יום העגונה - חתומים באהבה

הגיע הזמן שגם אנחנו בישראל נחתום על הסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט, בדיוק כפי שנהוג בחו"ל. עד שגלגלי ההלכה יתחילו לנוע לכיוון פתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט, לכבוד יום העגונה הבין לאומי מציעה רחל לבמור פתרון חברתי לסוגיה

רחל לבמור | 9/3/2009 9:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אפשר לפרש את המפגש בין יום האישה הבינלאומי - הנופל בתאריך הלועזי 8 לחודש מרץ - לבין יום העגונה הבינלאומי - הנופל למחרתו בתענית אסתר י"ג אדר, בצורה של סמיכות פרשיות. ניתן לדרוש דרשה יפה שציון היום השני הוא תולדה של ציון היום הראשון; שלולא ההתעוררות לזכויות הנשים בחברה הכללית לא היינו חשים את בעיית העגונות ומסורבות הגט שאינן יכולות להשתחרר מנישואין בלתי רצויים. אכן, אין זה מן הנמנע שיש בפרשנות זו מן האמת. אבל זה אינו עיקר הדברים ובוודאי לא הסיבתיות היהודית העמוקה להתעוררות נושא בעיית העגונות ופתרונותיה השונים.
הפגנה בעד מסורבות גט.
הפגנה בעד מסורבות גט. צילום: מתיר אסורות


שתי פנים להתעוררות המודעות לבעיה זו וציונהּ על ידי "יום בינלאומי" - האחת מעשית והשניה הלכתית-השקפתית. מבלי להיכנס לפולמוס המספרים, ברור שישנה תופעה של סירוב-גט. ברור שמסורבות הגט עצמן נמצאות במלכודת בלתי-אנושית. ברור שבעיה זו קיימת ברחבי העולם היהודי. יותר מדי מאתנו מכירים אישה זו או אחרת שהיא מסורבת גט בכדי להתייחס לבעיה זו כתופעה שולית. ולא זו בלבד, אלא מספרי האמהות הדואגות לעתיד בנותיהן עולה והמתח גובר. אי אפשר להתעלם מבעיית סירוב הגט שהיא חלק מהחיים סביבנו.

ברם, הפן החשוב ביותר מבחינת החברה היהודית היא הפן ההשקפתי-הלכתי. השורש של ציון יום העגונה הבינלאומי וחובת היום למנוע התפשטות הבעיה הוא כבוד הבריות. היהדות עצמה אינה יכולה לסבול עינוי אדם כלשהו. מראשית העולם נודענו שכל אדם נברא בצלם אלוקים. מן התורה עצמה התחנכנו והצטווינו שלא לדכא אף אדם - אפילו אם הוא שונה מאתנו. חכמינו השכילו לעבוד יחד עם חוקים מוחלטים בכדי להסיר את עינוייה של האשה העגונה "משום עיגונא אקילו בה רבנן" (תלמוד בבלי יבמות פח ע"א).

שתי נקודות מנחות אותנו בהתייחסותנו למעמד האישי של האישה היהודית היום: התא המשפחתי היהודי הבריא הוא אינטרס של כלל החברה היהודית - שהרי החברה עצמה בנויה על יסודות התא המשפחתי. לא יתכן שאישה לא תוכל לתקן את חיי המשפחה הפרטיים של עצמה כשהיא מרגישה שתא זה אינו בריא. אם אישה אינה זוכה להתייחסות בסיסית של כבוד הבריות בתוך המשפחה פנימה וכן אינה זוכה להתייחסות של כבוד הבריות מהחברה כולה בכך שמונעים ממנה לתקן את המצב המשפחתי - אזי זאת צרה של החברה כולה. כל אישה יהודיה ראויה לשלוט על המעמד האישי שלה ולזכות להקים תא משפחתי בריא. נקודה זו מתומצתת בברכה השגורה בפינו עבור זוגות נישאים: שתזכו לבנות בית נאמן בישראל.
הגיע הזמן לחינוך כלל חברתי

לשם כך, ברור שהבעיה של עיגון וסירוב גט חייבת להיפתר באמצעות ההלכה. יתר על כן, זה טבוע בתוך ההלכה לפתור בעיה כזאת. עקרון כבוד הבריות דורש פתרון מההלכה עצמה. אולם, ידוע שגלגלי השתלשלות ההלכה נעים באיטיות ובמידתיות. לכן חייבים להתחיל מנקודה סבירה - ומה יותר סביר מחינוך כלל חברתי לחתימה על הסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט? הרי זה נהוג ומומלץ כבר כמה עשורים על ידי רבנים בחו"ל. הגיע הזמן שגם אנחנו בישראל נעלה על דרך התיקון וננהג בכבוד לזולתנו.

יותר ויותר אנשים וארגונים מבינים את הצורך החברתי-הלכתי למנוע מקרים של סירוב גט. ארגונים מסוגים שונים בחרו לשים את הקריאה לחתימה על הסכמי קדם נישואין למניעת עגינות בראש מעייניהם: קואליציית עיקר המורכבת מעשרים ושמונה ארגונים שונים יצאה השנה במסע שכולו מוקדש לשכנוע זוגות מתחתנים לחתום מתוך אהבה; מרכז אקדמי באונ' בר אילן - מרכז רקמן, בשיתוף "מרכז צדק לנשים", הוציא חוברת הכוללת הצעות שונות להסכמים;

ארגון רבני-מועצת רבני 'ישראל הצעיר' בישראל - במשך שנים מעודד זוגות ורבנים לחתום ולהחתים על ההסכם לכבוד הדדי. כלל הציבור מתחיל להבין ולהצטרף לתיקון החברתי הנדרש הזה.

חלק עקרוני מהפעולה האקטיבית המצווה עלינו הנקראת כבוד הבריות היא דאגה לרווחת כל אדם באשר הוא. חלק נוסף הוא כיבוד דעותיו ורגשותיו של כל אדם באשר הוא שם. לא בכדי ציינתי שזו פעולה של קום ועשה. אף אחד מאתנו לא יכול להרשות לעצמו להיתפס בגישה של "שב ואל תעשה" - אחרים יעשו אבל לא אני. לפעמים נושא זה נראה כבעיה רחוקה, בעיה של החברה, בעיה של הארגונים החברתיים - אל תדמו בנפשותיכם להמלט בתיכם מכל היהודים!! כל משפחה בישראל עלולה למצוא את עצמה במצב קשה כזו מעבר לכל מה שאי פעם דמיינה. כל יהודי חייב לנקוט עמדה שלא כן ייעשה במקומינו. על כל יהודי לנקוט פעולה קטנה ופשוטה - להקדים תרופה למכה. תחתמו ותחתימו על הסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט! ביחד נדאג לכבוד הבריות בבית פנימה.

רבנית רחל לבמור היא רכזת לענייני עגון וסירוב גט במועצת רבני ישראל הצעיר והסוכנות היהודית.­מאמר זה מופיע כחלק מפעילות קואליציית עיקר לקידום הסכמי קדם נישואין למניעת עגינות

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים