בערוצים המסחריים-ובתשלום.
מה שרע הוא שבשנים האחרונות רווח יותר ויותר השימוש השגוי במונח "איזון": בעיתונות אין צורך באיזון - יש צורך בהגינות. תפקידו של ערוץ 1 לוודא שסרטו של רוזנטל הגון, ולהעניק בסיומו אפשרות נדיבה והגונה לתגובה של המשפחה המבוקרת. אבל אין ולא יכולה להיות סימטריה בין עיתונאי לתאגיד. הוא לא יכול לייצר אשלג ובנזין, והם לא יכולים להפיק סרט תעודה עיתונאי. וכל אחד צריך להמשיך לעשות את מה שהוא טוב בו.