התפיסה של סביבתנות וקיימות הן תפיסות, שגורמות לראיה מערכתית והוליסטית. המיקוד הצר מידי על בעיות סביבה כמו זיהום אוויר ומים משכיחות שיש עוד בעיות אחרות - כמו פרבור, השענות על משאבים מתכלים ועל אנרגיה מתכלה. ובעיות אלה נובעות מסיבות עמוקות יותר כמו קפיטליזם תאגידי, תרבות הצריכה וכו'.

לכן קיימות היא אידאולוגיה, ומפלגה שהקיימות היא בDNA שלה היא דבר חשוב. מפלגה כזו יכולה להיות מפלגה גדולה היות וסדר היום שלה רחב ועמוק יותר מאשר אלו של מפלגת העבודה והליכוד לדוגמה.

למפלגת נישה ירוקה אכן אין מקום. לשמחתי התנועה הירוקה מימד מראה את כל הסימנים שהיא הולכת להיות תנועה עמוקה ורחבה, ועם עבודת שטח נכונה היא תמשיך ותגדל על חשבון המפלגות ה''צהובות'' שיש לנו היום - וזה כולל את הירוקים, ואת המפלגות הגדולות. אלו מפלגות נישה אמיתיות שחוץ מלדבר על בטחון וצבא ולהזניח את כל שאר התחומים לחסדי נערי האוצר, לא עושות כלום.

מהכתבה עולה תמונה מוזרה - מצד אחד המפלגות הגדולות לא דואגות לענייני סביבה, מצד שני העיתונאי לא רוצה שתקום מפלגה קטנה שדואגת לסביבה.
מסקנה: העיתונאי לא אכפת לו מסביבה.

לוגיקה פשוטה.

ירוקים למינהם מוזמנים להצטרף, רק יש לזכור שצריך להשאיר את ויסנר בקומפוסט.

כשפרץ הוא שר הבטחון והירשזון הוא שר האוצר, אתה מתפלא שעזרא הוא שר הרס הסביבה? או שמג'דלה הוא שר הספורט? איפה אתה חי?
אם אין לך 3 מנדטים שנחוצים לקואליציה אז אין לך כלום, ושר איכות הסביבה הבא יהיה הבן-דוד של האחים עופר.
ולגבי הפיצול. ה 38 אלף לא משקף הצבעה לרשימה מאוחדת. אם שתי המפלגות לא מפוצלות אז הירוקים מקבלים +5 מנדטים. בסביבתי האישית, היחס הוא כ 1 ל 10,
ולגבי ארה''ב ואובמה - שיטת בחירות אחרת לגמרי. אין קואליציות. שולטים 4 שנים עם ממשלה שברובה מקצועית, לא תלויה בבתי הנבחרים. מה הקשר לביצה הישראלית?
היחידים שעושים את ההבדל במדינה זה אדם-טבע-דין ןדומיהם. אין קשר לפוליטיקה ואף פעם לא יהיה. לא בישראל.

חבירה של התנועה הירוקה עם הירוקים ללא פאר ויסנר, תוך כדי כינון מנגנוים דמוקרטים יביאו להקמת מפלגה סביבתית-חברתית ראויה.
רק כך נוכל בפעם הבא להציג אלטרנטיבה רואיה לבוחר הישראלי.
במיוחד שעניין הסביבה יהיה עוד יותר חם לאור אסונות הטבע המתרחשים עלינו.

רק אז, יהיה אפשר לאחד את שתי המפלגות

אביב, אביב, אביב, ליבך אולי במקום הנכון אבל כתיבתך גרועה ופוגעת בפוליטיקה הישרה והסביבתית בישראל. וזה למה:
1. אתה טוען ש"אין בישראל מקום למפלגה ירוקה" משום שהמפלגות הגדולות צריכות לדאוג לנושא חשוב זה. ומיד אתה ממשיך ואומר שבישראל המפלגות הגדולות ל א דואגות לנושא זה.
עכשיו, כיוון שגם אתה לא מתימר לשנות את הליכוד וקדימה (וגם אי אפשר לשנות, מנגנוני המפלגות הגדולות פשוט רקובים) - נשאר להסיק את המסקנה שהפתרון ה י ח י ד במצב הקיים הוא דווקא כן מפלגה "קטנה" שתדאג לסביבה.

זו דוגמא לכך שהטיעונים שאתה מעלה סותרים זה את זה.

