שליפות עם אסתר שטרייט-וורצל
התנתקות? חטא בל יכופר. כתום? הצבע שלי. שלום עכשיו? רצים להלשין לגויים. נוער הגבעות? נזקם מרובה מתועלתם
כתבה 25 ספרים, בעיקר רומנים היסטוריים קמעא לבני הנעורים. סיפורה הראשון ("זיווה") פורסם בהיותה בגיל 12, בשם העט צבי הדס. בין הספרים שכתבה: "מן המיצר", "נערי המחתרת", "אורי", "אליפים", "רועי", "עטרות", "שנה טובה לדנה", "הבובה מן הבית הקטן", "צ'ירי בירי מארץ צ'יריבום", וספרה האחרון "קיץ כתום" העוסק בתוכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף. נשואה, אם לשלושה וסבתא לחמישה. גרה בפתח תקווה.
גוש קטיף
עקירת תושביו ומסירתו של הגוש לחמאס – טעות היסטורית נוראה וחטא בל יכופר. אינני מסוגלת להבין איך אדם כאריאל שרון, שתרם כה הרבה לביטחון המדינה, עשה זאת.
כתום
הצבע שלי.
קונסנזוס
בספרי "קיץ כתום" הפרתי אותו, אך המאורעות האחרונים סביב עזה קרבו את הקונסנזוס אליי.
שתי גדות לירדן
המנון האצ"ל. הושר בימים שטרם קום המדינה. אף פעם לא חלמתי על שתי גדות. תמיד הסתפקתי באחת. אחת שלמה.
הרצל
בכיתה שבה למדתי בבית הספר היסודי היה פלקט גדול, ועליו משפט שיוחס להרצל: "אם תרצו, אין זו אגדה". ב-29 בנובמבר 1947, ליל הכרזת המדינה, עם תחושת האושר והחלום, זכרתי את המשפט הזה.
אלטלנה
סיפור עצוב. השלכותיו – לטוב ולרע – עמנו עד היום.
ליכוד
סופר זקוק לדעתי לחופש רוחני, לכן אינני שייכת לשום מפלגה. בתהליך אוסלו הצבעתי למפלגת העבודה, בתקווה שאכן התהליך יביא לנו את השלום המיוחל. לצערי הרב, התבדיתי. ככל שהשנים נוקפות, כך אני מגלה שדעותיי דומות לאלו שמייצג הליכוד. ברם כשבחרתי בליכוד בפעם הראשונה התאכזבתי, שעל כך – כמו שהגדרתי זאת אז – "בחרתי בשרון וקיבלתי את מצנע". כזכור מצנע היה זה שהציע להעניק את גוש קטיף מתנה לערבים. אני מקווה שזו הפעם לא אתאכזב.
שלום עכשיו
אינני מסוגלת להבין את הלך מחשבתם. במקום להזדהות עם הסבל של בני עמם, הם רצים להלשין עלינו בפני הגויים. עליהם נאמר "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו".
נוער הגבעות
אני מבינה ללבם, אך נזקם מרובה מתועלתם.
בג"ץ
תודה לאל, מעולם לא נזקקתי לו. מקווה שגם לא בעתיד. אינני יודעת מי צודק במאבק האיתנים בין פרידמן ובייניש. בכל אופן, אלה כאלה הם רק בני אדם, וכל אדם עלול לטעות.
ילדוּת
בית חם. הורים נפלאים. ילדות מאושרת במושבה פתח תקווה, המוקפת ים של פרדסים ומדיפה ניחוח פריחת הדרים.
שם עט
השתמשתי בו רק פעם אחת.
רב מכר
חלומו של כל סופר.
אורי
בלאכך, הפך במהלך השנים ל"ספינת הדגל" שלי.
אלוקים
יחסי אליו רב פנים ומלא סתירות. בכל זאת, כשרע לי אני מתפללת אליו, וכשטוב לי אני מודה לו.
השואה
זוועה. חלום בלהות. איך? למה? ואיפה היה אלוהים?!
התנ"ך
ספר הספרים. מבחינה ספרותית צורת ההבעה הכי נעלה והכי קולעת וממצה.
עם סגולה
האומנם? ואולי רלוונטי יותר לומר "הלא כבני כושים אתם לי"? קורות עמנו, אורחות חייו והתנהלותו המוסרית – או הלא-מוסרית – אינם מצדיקים את ההגדרה הזאת.
חזרה בתשובה
לא חזרתי בתשובה.
אהבה
הלוואי שהחיים בעולם יהיו מושתתים אך ורק על האהבה.
פמיניזם
לשמחתי, לא נזקקתי למאבק הפמיניסטי. תמיד נשמרו זכויותיי. תחילה בחוג המשפחה, לאחר מכן בבית הספר ובעבודה, וכמובן במשפחה החדשה שהקמנו בעלי ואני.
ציונות
אבי היה ציוני בנשמתו ובדרך חייו. בגיל 18 נטש את הגולה ועלה ארצה כדי להגשים את חזונו הציוני. ממנו ספגתי את אהבת ארץ ישראלי הזורמת בדמי והמפרה את נשמתי. היום, לאחר שחלפו מאה שנים מיום עלייתו, אני יודעת כי הוא היה תמים באמונתו מפני שהוא האמין בכך שבעיות
ערוץ 2
כמעט ואיני צופה בו.
פסטיגל
ראיתי רק בטלוויזיה. איני בעד ואיני נגד. בקיצור, אין לי דעה.
עגנון
הסופר שאני הכי מעריצה, ובצדק. אין דומ הלו, לא אצלנו ולא אצל אומות העולם. הוא הכי גדול. הכי ענק. כמו ים שאין לו התחלה ואין לו סוף, ולמעמקיו אין קץ.
סלנג
אני משתמשת בה רק לעתים רחוקות. אני שונאת את הביטויים "כאילו" ו"חבל על הזמן".
אינטרנט
קשה לי להשתלט עליו, ואולי בקרב לבי אינני מעוניינת?
טוקבקים
טעמתי את טעמם רק פעמים בודדות. לא התלהבתי. כנראה, בגלל גילי המבוגר וניסיון חיי. אילו הייתי יותר צעירה, הייתי וודאי סקרנית ומתלהבת.
Nrg יהדות
מה זאת יהדות? המצוות המעשיות? הנבואה? ההיסטוריה המיוחדת של העם בכל דורותיה? עולם הדרוש והאגדה או שמא ים התלמוד? – כל זה ועוד הרבה יותר. בכל אופן, בעניין הזה אין לי שום ספקות. אני יהודייה! יהודייה שחיה בארץ ישראל, הלא היא מדינת ישראל. תודה לכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
