סיפור הגבורה הפרטי של הרב אליהו
בחירתו של הרב מרדכי אליהו, לספר כי שלח את רחל אמנו להציל את החיילים, מבלי שיספק הוכחה – תמוהה מאוד. בעולם מתוקן, היה הרב מבקש מהחייל לדבר מול מצלמה, ולא רץ קודם לספר לציבור
ממיטת חוליו, באמצעות בנו הנמרץ, הוא מפיץ את סיפוריו. הוא מביט בבנו, מבין לעומק את החיוניות הנובעת ממנו ושותק. הוא לא אומר לבנו: "עצור מלהלעיט את העם בסיפורים שבסיסם קומי", אלא מניח לבן לעשות את מלאכתו. הסיפור, כפי שכולנו הספקנו לשמוע: הרב מרדכי אליהו שלח את רחל אימנו להציל את חיילי ישראל.
אינני חשוד על אהבת חרדים, ועוד אינני חשוד על אהבת אי אלו מהחרדים המנויים על אתר האינטרנט 'בחדרי חרדים', ובכל זאת אני מוצא עצמי חדור מוטיבציה לסנגר עליהם, ולו במשפט אחד שבו הוכרע דינם לקלון.
בהמוניהם סתרו החרדים את סיפור הבדיה של רחל אימנו, כאילו היו חילוניים הסותרים כל סיפור שלא עומדת בבסיסו תשתית מדעית. הם, המאמינים בקריעת ים סוף, לא מוכנים להאמין בקריעת האדמה המטפורית, אדמת הקבר שממנה עלתה גופתה של רחל אימנו בואכה עזה.
מדוע? משום שאמונתם מעורערת? לא ולא, משום ששני רגליים להם על הקרקע. קראתי את השרשור ב'בחדרי חרדים', העוסק בסיפור רחל, והושמעה בו הטענה הזו לא פעם. רבים שאלו מדוע אתם מסרבים להאמין לסיפור רחל, כלום כפירה נזרקה בכם? היה זה רגע שבו הצטערתי על כך שאין לי אשרת כתיבה בפורום. לו הייתה לי, הייתי כותב כך.
בין נסים למציאות
אני אמנם מאמין בקריעת ים סוף, ובכל אחת ואחת מהמכות שנחתו על מצרים. מאמין במכות מצרים, כשם שאני מאמין במכות עזה. וכשם שעל מכות עזה, אינני חושד שמא התקשורת בדתה אותם מלבה, אף שלא נכחתי באזורי הלחימה שעת התרחשותם, כך איני מטיל ספק בכל מילה הכתובה בתורה. אלא שבסיפור רחל, איני מאמין.
ומדוע אינני מאמין שיכול להיות שהסיפור אכן אמיתי? כלום אינני מאמין בניסים? משום שהסיפור ששמעתי באוזניי מפיו של הרב שמואל אליהו, לא הגיע אליו מפיו של החייל עצמו, אלא מפיו של רב אחר שהסיפור הגיע לאוזניו מפיו של החייל עצמו. ומה עשה שמואל אליהו בתגובה? הלך וסיפר את הסיפור למול מצלמה.
לא כך היה נוהג שמואל אליהו בעולם מתוקן, אלא היה מבקש מהרב לדבר עם החייל והיה נוסע אל החייל ומדבר איתו למול מצלמה, וכשהוכחה ניצחת באמתחתו,
רק אז היה יושב ומספר את הסיפור בפני הציבור.
אם תטעו לחשוד שהרב אליהו הוא כה תמים עד שלא עולות בדעתו מחשבות מניפולטיביות מעין אלו, הרי שתתפלאו לשמוע שגם הרב שרלו שהתנגד לפרסום הסיפור, לא הצליח להפיק ממנו הוכחה. הרב שרלו נחשב לרב חשוב שהרב אליהו אף ראה לנכון לכתוב למענו טור תגובה, שבו הוא מסביר עד כמה ראוי להאמין בניסים. תחת זאת היה על הרב אליהו להיזכר בשורש הסיפור (החייל), להרים אליו טלפון ולומר לו "חייל יקר, אנשים חושדים שאני שקרן שממציא סיפורי בדיה, אנא, עמוד מול מצלמה, אתה וחבריך, וספרו את הסיפור האמיתי. אמרו "ראו ראינו את רחל וקדשו שם שמיים ברבים".
אך משלא עשה זאת, אינני מאמין לסיפורו. לרב שמואל אליהו ניתנת בזאת ארכה של שבועיים, שבמהלכה יוכל להציג את החייל בפני ההמון ולטהר את שמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
