עת לשלוח את קומנדו כריזמה
לא מספיק שנחדד את ההסברה מול העולם בעת מלחמה. יש לשלוח אנשים כריזמטיים ולבחור בתכנים מעוררי הזדהות
ההסברה הישראלית מתמודדת בשבועיים האחרונים עם תנאי פתיחה כמעט בלתי אפשריים מול דעת קהל אוטומטית שלילית. קהל היעד של ההסברה הישראלית הוא בעיקר מדינות העולם המערבי מאירופה ומאמריקה, אשר מתיימרות בשיא הרצינות להיות טובות יותר, עדינות יותר ומתורבתות יותר מאיתנו. אותן צריך לשכנע. איך עושים את זה? נוקטים את "שיטת צביקה" ומקפידים על שני תנאים מוקדמים הכרחיים: בחירת תכנים מדויקת וקסם אישי נדיר.
בעולם תקשורתי ויזואלי, אישיות המסביר מאפילה במקרים רבים על תוכן דבריו. די אם ניזכר בפוליטיקאים, אנשי תקשורת או ידוענים לסוגיהם, שמיד כשהם מופיעים מולנו המוח אומר לעצמו: "איזו מקסימה" או "אני מתה עליו" או להבדיל: "אני לא סובל אותו, תעביר ערוץ". קסם אישי הוא תכונה שקשה להגדיר אבל קל לזהות. לו הייתי אחראי על ההסברה הישראלית, הייתי מתחיל במבצע גיוס ארצי של אנשים כריזמטיים במיוחד, מכל מיני תחומי עיסוק, היכולים לשמש שגרירי הסברה בעת חירום. אנשים כאלה לטעמי עשויים להיות: מיקי חיימוביץ', בר רפאלי, צביקה דויטש ואריק זאבי. יחידת ק"ך – קומנדו כריזמה.
כריזמה לבד אינה מספיקה. קיימת חשיבות גדולה להגדרת מטרות ההסברה מראש, להיכרות עומק עם קהלי היעד ולהתכוננות קיצונית מראש על תוכן המסרים והאופן השונה של הצגתם מול הקהלים השונים. כשמדובר במדינות אחרות, חשוב מאוד להעזר בהיסטוריונים ובמומחי תוכן מהאקדמיה לצורך בניית פרופיל קהל ולימוד התרבות וההיסטוריה שלו. שיטה פרקטית שאני נוהג להשתמש בה לא פעם בהדרכות, הגוררת הצלחה כמעט ודאית בהעברת המסר, היא טכניקת "משל כבשת הרש" המופלאה של נתן הנביא מספר שמואל ב' בתנ"ך.
בהסברה על המבצע בעזה מול קהל בריטי, למשל, הייתי יוצר דיאלוג של שאלות ותשובות עם הקהל באופן הבא: "האם לדעתכם מדינה כובשת צריכה לסגת משטחים כבושים?" תשובת הקהל - "כן". "האם אתם יכולים להצדיק מדינה היוצאת למלחמה בידיעה שצפויים להיהרג בה מאות בני אדם כדי לקדם אינטרסים כלכליים?" תשובת הקהל - "לא". "האם אתם סבורים שתגובת מדינה כלפי תוקפנות נגדה צריכה להיות פרופורציונלית?" תשובת הקהל - "כן".
"אז איך
עקרון "כבשת הרש" הוא פשוט - מבקשים את דעתו של קהל היעד על מעשים רעים של אחרים, ואז מבקשים שוב את דעתו, אך הפעם על אותם מעשים רעים שהוא עצמו ביצע. את הפער בעמדות הקהל ביחס לאותם מעשים הוא זה שצריך להסביר, והנה התחלפו התפקידים. מתברר שאת טכניקות ההסברה הטובות ביותר לתקופתנו אפשר למצוא כבר בימי ספר הספרים, שגיבוריו הבינו כבר אז שעל שלושה דברים עומד התנ"ך: תורה, נביאים, כריזמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
