שואת הארמנים: צריך לנקוט עמדה

זה לא תפקידו של אלוף בצה"ל להתערב ביחסים בין מדינות, אבל בעיתוי הנכון ישראל תאלץ להכיר בשואה שעברו הארמנים

אברהם תירוש | 18/2/2009 4:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באמצע שנות השמונים נקלעתי לירוואן בירת ארמניה. באחד הימים הלכתי לבקר באתר ההנצחה לחללי הטבח שעשו הטורקים בארמנים בשנות מלחמת העולם הראשונה. לפי הערכות שונות, הושמדו אז בידי האימפריה העותומנית בין מיליון למיליון וחצי ארמנים. טורקיה מתכחשת לכך, כידוע. רוב מדינות העולם, בהן ישראל, נמנעות בלחצה של טורקיה מלהכיר רשמית בשואת הארמנים. רק קצת יותר מ-20 מדינות הכירו בה עד היום.

אתר ההנצחה הארמני הוקם על גבעה מול הגבול הטורקי, ולא בכדי. מתנשא שם אובליסק הנראה למרחקים, כמו מתריס נגד השכנים הטורקים, ואינו מניח להם לשכוח את החרפה ולהתעלם ממנה. אבל ההפתעה האמיתית חיכתה לי כשנכנסתי למבנה המרכזי.

המבנה הזה נבנה מ-12 לוחות בטון גדולים שהוצבו במעגל, כשהם מוטים כלפי פנים ויוצרים בכך אולם בצורת אוהל. האולם חשוך ובמרכזו אש תמיד. מוזיקה שקטה מתנגנת ברקע. על הקירות חרוטים שמות היישובים שתושביהם נטבחו. עצמתי את עיניי לרגע ודימיתי לעצמי שאני באוהל הזיכרון ביד ושם בירושלים. אי אפשר היה להימנע מהשוואה.

וזו בדיוק הבעיה. ישראל הרשמית מסרבת עד היום להגדיר את מה שעשו הטורקים לארמנים כרצח עם וכשואה. דווקא העם שעבר שואה מסרב להכיר בשואה של עם אחר. יש שיאמרו, דווקא בשל כך. כי מי שעבר שואה דמונית כל כך, אינו רוצה להשוות אליה שום אסון אתני אחר. כאילו הכרה בג'נוסייד של עם אחר תקטין את ממדי השואה שלנו.

כשחזרתי מארמניה שאלתי שר בממשלה מדוע ישראל מתעלמת מהשואה הארמנית. בתחילה אמר שלא בטוח שאפשר להגדיר את מה שקרה שם כשואה וגם לא כרצח עם, ושצריך להניח להיסטוריונים להכריע. כשהתעקשתי שאנו משעבדים את המוסר והערכים לשיקולים מדיניים, אמר לי: אם אנו מתעלמים מהשואה הארמנית, הרי זה רק כדי למנוע שואה יהודית שנייה.
לא להשוות בין שואות

רצה לומר: הברית האסטרטגית ושיתוף הפעולה עם טורקיה בתחומים רגישים הם אינטרס חיוני של ישראל, וישראל חזקה היא הערובה האמיתית מפני שואה יהודית שנייה. אמרתי לו שבעיניי זו עמדה מעוותת מבחינה מוסרית. הזכרתי גם חוקרים הסבורים שהתעלמות העולם מהשואה הארמנית עודדה את היטלר לעשות ביהודים מה שעשה. השר פטר אותי ב"אינני יכול לספר לך הכל", ונפרדנו ללא הסכמה.

הנה, קפץ עכשיו האלוף אבי מזרחי ופרץ את חומת השתיקה הישראלית הממסדית. הוא תקף את ראש ממשלת טורקיה על עמדותיו ביחס למבצע "עופרת יצוקה", והטיח בו בלשון חז"ל: "קשוט עצמך תחילה".

האלוף רק רמז לטבח הארמנים ולדיכוי הכורדים בידי הטורקים, אך די היה בכך כדי לחולל

מהומת אלוהים. הטורקים השתוללו מזעם. מה עוד שגם מכיוון משרד החוץ נשמע לפתע איום לגבי הכרה ישראלית אפשרית בשואת הארמנים.

צריך לומר קודם כל, שאין זה תפקידו של אלוף בצה"ל להגיב בנושאים מדיניים, ודאי לא לתקוף ראש ממשלה זר, גם כשזה מגיע לו. יש להניח שהרמטכ"ל הקפדן כבר העמידו במקומו. שנית, וזה העיקר, על אף החובה המוסרית המוטלת על ישראל להכיר בג'נוסייד שעשו הטורקים בארמנים, אסור שההכרה תבוא כעונש על עמדה טורקית אנטי ישראלית כלשהי, בוטה ופוגענית ככל שתהיה.

איש הרי אינו מאשים את השלטון הטורקי הנוכחי במעשי קודמיו לפני כמאה שנה. הצמדת הכרה ישראלית בשואה הארמנית לסכסוך עם טורקיה, רק תגמד את ערכה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים