גז יציל: המאגר הטבעי בשירות הסביבה
גילוי מאגר הגז מול חיפה הוא חלום שהתגשם עבור משק התחבורה. הסבת התחבורה הציבורית תביא לחיסכון בזיהום אוויר וליתרונות נוספים בטווח הארוך. הממשלה אישרה דווקא הטבות מס למכוניות חשמליות-אבל הסבה לגז היא נכונה יותר, כלכלית יותר, וידידותית יותר לסביבה
מעט מאוד מדינות בעולם התברכו במרבצים גדולים של גז טבעי. במדינות הללו נעשה שימוש נרחב בתחבורה מונעת בגז, שלה יתרונות אקולוגיים וכלכליים. 8 השווקים הגדולים לתחבורה שמונעת בגז טבעי הם ארגנטינה, ברזיל פקיסטן, איטליה, הודו, איראן, ארצות הברית וסין. בארגנטינה כ-1.5 מיליון כלי רכב מונעים בגז, ובאיטליה יש 400 אלף כלי רכב כאלה.
כדי לנצל את המשאב הטבעי לצורכי תחבורה גם אצלנו נדרשת התערבות ממשלתית מהירה, נחושה והחלטית, אך ניסיון העבר מלמד שהתהליכים הבירוקרטיים בישראל אורכים זמן רב. בהיבט הטכני בלבד יידרשו כ-3 שנים לפיתוח בארות שאיבה ולבניית התשתית להולכת הגז מהמאגר שנמצא מול חופי הארץ.
חשוב להבדיל בין הנעת מכוניות בגז טבעי, שעליה מדובר עכשיו, לבין כלי רכב המונעים בגז בישול (גפ"מ). כבר באמצע שנות ה-90' דובר בארץ על שימוש בגז לצורכי תחבורה, אלא שאז התכוונו לגפ"מ. ב-2005 נחנכה בירושלים התחנה הראשונה לתדלוק בגז זה, וכיום נעים על כבישי הארץ כ-1,000 כלי רכב מונעים בגפ"מ.
בשונה מהגז הטבעי, הגפ"מ הוא הגז התעשייתי המוכר לנו, שמשמש את רוב משקי הבית לבישול ולחימום. זהו גז זמין מאוד, תוצר לוואי של זיקוק נפט, ולכן הוא מכיל פחמן רב, שאינו ידידותי לסביבה וגם אינו מגוון את מקורות האנרגיה של המדינה, או מנתק את תלותה בנפט.
מנגד הוא יציב הרבה פחות מנפט ומפחם, ופחות קל להוביל אותו בבטחה, שכן הוא חשוף לסכנת פיצוץ ובעירה. העלות המשמעותית ביותר של הגז הטבעי נובעת מן ההולכה, המבוצעת בדרך כלל בצנרת מאובטחת או במכלי לחץ גבוה.
המאגר שנמצא כעת מול חיפה עשוי לנתק את תלותנו ביבוא הגז ולהוזיל את עלויות ההולכה שלו. שימוש בגז הטבעי בתחבורה יפחית גם באופן משמעותי את זיהום האוויר. כלי רכב המונעים על-ידיו פולטים חד-תחמוצת הפחמן בכמות הקטנה ב-90% לעומת מכוניות המבוססות על דלק. פליטת תחמוצות החנקן קטנה בכ-60%.
בנוסף לכך, במנועי דיזל גדולים המוסבים לשימוש בגז קטנה פליטת החלקיקים (PM) - חומרים שידועים כמסרטנים. אפשר לקחת דוגמה מהודו יום קודם לחשיפת מאגר הגז הישראלי הכריזה הממשלה ההודית על שלב נוסף בפרויקט הענק של התחבורה הציבורית המונעת בגז בעיר דלהי. בשלבים הקודמים של הפרויקט הונח צינור גז סביב העיר
גם בפקיסטן נעשה דבר דומה ו-1.8 מיליון כלי רכב המוסבים לשימוש בגז עלו על הכביש מאז 2003. הממשלה העניקה לבעליהם הלוואה ללא ריבית ל-5 שנים בגובה 80% מעלות ההסבה.
בישראל מדובר כמובן בסדרי גודל אחרים לעומת מדינות הענק האלה. בשלב ראשון יש מקום לעודד את צרכני הסולר הגדולים שלנו לעבור לשימוש בגז: למשל, הסבת קטרי הרכבת בישראל והצי של 3,500 אוטובוסים עירוניים תחסוך זיהום אוויר בכמויות אדירות. הקמת מוקדי תדלוק במוסכי הרכבת ובחניונים הראשיים של מפעילי תחבורה ציבורית יכולה להתבצע תוך זמן קצר מאוד.
