אוסטרליה: רוח ירוקה בין כלבי הדינגו
מחסור במים, החור באוזון, שינויי האקלים ובעלי חיים בסכנת הכחדה. גם ביבשת התחתונה מוטרדים בירוק. מודעות סביבתית גבוהה, יחס חם ואוהד לטבע ורוח התנדבות יוצאת מהכלל מציבים אותם בעמדת פתיחה טובה מזו הישראלית. שרית קסרזון, תושבת מלבורן ומומחית לענייני אטמוספרה וחקר הימים מסבירה
"בחג המולד האחרון עוד ביליתי במריסוויל (אחת משתי העיירות שנמחקו כליל) והטבע היה שם מדהים, מלא ביערות גשם, ראינו קיפוד אוסטרלי ושלל חיות מקומיות, וכלום לא נשאר מכך", מספרת שרית קסרזון ישראלית תושבת מלבורן, מומחית לענייני אטמוספרה וחקר הימים עובדת בארגון האוסטרלי הממשלתי לחקר הסביבה.
לדברי קסרזון, חלק מהאוסטרלים לקחו יום חופש מעבודתם והגיעו מקצה היבשת לאזור האסון שם חילקו מזון ובגדים, ובנוסף הממשל הקים קרן עם תקציב בלתי מוגבל לשיקום האזור. כמו כן, ערכה הטלוויזיה האוסטרלית מבצע התרמה שמסגרתו נאספו מעל ל-70 מיליון דולר. גם ניקול קידמן עצמה תרמה חצי מיליון דולר. "עכשיו גם החל קמפיין לטובת החיות שנשרפו וצריכות טיפול רפואי, ועבור כלבים וחתולים שאיבדו את בעליהם", מציינת קסרזון.
"המודעות הסביבתית באוסטרליה גבוהה הרבה יותר מאשר בישראל", קובעת קסרזון. החל ממפלגה ירוקה בממשלה, שרת איכות סביבה בעלת מעמד בכיר, לימודי סביבה בכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה, עיצוב ואדריכלות ירוקים וחינוך סביבתי בבתי הספר.
איך מחנכים את הילדים והנוער לשמירת הסביבה?
קסרזון: "משרדי הממשלה מעודדים חינוך ירוק מגיל יסודי, ישנם פרויקטים יציאה לים, לראות את הטבע והחיות וללמוד מה מוגן ובמה מסוכן לגעת. כאמור גם חוש ההתנדבות מאוד גבוה, הן מבחינה תרומה כספית או של משאב של הזמן שהאזרחים משקיעים. אנשים מגיל 12 עד 67 מתנדבים איתי בארגונים שונים, למשל בפעילות בה מנכשים עשבים שוטים וזורעים צמחייה אוסטרלית מקומית".
בנובמבר 2007 נבחר לראשות הממשלה קווין ראד בעיקר אודות למצע הכלכלי וסביבתי שלו. אוסטרליה עשירה בפחם ובמינרלים, אך פחם מלכלך
האופי האוסטרלי הירוק בא לידי ביטוי ביום ניקיון שנתי המתקיים מידי שנה ביום הראשון של חודש מרץ. ביום זה תלמידי בית הספר לא לומדים אלא מסתערים על חופי היבשת, לצד התושבים הבוגרים יותר, וניתן לראות את החופים מלאים באזרחים האוספים פסולת בשקיות פלסטיק. הקנס על זריקת בקבוק לים עומד על 200 דולר. היבשת, יחסית, נקייה, וגם צעירה יחסית מבחינת מתיישבים.
אוסטרליה הינה יבשת ענקית בגודל 7.7 מיליון קמ''ר, שרק אחוז קטן ממנה מיושב. 22 מיליון תושביה מתגוררים בעיקר בערי החוף המזרחי, סידני ומלבורן.
שינוי האקלים הוא נושא מרכזי בהוויה האוסטרלית. גם החור באוזון הינה בעיה שמטרידה את היבשת שסובלת משמש מסרטנת וחזקה, בעיקר באזורים ביבשת בהם האוזון דק יותר וחשיפה ללא הגנה מהווה סכנה ממש. "כיום הפחיתו שימוש בכמיקלי CFCs שהאיצו זאת, ומחקרים אחרונים הראו שיש עצירת הידרדרות בפן זה", מעדכנת קסרזון.
בנוסף לחור באוזון ושינוי האקלים, סובלת היבשת ממחסור חמור במים, קסרזון מספרת שהמודעות לכך גבוהה, בעיקר באזורים חקלאיים ובעיירות קטנות, "רץ עכשיו קמפיין שמבקש לא להתרחץ למעלה מארבע דקות. ישבה מולי השבוע ברכבת חבורת בני נוער פאנקיסטים, הייתי מבודרת כששמעתי שנושא השיחה שלהם נסב סביב חשיבות החיסכון במים ושהם לגלגו על מי שמבזבז. אני ממש לא ציפית לזה- הם נראים כמו כנופיית רחוב, והנה גם להם אכפת".
באוסטרליה גם נבחרת מרשימה של חיות ייחודיות. הקואלה, קנגרו, וומבט, כלבי דינגו, אלו רק חלק מועט מן הרשימה הארוכה והמרשימה. בשנות השבעים התחזק שימור הטבע שמופקד תחת הסוכנות להגנת הסביבה.
"הקואלות בסכנת הכחדה, הם זן שהאוכלוסייה שלהם מתדלדלת. אך ניתן להגדיל את כמות התרבותם, כמו שעשו ביבשת לאופוסומים שכמעט נכחדו וכיום יש עודף, עד שהם כעת שוב גורמים לנזקים, אוכלים לאזרחים גגות בתים וצמחייה בגינות".
קסרזון שעוסקת לא מעט בחקר הימים במסגרת העבודה מספרת גם על חוקים להגנת הדגה, "כשהולכים לדוג, ישנה מכסת דגים שמותר לדוג, בכדי להגן על שרידות הדג. תקנות המדינה מציגות אילו זני דגים מותר לדוג וכמה. לדוגמא מותר לאדם לדוג עד חמישה לוטיינוס (Snapper), ואם הוא קטן חייבים לשחררו חזרה לים. או למשל סוסי ים אסור כלל לדוג כי זהו מין מוגן. בניו זילנד לדוגמא הם יותר קיצוניים ויכולים להחרים לך את הסירה שעוברת להיות רכוש המדינה, כאן מסתפקים לצערי רק בקנס".
נא להמתין לטעינת התגובות
