החרדים: לא רוצים קצבאות, רוצים דירות
לתושבי בני ברק, שחיים 15 אנשים בדירה קטנה וצפופה, ברור על מה המפלגות שלהם צריכות להתעקש: לא על כסף כי אם על מיטה לכל ילד
הם לא שמחים למרות כשבנימין נתניהו חזר לשלטון, והם פתאום מכונים שותפים טבעיים בממשלה, ואף על פי שפייגה וייס-כפי שכינה אחד מהם את ציפי לבני והסביר, "פייגה זה ציפור, וייס זה לבן"-הפסידה.
ביקור ברחוב וחצי בעיר התורה והחסידות הבהיר למה. זו לא רק העובדה שחניות הבתים הפכו לדירות קטנטנות מחולטרות בהן מתגוררים זוגות צעירים. כל כך קטנות שביקור באחת מהן מעלה את הנוסחה: 17 מטר מרובע, חדר אחד, מקלחון ושי?רותים צפופים, כיור, מיטה זוגית, מקרר בגובה 90 סנטימטר.
בלי גז, בלי מטבח, אבל עם ספריית ספרי קודש ענקית ועמוסה. עד כדי כך הדירות קטנות, שהחרדים צוחקים שלעתים הבעל צריך לומר לאשתו: "את יכולה לצאת רגע מהחדר כדי שאני אוכל לפתוח את הארון?". הצצה לבתי ההורים מעלה שבדירות הדור הקודם המצב בלתי נתפס אפילו עוד יותר.
"שלום, ברוכים הבאים לארמוננו", פותחת בעלת הבית את דלת הדירה שבה חדר שינה אחד ו-11 ילדים. הקטן שבהם בן שנתיים וחצי, הגדול בן 23. " נשוי, ברוך השם". בדירת השכנים אפשר היה לראות מיטה בסלון, שנפתחת לשתי מיטות, ולשמוע מהאב את ההסבר: "פה ישנים ארבעה ילדים. אחד לפה, אחד לפה, אחד לפה, אחד לפה".
דירתה קטנה עוד יותר, 52 מטר בלבד. אבל היא מדגישה: "חשוב לי שלכל ילד תהיה מיטה שלו. לא שני ילדים במיטה אחת, לא שלושה ילדים בשתי מיטות. וגם שלכל ילד יש מגירה ומדף משלו". על יותר מזה אין מקום לחלום.
איפה נכנסות 11 מיטות? בסלון אין ספה, אלא מיטה משולשת, כזו שנפתחת בלילה לשלוש, מאחוריה מסתתרת מיטה מתקפלת נוספת, במרפסת שנסגרה עוד מיטה משולשת, לול ומיטה מתקפלת, ובמסדרון, בין המטבח לשירותים, עוד מיטה משולשת.
בסמיכות מתגורר רב ששמו הולך לפניו, 13 ילדים. צפיפות בלתי אפשרית למתבונן מהצד. "בשבת חלק מהבנות אוכלות עם צלחות על הברכיים". ואיפה הוא לומד תורה ומכין
שלא יהיו אי הבנות, אין להם טענות על תנאי חייהם. "זה לא שאנחנו נקרא לזה אוי ואבוי. אנחנו חיים בשמחה. טוב לנו", אומר הרב, ורק לאחר מאמצים מוכן להודות: "טוב, האמת היא שקצת צפוף". זה הרבה יותר מהשכנה שמתעקשת שהחיים מושלמים והילדות מזמינות חברות ואפילו עשו בבית קייטנה לילדי השכונה. הבעיה שלהם היא מה יעשו עם הילדים שלא מסוגלים להשיג אפילו דירה קטנה כשל הוריהם.
לדברי לייזר יוטקובסקי מוועד הדיור החרדי, כבר ארבע שנים לא שווקו דירות לציבור החרדי. בכל שנה נישאים 5,000 זוגות צעירים מהמגזר ואין להם איפה לגור. בגלל גודל הביקוש מחירי הדירות לקנייה או אפילו להשכרה גבוהים הרבה מעבר ליכולתו של החרדי הממוצע. במיוחד כשמביאים בחשבון את העובדה שאצל החרדים מקובל כי ההורים דואגים לדירות לילדיהם לאחר חתונתם.
זה הסוד הגדול שאיש לא הצליח לפענח: איך החרדים מצליחים לקנות דירות לילדיהם. היא מורה שמרוויחה, נגיד, 4,000 שקל בחודש ובעלה אברך בכולל פוניבז', שמביא הביתה מלגה של 1,500 שקל , שמורכבת מ-720 שקל שהמדינה נותנת ועוד תוספת של 800 שקל מתרומות של נדיבים יהודים מחוץ לארץ.
לאחרונה, לא מעטים מהם הפסיקו לתרום על רקע המשבר הכלכלי העולמי ורבים האברכים שזה שלושה-ארבעה חודשים לא קיבלו כסף. לילד שהתחתן קנו ההורים דירה בקריית ספר ב-650 אלף שקל.
הם הסתדרו כי כמקובל מקדמת דנא בציבור החרדי, הורי הכלה משלמים יותר עבור חתן מוצלח שלומד תורה בהתמדה, אבל עוד מעט יגיע תור הבנות, וכדי לזכות בחתנים ראויים הם יצטרכו להוציא הון עתק.
הבעיה הזו חוצה מגזרים. גם החרדים הש"סניקים באותה צרה כלכלית שהוליד האידאל הכמעט אוטופי של יצירת חברה אנושית שבמרכז חייה העיסוק האינטלקטואלי וחוויית לימוד התורה ורק התורה.
