הכישלון הירוק
אין שום סיבה שסביבה תטופל ע"י מפלגת נישה. כביטחון זה חייב להיות נושא מרכזי של המפלגות
אפילו מיכאל מלכיאור, אדם מאופק בדרך כלל, דיבר בהתלהבות על הבאזז שאופף את התנועה הצעירה. ואז הגיע יום שלישי, ובתנועה הירוקה גילו את האמת על הפוליטיקה הישראלית: ירוק הוא הצבע שכולם אוהבים לאהוב, אבל מעטים מוכנים להצביע בשבילו.
רשימת הסיבות לכישלון של שתי המתמודדות הירוקות אינה קצרה. בראשה מופיעה המלחמה בעזה. אם לפני פרוץ ההפצצות היה סיכוי שהבחירות יתרכזו בסדר יום אזרחי, המערכה החזירה למרכז הבמה את השיח הביטחוניסטי העבש. "הירוקים" אמנם הגו במהלך המלחמה סלוגן קליט - "צה"ל מגן על המדינה מבחוץ ואנחנו נשמור עליה מבפנים" - אבל הציבור לא התרשם.
עוד לפני המלחמה התברר שהכוחות הירוקים ירוצו בשני ראשים. למתבונן מבחוץ זה נראה כמו מאבקי אגו בשלולית, אבל בין השקפות העולם וההתנהלות האישית והארגונית של "הירוקים" ו"התנועה הירוקה" באמת פעורה תהום שקשה לגשר עליה.
הריצה במקביל לא עזרה, אבל סיכום נתוני ההצבעה מלמד שגם רשימה ירוקה מאוחדת לא היתה נכנסת לכנסת (שתי הרשימות יחד קיבלו 38 אלף קולות).
עוד נתון מעניין: מפלגת "הירוקים" הוותיקה נמחקה כמעט לחלוטין ממפת הפוליטיקה הארצית, עם עשרת אלפים מצביעים בלבד. שלושה חודשים אחרי שהובס גם בתל-אביב, פאר ויסנר, יו"ר
פגיעה ישירה נוספת ספגו הרשימות הירוקות מכך שהמערכה קיבלה בישורת האחרונה גוון של בחירות אישיות - ציפי נגד ביבי. אם מרצ התרסקה, מה יגידו טירוני הסביבה. אבל גם אם רשימה ירוקה היתה רושמת השבוע כניסה היסטורית לכנסת, זה היה מחטיא את העיקר.
והעיקר הוא, שאין שום סיבה שסביבה - כמו ביטחון, כלכלה וחברה - תטופל על ידי מפלגת נישה. במדינה מתוקנת - תשאלו את ברק אובמה - בעיות הסביבה מהוות נדבך מרכזי בסדר היום של המפלגות הגדולות; אבל מדינה מתוקנת כנראה לא מובלת על ידי מפלגות עם סדר יום מיושן כמו קדימה, הליכוד וישראל ביתנו.
הציבור הישראלי הרחיב בשנים האחרונות את המודעות שלו לנושאי סביבה, אבל בעיקר כאלה שנוגעים לסביבתו הקרובה, כמו מיחזור, חיסכון במים ורכיבה על אופניים. אבל בין המישור האישי, ולכל היותר המוניציפלי, לבין הפוליטיקה הארצית - עדיין פעורה תהום תודעתית.
הגנה על הסביבה עדיין נתפסת כפריבילגיה לשעות הפנאי. עדיין לא הפנמנו את העובדה שאנרגיה, מים, זיהום אוויר, תחבורה, תכנון וכמובן משבר האקלים העולמי משפיעים על חיינו לא פחות ממלחמות ומפערים חברתיים.
עד שזה לא ישתנה, את המאבק הירוק ימשיכו להוביל ארגוני הסביבה וקומץ ח"כים חרוצים שייאלצו לקדם חקיקה ירוקה נגד הזרם וכנראה גם נגד הממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
