רחל אימנו היא לא זיכרון היסטורי עמום
יש אנשים שצריכים התקפות על רבנים כמו אוויר לנשימה. בשבילם הכל אמונות טפלות, הכל מסחר, הכל כסף ואחיזת עיניים. אפילו יבוא החייל בעצמו ויעיד – יגידו לו שהוא שקרן. הרב שמואל אליהו משיב להתקפות על אביו, ומדגיש: הרב מרדכי אליהו לא אמר בשום מצב שהוא שלח את רחל להציל את החיילים

קבר רחל. צילום ארכיון
אלה שצריכים את ההתקפות לא יירגעו לא מהתגובה שלי ולא משום תגובה שתהיה. אפילו יבוא החייל בעצמו ויעיד על התגלותו של אלוקים בכבודו ובעצמו – יגידו לו שהוא שקרן. הם לא קובעים את השקפתם מהעובדות שלפניהם. ההפך הוא הנכון. על פי השקפתם הוא מסננים את העובדות ומחליטים איזה לקבל ואיזה לא.
ובכן, מי שהשקפתו דומה להשקפת עולמו של שבתאי קור, יכול לסיים כאן את קריאת התגובה שלי. הוא יכול באמת להישאר בעולם החומרי והמרובע שלו. אין שום דבר מעבר למה שהוא יודע. הכל מצומצם למסגרת ההבנה שלו. אין שום משמעות לרוחניות. אין משמעות לאבות האומה, לקבר רחל ולמערת המכפלה. אין שום משמעות לצדיקים ולכל קברי הצדיקים. בשבילם הכל אמונות טפלות, הכל מסחר, הכל כסף ואחיזת עיניים.
קרה כבר בעבר
למזלנו יש הרבה מאוד אנשים שלא נעולים על הריבוע של עצמם ומרשים לעצמם לחשוב אחרת מהמקובל בשיח התקשורתי. יש הרבה מאוד אנשים שבשבילם קבר רחל הוא מציאות חיים. מערת המכפלה היא מקום תפילה. כך גם קבר רשב"י הצדיקים וכל קברות הצדיקים. בשבילם ההיסטוריה חיה וקיימת ונושמת. בשבילם רחל אימנו היא לא זיכרון היסטורי עמום.
לאנשים האלה אני עונה. הסיפור של רחל אימנו בהחלט יכול להיות. סיפור כזה קרה בעבר פעמים רבות כמו שמובא בגמרא על אליהו הנביא על האבות, על התנאים ועל האמוראים. סיפור כזה גם צריך להיות - אם לא במצבים כאלה - מתי כן? במיוחד אם חיילים שלא חשודים בעיננו על שקר מספרים אותו, למה שלא נאמין
להם? זה נכון שסיפור כזה נשמע מאוד פנטסטי, לכן שאלתי את אבא שלי אם זה נכון והוא אמר לי: כן!
מה שחשוב להעיר שהרב לא אמר בשום מצב שהוא שלח את רחל להציל את החיילים כפי שציטט בשוגג או בזדון מר שבתאי קור הנכבד. זו היתה שאלה שהרב שאל בחצי חיוך. כך זה נאמר על ידי וכך זה גם נתפס כך על ידי המאזינים. ליתר בטחון גם הבהרתי את משמעות דברי הרב. אבל כבר אמרנו שיש כאלה שעובדות לא משכנעות אותם.
הדרישה של שבתאי קור שאחשוף את שמות החיילים אל מול מאמרי הלעג שלו ושל חבריו אינה מתקבלת. הם לא חייבים לעמוד בפני ועדת חקירה של עיתונאים שדעתם ידועה מראש. אחרי מה שהם עברו, אנחנו אלה שחייבים להם.