מצפה עירון: מתיישבים, לא פיראטים

התיישבות, ניצול ראוי של פוטנציאל, שיתוף פעולה, חלוציות, ערכים. זה הסיפור של מצפה עירון. תשובה לאביב לביא

עוזי קרן | 2/3/2009 9:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בניגוד לשופטי בית המשפט העליון (בג"ץ 2147/06), שהציגו בבהירות רבה את טיעוני ה"בעד" וה"נגד" בנוגע לאזרוחו של היישוב מצפה אילן בנקודת נח"ל עירון, הביא אביב לביא ("גירוש השממה במצפה עירון", 22.2) בפני קוראיו רק את צדו האחד של הדיון, תוך התעלמות מהטיעונים שעלו בדיון בבג"ץ בסוגיה סבוכה זו. ראוי לציין כי לבסוף דחה בית המשפט את העתירה הזו.
שטח היישוב מצפה עירון
שטח היישוב מצפה עירון צילום: החברה להגנת הטבע


כדי שהקוראים יוכלו להתרשם באמת ממורכבות הנושא ומהנימוקים השונים, אבקש להציג בפניהם
את ה"חלק החסר" במאמרו של אביב לביא:

א. העובדה כי היועץ המשפטי לממשלה הגדיר מחדש, בדצמבר 2004, את הכללים להקמת יישובים חדשים נכונה היא. אך נכונה היא גם העובדה אשר לא הובאה בפני הקוראים, כי כבר בשנת 2002, במקביל למועד בו הוקמה היאחזות הנח"ל בעירון, התחיל "הגרעין ההתיישבותי לעירון" בהתארגנות לקראת המעבר ליישוב החדש.

המשפחות ערכו את ההכנות הדרושות, שכללו בין היתר את מכירות דירותיהם והחלו את תהליך הגיבוש לקראת המועד בו יאוזרח היישוב, כפי שהיה מקובל בעת ההיא. היועץ המשפטי לממשלה, אשר ידע עובדות אלו, נתן את אישורו לשהיית הגרעין האזרחי 12 חודשים נוספים במקום.

ב. אישור זה נועד גם לאפשר לרשויות המדינה לפעול על פי ההנחיות החדשות של היועץ המשפטי. איתור המקום חייב הסכמה של הגורמים השונים העוסקים בנושאי ההתיישבות וכך גם היה בפועל. המקום החדש ממזרח ליישוב חריש הוסכם גם על הגרעין.

במקביל, עם פתיחת כביש 6, הממונה מטעם משרד הפנים על פיתוח היישוב, השר לשעבר נסים דהאן, זיהה את הפוטנציאל הטמון בעובדה כי המרחק מירושלים או בני ברק לחריש "התקצר" מאוד וטען, בתמיכתם המלאה של נציגי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, שהקמת יישוב זה בשכנות לבתי התושבים החרדים תמנע בעתיד את פיתוחה של חריש החרדית לכיוון מזרח.

ג. במצב החדש שנוצר נדרשה הממשלה להכריע בהתאם להתפתחויות והיא עשתה זאת באופן המיטבי ולאחר בחינת כל השיקולים הנוגעים לנושא. הממשלה ביקשה שלא לפגוע בקבוצת צעירים שיצאה לדרך ההגשמה החלוצית מחד גיסא, ועל כן בהחלטה ביקשה יותר מכל לעודד קבוצות צעירים המוכנות לוותר על הנוחות של הכרך הגדול ומבקשות להציב לעצמם אתגרים התיישבותיים.

מאידך

גיסא ביקשה הממשלה שלא להחמיץ את ההזדמנות לפיתוח היישוב חריש - יישוב שטרם התפתח על אף שעלה על הקרקע באזור קשה זה לפני למעלה מ-20 שנה.

בהתבסס על שיקולים אלה החליטה הממשלה, בתמיכתם של גופי התכנון, לחזור לחלופה הראשונה ולהתיר את הקמתו של "מצפה אילן" במקומו הנוכחי.

באשר לאמירה המרכזית המובאת במאמר של אביב לביא, שלפיה "מתברר שגם ב-2009 מסתובבים במסדרונות הממשל אנשים שעבורם תקופת חומה ומגדל מעולם לא הסתיימה", אציין כי אינני מתבייש בתואר זה ואף רואה בו מחמאה גדולה.

טוב היו עושים פקידי הממשל של ימינו אילו היו לומדים, ולו במעט, מהחלוצים של שנות הארבעים, כיצד לשלב ידיים בעתות חירום ולפעול יחד כגוף אחד להגשמת משימות לאומיות. 

תא"ל (מיל') עוזי קרן הוא יועץ ראש הממשלה להתיישבות

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים