גירוש השממה במצפה עירון
החלטת בג"ץ לפיה הישוב יאוזרח מוכיחה שב-2009 עוד מסתובבים כאן פקידי ממשל שעבורם תקופת חומה ומגדל מעולם לא הסתיימה

הסיפור של מצפה עירון הוא עוד דוגמה לפיצול האישיות של מדינת ישראל על מוסדות התכנון שלה. מדינה שמצהירה על מדיניות תכנונית מסוימת ובשטח מבצעת את היפוכה המוחלט ושמחוקקת חוקים רק כדי להפר אותם. בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) נקבעו עקרונות סביבתיים מרשימים: לא עוד הקמת יישובים חדשים, על התשתיות, הזיהום והפגיעה הסביבתית הכרוכים בהם. מעכשיו מתרכזים בגושי האוכלוסייה הקיימים ושומרים על השטחים הפתוחים-פתוחים. רק שמאז שהממשלה אישרה את התוכנית, היא לא מפסיקה לחתור תחתיה.
מצפה עירון הוקם כהיאחזות נח"ל לפני כשש שנים, לא רחוק מקציר ומחריש הוותיקים יותר. בהמשך התיישבו במקום משפחות אזרחיות. היועץ המשפטי לממשלה לא אהב את הנוהל הפיראטי שהפך לדרך חיים בישראל-קודם מתיישבים ואחר כך מתחילים להסדיר את ההיבטים התכנוניים-אך העניק למתיישבים ארכה. הם ניצלו אותה כדי לפלס את דרכם במוסדות התכנון, תוך שהם מקבלים תמיכה ממשרדי הממשלה השונים. בין הנימוקים המופרכים שהועלו בעד היישוב היה גם ערכו הביטחוני. ב-2009, מתברר, מסתובבים במסדרונות הממשל אנשים שעבורם תקופת חומה ומגדל מעולם לא הסתיימה.
אבל למה שאכביר מילים אם אפשר להעביר את זכות הדיבור לכבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין: "עתירה זו מגלה התנהלות בלתי תקינה, לא עקבית ולא מתואמת של הגורמים הממשלתיים המעורבים בעניין (משרד הביטחון, מינהל מקרקעי ישראל ויועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות). . . מוטב היה מלכתחילה להימנע מלנקוט פעולות בעלות משמעות רבה הנעשות בניגוד לדין".
ומוסיפה השופטת עדנה ארבל: "אין עוד מקום להתיישבות עצמאית ללא קבלת אישורי הגורמים
לאחרונה פרסמה החברה להגנת הטבע דוח המציג את השטחים הפתוחים הנמצאים בסכנה בישראל, 81 מוקדי איום מדן ועד אילת. איום אחד כבר מומש, נשארו עוד שמונים.