יש יתרון נוסף לשימוש בגז טבעי, בזכות הסכמי קיוטו. ההסכמים הבינלאומיים מעניקים הטבות כלכליות למדינות שמפחיתות את פליטת גזי החממה הרעילים. המתאן, שהוא המרכיב העיקרי בגז טבעי, נחשב לגז חממה "רע" במיוחד, ולכן הפקתו ממקורות מתחדשים, למשל מתוך מזבלות, גם מונעת את בריחתו לאטמוספרה באופן מזיק, וגם מזכה את המדינה ביתרונות כלכליים. מנועי בנזין קל מאוד להסב לשימוש בגז, וכל שנדרש הוא להוסיף מכלי גז דחוס ומערכת הזרקת גז המקבילה למערכת הדלק.
יצרני רכב רבים מציעים מכוניות שהוסבו לשימוש בגז כבר על קו הייצור. תדלוק מכונית ב-18 ק"ג גז, המספיק לטווח נסיעה של כ-400 ק"מ, אורך כשתי דקות.
מרצדס ומאן הגרמניות מייצרות אוטובוסים שמתוכננים מראש לשימוש בגז טבעי. תחבורה ציבורית המבוססת עליו קיימת כבר בניו-יורק, בוושינגטון, בבייג'ינג, בסיאול ובערים רבות נוספות.
סף הכדאיות הכלכלית של מעבר לשימוש בגז טבעי נקבע רק על-ידי משתנה אחד: שיעור המס שמוטל על הגז לעומת אחוז המס על דלקים אחרים. נכון להיום עלות השימוש במכונית שצורכת בנזין בגרמניה גבוהה פי 2.5 מעלות השימוש במכונית שצורכת גז (לא כולל עלות ההסבה).
ועדה בין-משרדית למיסוי ירוק, שמונתה על-ידי הממשלה והגישה לפני כשנה את מסקנותיה, העניקה הטבת מס מפליגה למכוניות חשמליות דווקא, מתוך הנחה שמכוניות אלו לא ייצרו זיהום אוויר בנסיעתן. מה שהוועדה לא הביאה בחשבון הוא הנזק הסביבתי והבריאותי שנגרם בעת ייצור החשמל.
אותה ועדה חיסלה למעשה את האפשרות להסב בעתיד מכוניות לשימוש בגז בישול (גפ"מ), ולא העניקה עבורן הטבות, מפני שכמות הזיהום שהן פולטות דומה למדי לזו של מכוניות הפועלות על בנזין.
בעת שהוועדה ישבה על המדוכה, איש לא שיער שיתגלו מאגרי גז טבעי בישראל, ולכן לא הובאו בחשבון התועלות האסטרטגיות, האקולוגיות, הבריאותיות והכלכליות של שימוש בגז "ישראלי" על פני נפט או חשמל. למרות זאת גם במדיניות המיסוי הנוכחית ק"מ של נסיעה במכונית מוסבת לגז יעלה פחות ממחציתה של עלות הנסיעה במכונית שמוזנת בבנזין.
צריך להביא בחשבון גם שהסבת משק התחבורה לגז טבעי אמנם אינה פשוטה אך היא ודאי קלה הרבה יותר מהסבת המשק למכוניות חשמליות. בנוסף מזהמי האוויר הגדולים הם כלי הרכב הכבדים ואותם אי-אפשר להסב לשימוש בחשמל בכל מקרה.
החיסרון הבולט ביותר בהסבה לגז נובע מן הצורך להתקין מכל גז דחוס שגוזל מקום, בדרך-כלל מתא המטען, ושוקל כמה עשרות ק"ג. בנוסף, צריך להקים רשת להולכת גז לתחנות התדלוק, אם כי רשת כזו תחסוך בטווח הארוך את הובלת הדלקים במשאיות.
כדי שלא לאבד זמן, וברגע שניתן יהיה להשתמש בגז ה"ישראלי", יהיה משק התחבורה שלנו מוכן להסבה המתבקשת חייבים שרי האוצר, התשתיות והתחבורה שימונו אחרי הבחירות למנות ועדה מקצועית, שתמשיך את דרכה של "הוועדה למיסוי ירוק" ותשקול, לאור מרבץ הגז שהתגלה, את התועלות האסטרטגיות הבריאותיות, האקולוגיות והכלכליות ואת קצב ההחדרה הרצוי של גז טבעי למשק התחבורה שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