2. סוף סוף אתה כותב על כך שההבדל בין התנועה הירוקה לירוקים הוא אמיתי ומהותי, בלשונך "בין השקפות העולם וההתנהלות האישית והארגונית של "הירוקים" ו"התנועה הירוקה" באמת פעורה תהום שקשה לגשר עליה" ואתה אומר שפאר ויסנר מהירוקים צריך לפרוש.
אני שמח שהבנת שהתנועה הירוקה היא גוף ישר, דמוקרטי, שוויוני ושקוף, והירוקים של פאר ויסנר הם לא, ולא, ולא ולא. יש להצטער על כך שלא הצבעת על עובדה זו לפני הבחירות. תחת זאת התרכזת באמירה ש"אנשי הסביבה מפוצלים" והעברת עליהם ביקורת בשל כך.
זו דוגמא לכך שאתה חכם לומר אמת - אבל כשזה כבר לא משנה ולא יכול לעזור. איפה היית עד עכשיו?

3. "הציבור הישראלי לא הפנים את חשיבות נושאי הסביבה" - פה, אביב, אתה צריך להכות על חטא גדול. לו נכנסה מפלגת התנועה הירוקה מימד לכנסת, הרי שפועלה, ואנשיה, ופעיליה, היו מהווים דוגמא חיובית לכלל הציבור ו"מושכים" אותו לנושא הירוק. אתה יודע שאני צודק. לו נכנסה התנועה הירוקה מימד לכנסת הזו, הרי שלקראת הכנסת הבאה נושא הסביבה היה מאוד חשוב לציבור.
מספר לא קטן של אנשי תקשורת הביעו בבירור את תמיכתם בתנועה הירוקה: אברי גלעד, קובי אוז, ועוד. אתה - שתקת. עכשיו אתה חכם להחמיא בדיעבד ולרמוז (עדיין, לרמוז) שהירוקים הם מפלגה לא ראויה.

מסקנה שלי:
א. הכתיבה שלך פחדנית
ב. בכל הנוגע לאספקט הפוליטי - אתה מזיק לנושא איכות הסביבה בישראל.
ג. תתרכז בדיווח על ענייני סביבה. בזה אתה נהדר. ואל תפריע לנו בפעם הבאה לנסות להכנס לכנסת ולהביא בשורה ירוקה לישראל.

כשתפנימו אדמורי הירוק שלהיות ירוק זה לא חייב להיות שמאל קיצוני ויכול להיות מתנחל ירוק,כמוני, אזי הנושא הירוק יהיה נחלת המפלגות כולן.
במהלך המבצע בעזה פירסמת,אביב, מאמר שכולו תמיכה בחמאס ונגד עמך.
זכותך לחשוב פולטית כרצונך. אם חשוב לך שדעותיך ואמריך הירוקים יקבלו ערך ומשמעות לכלל הציבור אל תחבר את הירוק לדעותיך הפוליטיות.
עד הבצע בעזה קראתי את מאמריך בעיון ובהפנמה רבה. זה מאד קשה לי לאחרונה.

הוא גורם המון נזק ולא מביא תועלת...

למעשה כמה סיבות.
אבל החשובה בהן היא שהנושא חשוב מספיק כדי לא להיות עיסוק משני של חבר כנסת כלשהו.
אם זה ח''כ מחד''ש, מה יהיה סדק העדיפויות שלו- שמירה על ואדי ערה או פתרון מצוקת הדיור של תושבי אום אל פאחם?
אם זה ח''כ ממרצ- מרכזי קניות של קיבוצים או שמירת שטחים פתוחים?
ואם ח''כ מהליכוד- הקמת התנחלות או שמירה על גבעות השומרון?
את הדוגמא הטובה ביותר ניתן לראות ביחס של שרי איכות הסביבה לזיהום הנחלים. יוסי שריד התרכז בזיהום ממקור ישראלי, כדי לא להתעמת עם הפלסטינים- ואילו רפאל איתן התרכז בזיהום משטחי האוטונומיה כדי להתעמת עם הפלסטינים.
פוליטיקה ירוקה בתוך המסגרות המפלגתיות הקיימות תהיה לכן משנית תמיד לדברים ''החשובים באמת''.
ישנן עוד כמה סיבות למה יש צורך במפלגת נישה.
הנסיון של מפלגת הירוקים מראה שכשיש נישה יש מי שמנסה למלא אותה. ואם אין זו מפלגה ראויה (התנועה הירוקה) תהיה זו מפלגה בלתי ראויה (הירוקים). מסיבה זו צריך שהנישה תהיה תפוסה על ידי מפלגה ראויה.
ישנו גם צורך בארגון בעל סדר עדיפויות בתחום הסביבתי- האם להעדיף שמירת טבע או איכות סביבה, שני דברים שבניגוד לדימוי הפופולארי אינם עולים תמיד בקנה אחד? זכויות בעלי חיים או מלחמה במינים פולשים? שמירת טבע או יעור?
ח''כ ''ירוק'' בעל כוונת טבות אבל ידע לקוי עלול לפעול בצורה בלתי מושכלת בנושאים אלה, מתוך כוונה טובה.
וכמובן נשארת שאלה מטרידה נוספת: איך בדיוק גורמים לזה שבמפלגות שונות יוצבו במקום ריאלי מועמדים ''ירוקים''?