שליפות עם גיל חובב
התנ"ך? השפה מוצלחת פי כמה מהתוכן. דגים כבושים? זוועת עולם. פוסט ציונות? מרגיז אותי. אינטרנט? מזגנים חשובים פי כמה
כשרות
רלוונטית לגביי בערך כמו מערכת מיסוי המקרקעין בקוצ'ין.
אלוקים
טרם נוכחתי בקיומו. או בהיומו – אם אנחנו מתעקשים על חילופי ה"א וקו"ף.
התנ"ך
השפה מוצלחת פי כמה מהתוכן.
מצוות
חלק מהן מופלאות, אחרות מזעזעות בתכלית. יש לברור בקפידה.
אמונה
אני מעדיף תבונה. ולא, אני לא חושב שזה אותו דבר.
מסורת
תפקידו של האדם החושב לבור מוץ מן הבר.
תימניות
חצי ממני.
השד העדתי
אני חושב שהוא קרוב משפחה שלי. בכל מקרה, כיוון שאני חצי תימני, שמינית ליטאי, שמינית רוסי, שמינית ספרדי ושמינית מרוקאי – עם עבר תוניסאי – אני די מבוטח מהבחינה הזו. גם העובדה שאני אוחז באזרחות כפולה – אני גם צרפתי – מסייעת, ואף מכפילה את סיכויי לזכות באירוויזיון.
אבא
היה ואיננו עוד.
בן יהודה
מעבר לגדולתו העצומה כמחיה השפה העברית, לי קוסמת ציוניותו היוקדת. אליעזר בן יהודה טבע את אחד המשפטים הנפלאים והחכמים ביותר בעניין הציונות: כשנשאל איך זה שבִתו של מחייה השפה נישאה לגרמני נוצרי, הוא השיב: "טוב לי גרמני דובר עברית בארץ ישראל מיהודי דובר יידיש בברוקלין". הידד.
עבריתצחה
סוג של תעודת יושר תרבותית.
סלנג
דווקא אחלה.
חי"ת ועי"ן גרוניות
זה מקסים בעיניי. הלוואי שתמיד היו לי.
משקפיים
מעבר לעובדה שהם ידידי הטובים מאז כיתה ג', הם גם אביזר המקפל בתוכו טראומה. אלתרמן כתב בשירו "משקפיים ורודות": "אל תרכיבו משקפיים / לא קודרות ולא שמחות...". טעות כזו בעברית, ועוד מקולמוסו של אלתרמן?! שערוריה.
שף
אינני שף. תמיד קוראים לי "שף" וזו טעות. שף הוא מפקד מקצועי של מטבח פעיל. צריך ללמוד הרבה ולעבוד הרבה כדי להגיע למשרה הרמה הזו, ואני, הקטון באלפי מנשה, לא למדתי בישול מעולם ולא עבדתי כטבח במסעדה אפילו שעה אחת בחיי.
ישראל אהרוני
חבר יקר ואהוב, איש מוכשר, ידען, נבון ובעיקר אופטימי. פעם, כשלשנינו היו מדורים סמוכים ב-"7 ימים" הערתי לו על נטייתו להתייחס לבישול כאל אמנות ואמרתי
בישולים
דרך כֵיפית ליצור, לזכור, לפנק ולאהוב.
אוכל של סבתא
הכי טעים, הכי אמתי, הכי טוב. כבר עשרים שנה אני כותב ביקורת מסעדות בארץ ובעולם, ועדיין – אין כמו אוכל של סבתא.
דגים כבושים
זוועת עולם.
מתכונים
מה שהכי חשוב לזכור הוא שאין פטנטים. כל מתכון, גם אם ניתן על ידי טובי השפים עלי אדמות, הוא רק קריאת כיוון הנתונה לשינויים, פרשנויות ועיבוד לפי הטעם האישי. זה כל הכיף.
דיאטה
כורח המציאות. לפחות אם אתה תימני שעוד מעט סוגר גיל חמישים ומתעקש לעסוק באוכל.
אליטות
מי?
לאה גולדברג
בינה לבין התנ"ך אני מעדיף אותה בהרבה.
ש"י עגנון
מגדולי הגדולים, אף על פי שכמו כשאני קורא את חנוך לוין, כך גם כשאני קורא אותו, מציקה לי ההרגשה שנחמד הוא לא היה.
ציונות
זה אני.
פוסט ציונות
ההפך ממני. וזה מרגיז אותי.
חרדים
במישור העקרוני – ההפך ממני. אבל יצא לי לפגוש כל כך הרבה חרדים שאהבתי, שקשה לי לנסח דעה מוצקה. מכל מקום, תמיד אני רוצה לשאול אותם אם לא מפריע להם שחברי כנסת מטעמם עומדים על במת בית הנבחרים הישראלי ומצהירים שצריך לסקול אותי למוות.
כיבוש
משחית.
רדיו
עדיף על טלוויזיה.
ראומהאלדר
דודה אהובה, חכמה, משכילה, נפלאה, יפה ואוהבת.
טלוויזיה
אם נעשה שקלול של כל מה שמשודר, נגיע לעומק של עשרה קילומטר מתחת לחפירות הארכיאולוגיות בסדום.
התעלפות
דווקא היה כיף להתעלף בשידור חי. הטורח הוא להרגיע את כולם אחר כך.
נינט
אישית, אני לא מכיר אותה ואני מקווה שהיא חכמה, נחמדה ומוכשרת. מבחינת מה שהיא מייצגת – טלנובלות, כוכב נולד וגו' – זה בדיוק ההפך ממה שאני אוהב.
מכבי תל אביב
אין לי שום בדל דעה בנושא.
פרסום
שטות, הבל ורעות רוח.
כסף
ברור שחשוב, ולגמרי לא העיקר.
אינטרנט
אומרים שזו ההמצאה הכי חשובה. אני חושב שמזגנים חשובים פי כמה.
nrg יהדות
כמו ריקיוויק – נחמד, אבל זה לא הבית שלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
