אפשר גם למצוא כלה
תשאלו כל אחד מהביצה והוא מיד יכחיש: "אני? מה פתאום? אני לא כמוהם". ובכן, צר לי לאכזב, הביצה היא מקום נפלא, מורכב, ומלא אפשרויות. יש כאן הרבה נתי, ולא מעט רעות, וגם כמה - ה' ירחם - הודיות. בגלל זה אנחנו כאן
ובעקבות הדברים, הביצה הפכה לגנאי בעיני יושביה. תשאלו כל אחד מהאזור אם הוא מהביצה, והוא מיד יענה: "אני? מה פתאום. הביצה היא של חבר'ה יותר מבוגרים/צעירים, שעובדים כבר/שעדיין סטודנטים, שמתחילים כל הזמן עם בנות/יוצאים להרבה דייטים, שהולכים לארוחות ענקיות/יושבים בדירה בבאסה כל ערב שבת, ושאר קטלוגים. ואני? אני לא כמוהם".
מתוך "סרוגים"
צר לי לאכזב. הביצה היא מקום נפלא. אני יודע שאין מה להשוות למגורים ביישוב דתי רק 25 דקות מפתח תקווה, בקהילה של זוגות צעירים ותחרויות מי-יביא-ילדים-יותר-מהר, אבל יחסית, נחמד לנו פה.
יש כאן הרבה. יש קהילות לימוד שמתכנסות בכל שבוע ללימוד טקסטים באופן פתוח ואישי; יש ערבי שירה נחמדים, שממזגים אריק סיני ובילי ג'ואל; יש סדנאות תנועה, גם לגברים; יש קבוצות תיאטרון שמצליחות להעלות שאלות ולהשאיר אותן בסימן שאלה; יש אשכנזים גמורים שמתפייטים בנחלאות, וספרדים אסליים שקופצים קרליבך בקטמון. ויש עוד. יש עוד הרבה. כל הזמן שומעים על יוזמות חדשות, שמאתגרות את המסגרות המוכרות של הדת, מעלות שאלות ומחפשות כיוונים חדשים.
הכיוונים האלו אינם תמיד כה רומנטיים. יש בביצה גם "תופעות" שהציבור הדתי המכור לטפיחות השכם הקצובות לא רוצה לראות. מעטים מקפידים על "שמירת הנגיעה", אותה פיקציה האהובה כל כך על המחנכים בתיכון שהפכה מזמן למדד הדתיות הרווח. יש כאן פאבים טובים בלילה ומניינים גוועים בבוקר. רבים מתערבבים ובוחנים את העולם החילוני, ואפילו די מקרוב. השמועות נכונות: יש כאן הרבה נתי, ולא מעט רעות, וגם כמה - ה' ירחם - הודיות.
אפשרות פז
אבל זה בדיוק העניין. בגלל זה אנחנו כאן. הביצה מספקת אפשרות פז, שלא רווקים ולא נשואים צעירים ומורכבים באמונתם רוצים לפספס. דווקא בשל הריחוק מהקהילות של ההורים, מהישיבות, ומהחינוך הדתי ברמת השו"ת הסלולרי, אפשר לבחון את הדברים מחדש. אפשר לנסות לצאת מהמסגרות השמרניות, שלעיתים מעיקות מאוד, ולסטות מהתלם הקונפורמיסטי.
הדבר הזה, שכל-כך
מפחיד את הרבנים שמעודדים חשיבה עצמאית ברמת תנועת הנוער הסובייטית ונישואין בגיל בר-מצווה, הוא בדיוק הדבר שבגללו נוהרים לכאן צעירים רבים בכל שנה. אפשרות לבחון מחדש ולפתח עולם דתי מורכב.
בדיוק בשל כך מציאת דירה בירושלים היא משימה קשה יותר ממציאת מחט בערימה של שחת, או להבדיל, ממציאת כלה. שזו, אגב, הסיבה השנייה שאנחנו כאן.
אילון גולדשטיין, בן 26, גלילי מבפנים, ירושלמי מבחוץ. סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית. מתעסק בעיקר בחינוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