גם חרדים עובדים מתקשים לעמוד במעמסה. גורם בש"ס ביכה השבוע את העובדה הזו, ולאחר אלף אזהרות השבעות וקונמות ששמו לא ייחשף, אמר: "מאז שאימצנו את הנורמות הפסולות של חרדים אשכנזים, וביניהן שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו לא להתפרנס מיגיע כפיהם, אנחנו נדרשים לתת להם חצי דירה וההורים הפכו משועבדים.
"גם לא ניתן לילדים מקצוע וגם לא ניתן להם בית? אם תיתן להם את האפשרות להתפרנס יוכלו לקנות בתים לאט לאט, כמו כל השאר, הדור שלנו כולו משובש מאז שנמשכנו אחרי שיבושי האשכנזים. זה פשע מאורגן".
בשנים האחרונות, ובעיקר בקמפיין הבחירות, החרדים לא הפסיקו לדבר על קצבאות הילדים. פתאום, אחרי הבחירות, החרדים הפסיקו לדבר על קצבאות הילדים והתחילו לדבר על פתרון בעיית הדיור. האדמו"ר מבעלז מיהר לכנס את כל חברי הכנסת של יהדות התורה כדי להבהיר כי עליהם למצוא פתרון לבעיה הזו.
אט אט הולכים ומתרבים הקולות בציבור החרדי שטוענים שעדיף לוותר על המאבק על העלאת הקצבאות ולקבל פתרון דיור. מטעמים טקטיים של אמנות ניהול המשא והמתן, הם לא מדברים כך עם התקשורת החילונית. אבל בינם לבין עצמם הדברים נאמרים כמעט בפירוש.
"פתרון בעיית הדיור של הציבור החרדי בישראל חשוב ומועיל יותר מהקצבאות", אמר השבוע במפורש הרב מיכה רוטשילד מבכירי ועד הדיור החרדי. איש הכספים החרדי יהושע פולק הציע פתרון משלו בריאיון לתחנת הרדיו החרדית "קול חי". על פי פולק, כשמדינת ישראל צריכה להוסיף מיליארד שקל הוצאה שנתית קבועה, זו בעיה תקציבית.
יש בעיית דיור לזוגות צעירים, לכולם, דתיים וחילוניים. אם מדינת ישראל תגיד: את מיליארד השקלים האלה נשקיע בדיור לכל הזוגות הצעירים, באמצעות הוזלת קרקעות, הורדת מסים עקיפים, הרווח של האוצר יהיה שהוא לא יצטרך להוציא כסף, אלא לוותר על הכנסה.
בנוסף, הבנייה המואצת תניע את גלגלי המשק בתקופה של מיתון. לא ברור מה הסתיר פולק כשאמר: "אני לא רוצה להרחיב בזה, כי שומעים". ההנחה בציבור החרדי היא כי דיור במקומות לא אטרקטיביים לציבור החילוני, "חורים" בלשונם, יוכל להוזיל את הדירות לחרדים. אם כי פולק הקפיד להדגיש- "אני מדבר איתך על 'חורים' טובים".
הרב רוטשילד אומר שאפילו את זה הוא לא מבקש: "אנחנו מבקשים שמדינת ישראל תתכנן לשווק 50 אלף דירות, אנחנו נשלם על זה. לא רוצים שום מתנה". המטרה סומנה גם על ידי חבר הכנסת החדש והצבעוני של יהדות התורה מטעמה של חסידות ויז'ניץ, מנחם לייזר מוזס.
בריאיון לתחנת הרדיו הטלפונית "הקול החרדי" הבהיר כי לדעתו עדיף פתרון בעיית הדיור "במקום קצבאות הילדים שהולך גם לבני דודים", שזה בעצם מה שחושבים רוב העוסקים במלאכה. הוא סיפר: "הייתי השבוע בבית שמש, בקומה מינוס שלוש, שמונה מחסנים הפכו אותם לדירות בלי חלונות, ואנשים גרים שם".
אחר כך הכריז מה בדיוק היעדים שעל הציבור החרדי לכבוש במשא ומתן הקואליציוני כדי לפתור את מצוקת הדיור שלו: "מה הפתרון? להשתלט על מינהל מקרקעי ישראל, על משרד השיכון ועל משרד הפנים. אנחנו צריכים שהמשרדים האלה יהיו בידינו. אם יהיו בידינו המינהל והשיכון והפנים, נוכל לנער את המסורבלים".
למשא ומתן הגיעו ש"ס ויהדות התורה כשהראשונה דורשת את תיקי השיכון והפנים והשנייה את מינהל מקרקעי ישראל. רבים בציבור החרדי סבורים כי תביעת הקצבאות נתפסת בציבור החילוני כסחטנות, ולכן עדיף לבקש שינוי במדיניות הדיור בישראל.
ויש עוד בונוס שהחרדים מבטיחים לחברה הישראלית אם תאפשר להם סוף סוף למצוא את מקומם במקומות המיועדים עבורם. יותר הם לא יפלשו ולא ישתלטו על מקומות מגורים בעלי אופי חילוני, כפי שהם נאלצים לעשות היום מהסיבה הפשוטה: "מה רוצים שנעשה? נולדים ילדים, הם מתחתנים, אין דיור לחרדים, אז איפה הם יגורו? על הירח?", כדברי פעיל חרדי ממורמר.
"האינטרס של ההפרדה הוא משותף לחרדים ולחילונים", אומר לייזר יוטקובסקי ואחרי שהוא לא מתאפק מלהעיר: "למרות שכשאנחנו מתערבבים עם החילונים יש חזרה בתשובה בענק", הוא מסכם: "אנחנו מסכימים שאנחנו סוג ב', קיבלנו את זה. אבל גם לסוג ב' מגיע יחס מסוים. תחשבו, אולי מדינת ישראל מפסידה מזה שהיא דופקת את החרדים?".
נא להמתין לטעינת התגובות
