תפסיקו ליילל, תתחילו לתבוע
במקום לכתוב תגובה ליאיר לפיד או להחתים עצומות סרק נגד אלעזר שטרן, בחר חננאל דיין בתביעת דיבה. הוא לא המציא את השיטה, אבל ככל הנראה, היא יותר מוצלחת מסתם קיטורים
יאיר לפיד בבית המשפט. צילום: אופיר דוד
אחרי הלחיצה שהתנדפה יאיר לפיד פרסם ב"7 ימים" מאמר שכלל את כינויי הגנאי הבאים: "חננאל המשתולל", "חננאל המקלל", "חננאל המתנפל", "חננאל המטרלל" ו"חננאל המחלחל".
לדיין היו שתי אפשרויות - לקטר באוזני החברים והמשפחה כמה התקשורת שמאלנית, או לכתוב ללפיד ולמערכת "ידיעות אחרונות" מכתב הכולל ביטויי גנאי דוגמת יאיר המדביר, יאיר הלא בגיר ויאיר עם הראש בקיר. במקום זה בחר דיין באופציה שלישית – תביעת דיבה. העיתונאי לפיד שלא שמע כנראה על המושג "חיסיון מקורות", הגיש לבית המשפט מסמכים צבאיים לגבי התנהגותו של דיין בצבא ואף הודה שהוא קיבל אותם מראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן. גם חשף מקור, וגם סידר לדיין מענק נאה על חשבון המדינה.
דיין הגיש בתגובה תביעה אזרחית נגד האלוף שטרן בגין ההדלפה של מסמכים צבאיים. שטרן הבין
שבקרב הזה הוא עומד להפסיד ובעקבות הסכם פשרה הוחלט שהמדינה תשלם לדיין פיצוי של 31.5 אלף שקל. בנוסף נקבע כאמור כי יאיר לפיד וידיעות אחרונות ישלמו לדיין פיצוי של 12 אלף שקל בגין המאמר ההוא.
רצוי לדעת שדיין לא המציא את השיטה. איתמר בן גביר הגיש בשנים האחרונות תביעות דומות נגד מבחר כלי תקשורת ואנשי ציבור. מאמנון דנקנר הוא אמנם קיבל פיצוי של שקל אחד בלבד לאחר שהלה כינה אותו "נאצי", אבל המשטרה שילמה 2,500 שקל לאחר שעיכבה את בן גביר שש שעות ודרשה שיחתום על צו המורה לו להתרחק מאשקלון. בנוסף, ברי חמיש נאלץ לשלם פיצוי של 36 אלף שקל לאחר שכינה את בן גביר "סוכן שב"כ פרובוקטור או סתם אידיוט" (חמיש לא הצליח להוכיח שבן גביר סוכן שב"כ, לגבי החלק השני, בית המשפט לא דן).
אחים יקרים, המסקנה ברורה. תפסיקו ליילל ותתחילו לתבוע. קודם לכן צריך כמובן להכיר ולהבין את הקו הדק שמפריד בין הבעת דעה לגיטימית לבין הוצאת לשון הרע (שיעורים בתקשורת בישיבות הסדר ובאולפנות, יכולים להיות אופציה לא רעה בכלל). לאחר שהנושא יופנם, יגיע תור התביעות שללא ספק לא יהפוך את אנשי הימין לאהובים יותר, אבל יסייע ביצירה של איזון מסוים.
נא להמתין לטעינת התגובות
