ואלס עם חולדאי: כך נקלע ראש העירייה למסיבה הכי סביבתית בעיר
מי אמר שבעיריית ת"א אין הקשבה, פתיחות וסובלנות לרעיונות שמפיצים הפעילים הסביבתיים. רשמים ממסיבת גן עם רון חולדאי
הדירה של "עץ בעיר", שהיא בעצם מעונה של המייסדת והוגת הרעיון תמי צרי, שוכנת בכיכר ביאליק, בית מספר 23, קומת קרקע. זו דירה לדוגמה: המים האפורים מתועלים להשקיה, הקירות צבועים בצבעים ידידותיים לסביבה, הפסולת האורגנית הופכת לקומפוסט. שלל סדנאות ופעילויות בנושאים אקולוגיים מתקיימות בדירה, ובכל יום שישי בין 10:00 ל-14:00 יש מכירה של מוצרים ביתיים, רובם אורגניים, רובם מסחר הוגן. ובט"ו בשבט, כאמור, הייתה מסיבה.
אלא שמסמר המסיבה נקלע לשם בטעות. הדלת הייתה פתוחה לרחוב, ואחת החוגגות, שעמדה בחוץ, הבחינה באדם עם פרצוף מוכר פוסע על המדרכה. היא לא חשבה פעמיים, ניגשה אליו, הפיקה את החיוך הכי רחב שהיא מסוגלת להפיק ואמרה: "מר חולדאי, יש כאן מסיבה. שמעת על "עץ בעיר"?
ראש העירייה ענה בכנות: "לא. אני מוזמן?"
מובן שהוא הוזמן. לא בכל יום נופלת לידה של חבורת סביבתנים אלטרנטיביים הזדמנות לעשות לראש העירייה היכרות ישירה עם מפעלותיהם. חיבוק חם מהעירייה יכול לעזור מאוד לאנשי "עץ בעיר" לקדם את רעיונותיהם המקסימים, ובתור התחלה לשרוד כלכלית. עד היום לא גילתה העירייה עניין, אולי כי חולדאי לא הכיר. אז הנה הצ'אנס להראות לו.
תמי צרי, שעמלה על התקרובת, כמעט הפילה את מגש הקרקרים הטבעוניים כשראתה מי נכנס למטבח שלה. היא כיבדה אותו בקרקר טחינה ותמרים, שיובש באמצעות "תנור" שנושף אוויר בטמפרטורה של עד 42 מעלות. קוראים לזה "אוכל טבעונאי" (טבעוני + נא). העולם מתחלק לכאלה שאינם מסוגלים ללעוס את הקרקרים האלה ולכאלה שמתמכרים. צרי אומרת שמהבעת פניו של האורח היא לא השתכנעה שהטעימה הספונטנית הייתה צעד נבון.
התפתחה שיחה מעניינת. צרי אומרת שהופתעה: מי שהצטייר בעיניה כראש עירייה נרגן וחסר יכולת הקשבה התגלה כאדם סקרן. וחביב. היא הציגה לו את "עץ בעיר" וסיפרה על המהפכה האקולוגית שהיא וחבריה מנסים להפיץ בעיר. היא הרגישה שהדברים נופלים על אוזניים כרויות, עד שהתחוללה תפנית בשיחה, ולא לכיוון הנכון.
אחד החברים הבולטים ב"עץ בעיר", שבמקרה גם מילא תפקיד מרכזי במטה הבחירות של "עיר לכולנו", החליט שזו הזדמנות טובה לאתגר את חולדאי: "אדוני", אמר, "אשמח לשמוע אם לעירייה ולך יש תכנית מסודרת להתמודדות עם נושא הפיק אויל".
היה רגע של מבוכה. צרי מספרת שרצתה לקבור את עצמה בתוך הקרקרים. חולדאי לא ידע מה זה "פיק אויל". הסבר קצרצר: "פיק אויל" (שיא הנפט) היא תאוריה שתופסת תאוצה בעולם, העוסקת ביום שקצב הפקת הנפט יתחיל לרדת בעקבות הידלדלות המקורות. הכלכלה העולמית נשענת על צמיחה שנתית של כמה אחוזים, שמתבטאת גם בעלייה בצריכת האנרגיה, והפער שייווצר בין כמות הנפט היורדת לביקוש הגובר ייצור בהכרח משבר עולמי, שהמשבר הנוכחי הוא משחק ילדים לעומתו.
יש חוקרים הטוענים שהרגע הזה יגיע רק בעוד עשרות שנים, אחרים סבורים שהוא ממש מעבר לפינה. יש מדינות, ואפילו ערים בעולם, שכבר מחזיקות בתכניות מגירה ליום שהכול יתמוטט. רוב מקבלי ההחלטות בישראל לא שמעו על כך.
"פיק אויל" הוא עניין רציני, אבל להטיח
צורי הרגישה שהכול מתפספס: במקום לרתום את ראש העירייה, הכניסו אותו לעמדת מגננה. לשמחתה, הוא סירב להתרגש, וכשליוותה אותו אל הדלת, לאחר ששהה בבית כעשרים דקות, נפרד ממנה בידידות.
זה לא שינה את העובדה שבימים הבאים התייסרה במחשבות על ההזדמנות שהוחמצה. אגב חיבוטי נפש פיתחה תובנות על הדרך הנכונה ליירק את העולם: לא מספיק להיות ירוק, חובה להיות גם חכם. אי-אפשר לקרב אנשים - קל וחומר אנשי ציבור - באמצעות הטפה והטחת האשמות. צריך להסביר, ליידד, לשכנע.
צרי שלחה מכתב אישי לחולדאי, ובו הבהירה את אי-הנוחות שחשה מאופן התפתחות הביקור, ובו בזמן שיגרה מייל לכתובת שעל כרטיס הביקור שנתן לה. לא נותר לה אלא לקוות שהוא פותח את התיבה מדי פעם.
נא להמתין לטעינת התגובות
